שנת הלימודים תשפ"ו: ביקוש שיא לפתיחת מגמות AI והנדסה

"בשנת הלימודים החדשה, מקצועות החינוך הטכנולוגי יהיו הרבה יותר מחוברים למציאות המשתנה. התלמידים יפגשו את הבינה המלאכותית לאורך כל הדרך, ונשלב את הפדגוגיה איתה", כך אומרת מירב זרביב, סמנכ"לית ומנהלת מינהל החינוך הטכנולוגי במשרד החינוך, בראיון לאנשים ומחשבים לקראת פתיחתה מחר (ב') של שנת הלימודים תשפ"ו.

לדברי זרביב, חל השנה גידול משמעותי בביקושים לפתיחת מגמות חדשות בתחום החינוך הטכנולוגי. "השנה קיבלנו 316 בקשות לפתיחת מגמות טכנולוגיות חדשות עם התמחויות שונות, בבתי ספר שבהם לא היו מגמות כאלה, לעומת 245 בקשות בשנה שעברה", היא מציינת. כתוצאה מכך, 34 בתי ספר פותחים השנה מגמות של מחשבים והנדסה ו-20 בתי ספר פותחים מגמות מדעי נתונים – תחום שצובר תאוצה במערכת החינוך בשנים האחרונות.

אולם, גולת הכותרת היא המגמות החדשות שייפתחו השנה ב-64 בתי ספר, לפיתוח בינה מלאכותית. זוהי מגמה ייעודית ברמה טכנולוגית גבוהה, והחל משנת הלימודים הבאה, תשפ"ז, הלימודים יהיו בשיתוף מכון ויצמן ואנשי מקצוע מתעשיית ההיי-טק, לרבות מחברות שמספקות כלים כאלה. "פתחנו את המגמה הזו בין היתר כדי לתת מענה למחסור בכוח אדם במקצועות אלה, הן בצבא והן בתעשייה, והן בגלל בריחת המוחות, וגם כדי להכין את התלמידים לשוק העבודה העתידי", מסבירה זרביב. "זוהי מגמה חדשה לגמרי, ואנחנו צופים שהיא תביא לשינויים משמעותיים בכל מה שקשור ללימודי הנדסת תוכנה, והביקוש לה יגדל. בשנת הלימודים הנוכחית התלמידים ילמדו במסגרתה ארבע שעות שבועיות והחל משנת הלימודים הבאה הם ילמדו 10 שעות בשבוע. מדובר ב-10 יחידות לימוד וכמובן, בבחינת בגרות ייעודית".

מהיכן יגיעו המורים למגמה זו?
זרביב: "אנחנו צופים שתהיה תנועה של מורים שרוצים לעבור ללמד במגמת הבינה המלאכותית. יחד עם מכון ויצמן אנחנו בונים את ההכשרה של המורים. כרגע אנחנו נעזרים במורים שמלמדים בכיתות מצוינות תלמידים שמיועדים לעתודה מדעית-טכנולוגית".

"אני חייבת לציין לשבח את שיתוף הפעולה המעולה שיש לנו עם חברות ההיי-טק, בהיקפים שלא האמנתי שנגיע אליהם. זה החל בשנה שעברה, כאשר הכרזנו על חודש הבינה המלאכותית, והמשיך ביתר הפרויקטים. ההיענות שלהן פשוט מדהימה ואנחנו בעיצומו של תהליך של שיתוף פעולה מעמיק", אומרת זרביב. היא מציינת ש-"חודש הבינה המלאכותית יתקיים גם השנה, ואנחנו מצפים להתגייסות גדולה של אנשי ההיי-טק".

עד כמה חודש הבינה המלאכותית בשנת הלימודים שעברה עמד בציפיות שלכם?
"הציפייה לא הייתה שאחרי חודש הבינה המלאכותית, שהתקיים בפברואר, כל בתי הספר יהיו בתחום. עם זאת, אני יכולה לומר שהופתעתי, בעיקר מההתגייסות של 3,400 מנטורים, שהתנדבו לבוא בחודש הבינה המלאכותית ולתרום 10 שעות מזמנם. כמובן שהיו אתגרים, אבל במבחן התוצאה, ב-70% מבתי הספר בארץ מיישמים בצורה זו אחרת כלים של AI. המורים נעזרים בכלים הללו לצורך העבודה והתלמידים חשופים לכלים שהעמדנו לרשותם".

בשבוע שעבר פורסם מחקר שלפיו מרבית המורים בארץ לא מוכנים לבינה מלאכותית. מה יש לך לומר על זה?
"בשנת הלימודים הקודמת ראינו מספרים הולכים וגדלים של מורים שרמת הכשירות שלהם בתחום הבינה המלאכותית נמצאת בעלייה מתמדת. 110 אלף מורים כבר עברו הכשרות ומשתמשים, בצורה כזו או אחרת, בכלי בינה מלאכותית. מבחינתי, זה מדד להצלחה, משום שיש בארץ כ-200 אלף עובדי הוראה. לגבי המחקר, הוא עוסק בנקודה מאוד ספציפית ובאזור מסוים. המציאות בשטח לא מתכתבת עם המסקנות שלו".

הבינה המלאכותית נכנסת לכיתה. צילום: ShutterStock

איפה נכנסת הפדגוגיה ללימודי הבינה המלאכותית?
"המטרה היא לשלב את הבינה המלאכותית בתוך הפדגוגיה עצמה, שזה יותר מורכב. זהו אתגר שרוב מדינות העולם מתמודדות איתו, ואנחנו נמצאים בנקודת זמן של פעם בעשור, שבה יש אפשרות לערוך את השינוי הזה. כבר כיום יש תלמידים שמבצעים משימות המוכוונות על ידי בינה מלאכותית, שגם מחזקות את האוריינות שלהם. השנה זה יהיה חלק מתוכניות הלימודים".

מערכת החינוך סובלת ממחסור כללי במורים. איפה זה נוגע בכם?
"למחסור במורים יש שני רבדים – איכותי וכמותי. ברובד הכמותי, 14 אלף מורים הוכשרו כחלק מתוכנית ישראל ריאלית. אנחנו בראשית הדרך. בהחלטת הממשלה על התוכנית דובר על תקציב של 100 מיליון שקלים, וכיום התקציב שלנו עומד על חצי מיליארד שקלים. יש לציין שאנחנו שמים דגש על הפן האיכותי, על ידי הסבת מורים לתחומים החדשים".

ג'וניורים הולכים ללמד היי-טק

זרביב מציינת כי "בהיבט האיכותי, יש לא מעט ג'וניורים שלא מוצאים עבודה בהיי-טק ומוסבים להוראה. זוהי תופעה שלא הכרנו בעבר. בנוסף, יצרנו מסלולים חדשים לדוקטורנטים שרוצים להמשיך להוראה, והם מלמדים יום בשבוע. יש לנו עוד 100 תקנים פתוחים לכאלה שעובדים בהיי-טק ומוכנים לעבוד יום בשבוע במערכת החינוך. על פי התכנון, בתוך שלוש שנים, 2,000 מורים חדשים ייכנסו ללימודי המדעים והבינה המלאכותית, כולל ג'וניורים, דוקטורנטים ועובדים מהתעשייה".

במה תוכנית ישראל ריאלית שונה מהתוכניות שהיו עד היום, כמו רפורמת חמש יחידות במתמטיקה?
"ראשית, התוכנית עוסקת בכל מקצועות ה-STEM (מדעים, טכנולוגיה, הנדסה ומתמטיקה – י"ק), ולא רק במתמטיקה. השינוי העיקרי הוא לא במסגרת, אלא בתכנים, בדרך שבה מנגישים את חומרי הלימוד לתלמידים, עם חיבור למציאות שהם מכירים אותה. לדוגמה, בבחינות במתמטיקה תמצא עד היום נוסח של שאלה כגון 'שלומית בנתה סוכה ויש לה 200 מסמרים…'. שלומית כבר לא בונה סוכה 15 שנה, וברור ששאלות כאלה לא מאתגרות את התלמידים ומרחיקות אותם מהמקצוע. בבחינות החדשות יהיו שאלות שיעסקו בגובה שכר, באוריינות פיננסית. התלמידים יקבלו גרפים, טבלאות, והם יצטרכו לנתח את הנתונים. כבר כיום הם משתמשים במיינקראפט – משחק שכל תלמיד מכיר, ואנחנו מטילים עליהם במסגרת זו משימות שונות שקשורות לתכנון ובנייה, שמתחברות לגיאומטריה".

במבחנים בינלאומיים במתמטיקה ישראל צנחה מהמקום התשיעי ל-23. במדעים ירדנו מהמקום 16 ל-25. איך מצמצמים את הכישלונות האלה?
"זו הסיבה שהכרזנו על תוכנית ישראל ריאלית. החיבור בין המקצועות המדעיים לתחומים אחרים ולנושאים שהתלמידים מחוברים אליהם אמורים להביא את השינוי. היעד שלנו הוא שעד 2029, המועד הבא שבו יתקיימו המבחנים, נהיה בעשירייה הראשונה. בינתיים, כבר השנה נקיים בחינות במתכונת דומה למבחנים הבינלאומיים לכיתות ז', בתחילת השנה ובסופה, כדי לבדוק התקדמות והשלמת פערים לאורך כל השנה, על סמך מעקב שוטף שאנחנו מבצעים באמצעים דיגיטליים".