היזם גיורא ירון: "שמירה על קניין רוחני היא כלי נשק בידי המפתחים, שלא תמיד מודעים לחשיבותה"

ירון, שיקבל בשבוע הבא תואר עמית כבוד מהאוניברסיטה העברית, עומד כיום בראש איתמר מדיקל, ובעבר הקים את נשיונל סמי קונדקטור והיה יו"ר אינדיגו ומרקורי ● "כשאתה רוצה לפתח משהו המוגן כבר כקניין רוחני, שים 50 מיליון דולרים בצד - למקרה שתהיינה תביעות משפטיות"

"כמדינה ענייה, ההון העיקרי של ישראל הוא ההון האנושי, המהווה את קו הייצור של חברות התוכנה בארץ. אך מעבר לחשש שגם פיתוח התוכנה יעבור בקרוב למזרח, קיימת בעיית הקניין הרוחני – ויש להגביר את המודעות של המפתחים בנוגע להגנה עליו", אמר לאנשים ומחשבים יזם ההיי-טק גיורא ירון, שיקבל בשבוע הבא תואר עמית כבוד באוניברסיטה העברית בירושלים. כיום עומד ירון בראש איתמר מדיקל, ובעבר הוא הקים את נשיונל סמי קונדקטור וכיהן כיו"ר אינדיגו ומרקורי.

"הסיפור של תעשיית התוכנה הוא סיפור של ידע שעובר ממקום למקום. פעם אורזים אותו בדיסק-און-קי ופעם בתקליטור – אבל השאלה המרכזית היא איך אתה מגן על הידע הזה ואיך אתה שומר על הקניין הרוחני שלך", אמר ירון. לדבריו, הגנה על הקניין הרוחני היא אחת הבעיות הקשות ביותר שאיתן מתמודדות כיום חברות שיש להן קניין רוחני: מעבר להשקעה במשאבים, הוצאות משפט ותהליכים ארוכים ביותר, מתמודדות החברות עם היעדר המודעות מצד אלו שמפתחים את המוצר וממהרים להוציא אותו לשוק. חברות גדולות מעבירות גורמים שפונים אליהן שורה ארוכה מאוד של תהליכים, כדי לוודא שהקניין הרוחני לא מוגן במקום כלשהו.

"כל עוד המוצר לא נמכר, לאף אחד לא אכפת מה באמת גורל הקניין הרוחני", אמר ירון, "אבל ברגע שכסף מתחיל להסתובב, מיד קמים עליך כל אלו שחושבים שגנבת להם משהו, ואז עולה השאלה המרכזית: האם אתה מוגן או לא?". לדבריו, סיסקו  נחשפה במשך תקופה ארוכה ל-200 תביעות בקירוב מדי שנה בנושאי קניין רוחני, ותפקידם של עורכי הדין שלה היה פשוט לשמור על רמה זו ולמנוע את עליית מספר התביעות. "כשאתה רוצה לפתח משהו ויש לו קניין רוחני, קודם כל שים 50 מיליון דולרים בצד, למקרה שתהיינה תביעות משפטיות", אמר ירון, "זהו תנאי סף מרכזי בענף הזה".

גיורא ירון הוא יליד קיבוץ מנרה שגדל ברחובות. את השכלתו האקדמית רכש באוניברסיטה העברית, שם למד לתואר ראשון בפיזיקה ובמתמטיקה ולדוקטורט בפיזיקה יישומית. עם הידע הזה הוא פנה מהר מאוד לעולם העסקים בארה"ב, ועם שובו לארץ ניהל את נשיונל סמי קונוקטור ישראל, שימש כיו"ר מרקורי והיה נשיא אינדיגו, אותה הוביל להנפקה של מיליארד דולרים. בשנים האחרונות הקים חברות הזנק רבות, שמהן הוא מכר שלוש: פנטאקום ו-פי קיוב – שנמכרו לסיסקו, וקומראנט – שנמכרה לרד-האט. בסך הכל, מדובר בהיקף של למעלה מ-400 מיליון דולרים.

בשבוע הבא הוא יקבל תואר עמית של כבוד מטעם חבר הנאמנים של האוניברסיטה העברית, כהוקרה על תרומתו למדינת ישראל ולתעשיית ההיי-טק, וכהוקרה על פועלו למען האוניברסיטה בהיותו יו"ר חברת יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית.

ב-13 ביולי ירצה ירון במפגש הדו-חודשי של פורום מנהלי הפיתוח של אנשים ומחשבים, SD, בראשותו של איל כץ. ירון ידבר על הקניין הרוחני ככלי אסטרטגי חשוב בעבודת מנהלי הפיתוח, ויספר על פעילותו רבת השנים בענף ההיי-טק.

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אבי ברודי

    מפתחים ומנהלים רבים לא מודעים או לא מתייחסים למשמעות שילוב רכיבי תוכנה קוד פתוח בתוך המוצר שלהם. רשיונות מסויימים מחייבים חשיפת הקוד הקנייני בתנאים מסויימים. מידע על פתרונות: www.any-open.com

אירועים קרובים