"יש להפוך את סוכני ה-AI למנוע הצמיחה החדש של הארגון"

"בינה מלאכותית יוצרת (GenAI) נמצאת כבר קרוב לשנתיים במרכז השיח הארגוני, אך עבור רבים, היא נתפשת ככלי בשלבי הוכחת היתכנות (PoC) או כעוזרת אישית לכתיבת מיילים וסיכום פגישות. כעת, הנהלות הארגונים מחפשות את השלב הבא: הערך העסקי המדיד (ROI) שמגיע מאוטומציה מלאה של תהליכים עסקיים מורכבים. ארגונים נדרשים למעבר מעידן ה-AI התיאורטי לעידן ה-Agentic AI – בינה מלאכותית שאינה רק 'חושבת' או 'מייעצת', אלא מבצעת פעולות מקצה לקצה בתוך המערכות הארגוניות", כך אמרה רחלי שריקי, סמנכ"לית בינה מלאכותית ב-נספרו (NessPRO), קבוצת המוצרים של נס (Ness).

שריקי פתחה וובינר שערכה באחרונה נס, בו הוצג הפתרון של אנקור (Anchor) לתחום.

"האתגר", היא הסבירה, "טמון בעובדה שה-AI 'תקועה' בשלב ההמלצות: הבינה המלאכותית נמצאת היום בכל מקום, אבל היא עדיין נשארת פעמים רבות מחוץ לליבת התהליכים העסקיים. ארגונים מהססים לשלב AI בתהליכים קריטיים, בשל חששות אבטחת מידע, חוסר שליטה על הפעולות של המודל, והקושי לחבר את ה-AI למערכות Legacy או לאפליקציות ווב שונות. המעבר הנדרש הוא מ-AI שמספקת תובנות, לסוכנים דיגיטליים שמנהלים משימות תחת בקרה אנושית מלאה".

לדברי שריקי, "הבעיה המרכזית שזוהתה בקרב מנהלי IT היא הקישוריות. כדי שה-AI באמת תחסוך זמן וכסף, היא צריכה להיות מסוגלת 'ללחוץ על כפתורים' – למלא טפסים, למשוך נתונים ממערכת אחת ולהזינם לאחרת – בדיוק כפי שעושה עובד אנושי מול הדפדפן שלו".

לכן, היא הסבירה, "הפתרון הוא סוכני AI ברמת הדפדפן. כאן נכנסת לתמונה אנקור, אותה מייצגת נס. הגישה שלה ייחודית, בכך שהיא פועלת ברמת הדפדפן. במקום לנסות ולבנות אינטגרציות API מורכבות ויקרות לכל מערכת בארגון, סוכני ה-AI של אנקור פועלים בתוך דפדפן מאובטח, ויכולים לבצע פעולות בכל אפליקציית SaaS או מערכת פנימית, מבוססת ווב".

עידן רמאן, מייסד משותף ומנכ"ל אנקור. צילום: טימור אלון

החזר ההשקעה והתועלות האסטרטגיות של סוכני AI

עידן ראמן, מנכ"ל ומייסד אנקור, אמר בוובינר כי "סוכני AI יעילים באמת רק כשהם פועלים בעולם האמיתי. בעולם העסקי המודרני, המשמעות היא דרך האינטרנט והדפדפן. המטרה שלנו היא לגשר על הפער בין היכולת הקוגניטיבית של המודל – לבין ביצוע הפעולה הטכנית בצורה אמינה, מאובטחת ובהיקפים גדולים".

לדבריו, "אחד החסמים הגדולים של מנהלי אבטחת מידע באימוץ סוכני AI הוא החשש מ-סוכן שיצא משליטה. אנחנו נותנים לכך מענה באמצעות יצירת תהליכים קבועים. הסוכן אינו 'מאלתר' את דרכו במערכת, אלא פועל בתוך גבולות גזרה ברורים שהוגדרו לו מראש, תוך תיעוד מלא של כל פעולה ופעולה".

לדבריו, "הערך העסקי של גישה זו הוא דרמטי. לפי נתונים שלנו, ארגונים המאמצים גישת בינה מלאכותית סוכנית (Agentic AI) ברמת הדפדפן – יכולים להגיע לחיסכון של עד פי שמונה בעלויות התפעול של תהליכים ידניים. זאת, לצד שיפור משמעותי בדיוק ובמהירות הביצוע".

ראמן הוסיף כי "למהלך יש גם זווית אסטרטגית, בשל קבלת החזר השקעה מוחשי למקבלי החלטות. אנחנו לא מציעים עוד 'פרויקט חדשנות' עם תוצאות מעורפלות, אלא כלי לייעול תשתיות, עם כמה תועלות: חיסכון בעלויות כוח אדם, בשל שחרור עובדים ממשימות 'העתק-הדבק' סיזיפיות בין מערכות; האצה של טרנספורמציה דיגיטלית, בשל היכולת להוסיף שכבת AI למערכות ישנות – בלא צורך בפיתוח קוד חדש; דיוק תפעולי – טעויות אנוש בתהליכי הזנת נתונים ובקרה מצטמצמות; ובעולם ההגנה, מתקבלות יותר אבטחה ושליטה, כי עבודה ב'ארגז חול' מאובטח מונעת דליפת מידע ארגוני למודלים ציבוריים".

"ארגונים מנווטים את דרכם לעבר הארגון העצמוני (Autonomous Enterprise)", אמרה שריקי. "המעבר לבינה מלאכותית סוכנית אינו רק שיפור טכנולוגי, אלא שינוי תפישתי בניהול הארגון. היכולת להעניק ל-AI 'ידיים', בדמות דפדפן חכם – מאפשרת למנהלי טכנולוגיה להפוך את ההבטחה של ה-AI למציאות תפעולית בשטח".

שריקי סיכמה באומרה כי "אנחנו עוזרים לארגונים להקים שכבת ביצוע (Execution Layer) חכמה. השילוב בין הניסיון של נס בהטמעת מערכות ליבה לטכנולוגיה של אנקור מאפשר לארגונים בישראל לאמץ AI לא רק ככלי עזר, אלא כשותף פעיל המניע את הארגון קדימה. ארגונים שרוצים להישאר רלוונטיים ב-2026 ומעבר לה, חייבים לבחון כבר היום כיצד להפוך את ה-AI שלהם מיועצת חכמה – לעובד חרוץ".