סערת פגסוס בפולין: מחדל הריגול של NSO הישראלית נחשף

ממצאי חקירה בוורשה מצביעים על העברת נתונים רגישים מחוץ למדינה ועל שליטה טכנית של היצרנית במידע הפרטי ● ראש הממשלה דונלד טוסק הגדיר את הפרשה כפשע חמור נגד המדינה

סייעה לריגול אחרי הפולנים בתקופת הממשל הקודם במדינה. רוגלת פגסוס של NSO.

ממצאי חקירה דרמטית שביצעו התובע הכללי של פולין ומומחי סוכנות הביטחון הפנימי של פולין (ABW) חושפים בימים אלו כשל אבטחתי ומשפטי חסר תקדים בשימוש בטכנולוגיית המעקב של חברת NSO Group הישראלית, אשר בוצע על ידי הממשל הקודם ששלט במדינה.

הבדיקה הטכנית העלתה כי לשירותים החשאיים בפולין לא הייתה בעצם שליטה מלאה על מערכת הריגול שפעלה במדינה בזמן השלטון הקודם, וכי רכיבים קריטיים בה נותרו בשליטתה הבלעדית של החברה המפתחת, NSO. על פי הטענות, הנתונים שנאספו ממכשירים סלולריים של אזרחים פולנים הועברו דרך שרתים אל מחוץ לגבולות המדינה, תוך שמירה על נגישות טכנית רציפה מצד היצרנית.

בתגובה לממצאים החמורים, הצהיר ראש ממשלת פולין הנוכחי, דונלד טוסק, כי מדובר באחד הסקנדלים הפוליטיים והביטחוניים הגדולים בתולדות המדינה מאז נפילת המשטר הקומוניסטי בשנת 1989.

טוסק תקף בחריפות את ראשי הממשל הקודם והגדיר את הפקרת המידע המסווג כפגיעה קשה בביטחון המדינה וכפשע חמור נגד הממשל. לדבריו, העברת הגישה לנתונים רגישים לידיים זרות התרחשה ללא כל פיקוח או יכולת בקרה פולנית.

סייבר התקפי מבית יוצאי יחידות המודיעין

NSO נוסדה בשנת 2010 על ידי ניב כרמי, שלו חוליו ועמרי לביא – יוצאי יחידות מודיעין מובחרות של צה"ל. החברה פיתחה את רוגלת פגסוס (Pegasus) – נשק סייבר התקפי עוצמתי ויציב המסוגל לחדור באופן סמוי למכשירי טלפון חכמים, לעיתים אף ללא צורך בלחיצה על קישור מצד הקורבן. הרוגלה מאפשרת שליפה מלאה של הודעות, תמונות, אנשי קשר והיסטוריית גלישה, לצד הפעלה מרחוק של המיקרופון והמצלמה לצורך ציטוט וצילום בזמן אמת.

לאורך השנים צברה החברה ביקורת בינלאומית נוקבת על אספקת כלי מעקב חודרניים לממשלים זרים, אשר ניצלו את הטכנולוגיה שפותחה בחברה לרעה – לרדיפת עיתונאים, פעילי זכויות אדם ומתנגדי משטר. רצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י נחשב כאירוע חמור שנעשה בתוך הישענות על מידע שפגסוס קצרה ממנו ומקרוביו. למעשה גופי מודיעין מערביים, ובהם ה-CIA האמריקנית, קבעו כי את המבצע יזם ואישר יורש העצר הסעודי, הנסיך מוחמד בן סלמאן, אותו נהג חשוקג'י לבקר בטוריו ב-וושינגטון פוסט. 

בשנת 2021, הלחץ הבינלאומי הוביל להכנסת החברה לרשימה השחורה של משרד המסחר האמריקני ולגל תביעות משפטיות נגד NSO, שהגישו ענקיות טכנולוגיה כגון מטא (Meta) ואפל (Apple), בגין שימוש במוצריהן לשתילת הרוגלה הידועה לשמצה. 

בשלהי 2025 עברה השליטה בחברה לקבוצת משקיעים אמריקנית בראשות המפיק רוברט סימונדס, תוך סיום מעורבותם של המייסדים הישראלים ומינוי שגריר ארה"ב בישראל לשעבר, דייוויד פרידמן, ליו"ר הפעיל שלה. עם זאת, התשתית הטכנולוגית והשורשים הביטחוניים העמוקים שומרים על זיקה ישראלית מובהקת למוצר.

מעקב פוליטי נרחב והיעדר אקרדיטציה כחוק

אם לחזור לאירועי העבר – הרוגלה נרכשה בפולין בסתיו 2017, תחת ממשלת חוק וצדק (PiS) – שאיבד את השלטון ונפל בשנת 2023 – בעלות של עשרות מיליוני זלוטי. 

העסקה השנויה במחלוקת יצאה לפועל בעקבות מפגש פסגה של קבוצת וישגראד (Visegrád Group), שבה השתתף אפילו ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו. בצד הפולני, שורת בכירים בממשלת חוק וצדק הובילה את המהלך: שר המשפטים זביגנייב זיוברו וסגנו מיכאל ווש, לצד מתאם השירותים המיוחדים מריוש קמינסקי, סגנו מצ'יי וונשיק וראש המשרד המרכזי למאבק בשחיתות (CBA), ארנסט ביידה. 

לצורך המימון, הועברו באופן חסר תקדים כ-25 מיליון זלוטי מתוך "קרן המשפט" – סכום המיועד על פי חוק לסיוע לנפגעי עבירה – כאשר סך הרכישה וההפעלה נאמד בעשרות מיליוני זלוטי. אחד הסעיפים החריגים בחוזה הרכישה, שאסר על הפעלת התוכנה נגד מספרי טלפון מרוסיה, בלארוס וצפון קוריאה, אישר במפורש מעקב אחר אזרחים פולנים.

לפני כמעט עשור, בעת חתימת העסקה, דבר הרכישה והכוונה להשתמש ברוגלה נשמרו בסודיות מוחלטת והציבור לא ידע על כך דבר; רק בשלהי 2021 ובמהלך 2022 חשפו תחקירים בינלאומיים של מעבדת סיטיזן לאב (Citizen Lab) מאוניברסיטת טורונטו וסוכנות הידיעות AP שמצאו כי המערכת שיועדה לכאורה למאבק בטרור שימשה בפועל למעקב פוליטי נרחב נגד אנשי אופוזיציה.

בין השנים 2017 ל-2022 הופעלה המערכת נגד לפחות 578 בני אדם, ובהם דמויות אופוזיציה מרכזיות בפולין, כמו מנהל מטה הבחירות קשישטוף ברייזה, התובעת העצמאית אווה וז'וסק, עורך הדין רומן גירטיך, ואף בני משפחתו של טוסק, שכיום מכהן, כאמור, כראש הממשלה. 

יושבת ראש ועדת החקירה הפרלמנטרית, מגדלנה סרוקה, חשפה כי המערכת הופעלה ללא אקרדיטציה (תהליך הערכה, בקרה והסמכה רשמי, שבו גוף חיצוני, עצמאי ובלתי תלוי בודק מוסד, ארגון או תוכנית, ונותן להם הכרה פומבית) נדרשת לאבטחת מידע מסווג, ושופטים שאישרו צווי מעקב לא היו מודעים להיקף היכולות החודרניות של התוכנה.

שר המשפטים וולקמר ז'ורק הבהיר כי השימוש במערכת לא נועד הלכה למעשה למאבק בפשיעה, אלא סיכן באופן ישיר את ביטחון המדינה. חבר הפרלמנט הפולני מרצ'ין בוסאצקי הוסיף וטען כי הפעלת הריגול הרעילה את נשמת הדמוקרטיה בפולין. מנגד, ראשי הממשל הקודם – ובהם ירוסלב קצ'ינסקי, מנהיג מפלגת השלטון "חוק וצדק" שכיהן כסגן ראש הממשלה בפולין בתקופת הממשל הקודם ו–שר המשפטים זיוברו – טענו כי הרכישה נעשתה כחוק, במטרה להיאבק בפשיעה חמורה. החקירות הפליליות בוורשה נמשכות, ושורה של בכירים לשעבר בשירותי הביטחון כבר עומדים בפני אישומים פליליים בעקבותיהן.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים