טראמפ הציג אמנה בנושאי אנרגיה שענקיות טק רבות חתמו עליה

אתמול (ד') התרחש בבית הלבן אירוע חריג שיש לו פוטנציאל לעצב מחדש את שוק האנרגיה ותעשיית הבינה המלאכותית בארצות הברית. נשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, כינס מפגש שולחן עגול, שבו השתתפו בכירי תעשיית הטכנולוגיה האמריקאית במטרה לחתום על "אמנת הגנת משלמי החשבונות" (Ratepayer Protection Pledge). על ההסכם חתמו ענקיות טק כמו גוגל (Google), מיקרוסופט (Microsoft), מטא (Meta), אמזון (Amazon), אורקל (Oracle), וכן חברות הבינה המלאכותית הבולטות OpenAI ו-xAI של אילון מאסק. 

Trump signs Ratepayer Protection Pledge: What that means for you | Read full article at https://t.co/X2QjHeXIRX

— Matthew Roberts (@Qoatzecotl) March 5, 2026

הרקע – משבר אנרגיה בהתהוות

מטרת העל של המהלך היא למנוע מצב שבו משקי הבית והעסקים הקטנים נושאים בנטל הכלכלי הכבד שנוצר בעקבות צריכת החשמל העצומה של חוות השרתים החדשות, שבאחרונה מוקמות בקצב חסר תקדים, כדי לתמוך בפיתוחי בינה מלאכותית. על פי עיקרי המסמך, החברות הסכימו באופן וולונטרי לממן או לייצר בעצמן את האנרגיה הנדרשת לפעילותן.

המשמעות היא שהחברות יצטרכו לבנות תחנות כוח עצמאיות או לשאת בעצמן בעלויות השדרוג של תשתיות ההולכה והחלוקה הקיימות, ואף לשלם על קיבולת חשמל שביקשו גם אם לא השתמשו בה בפועל. 

בנוסף, החברות התחייבו לספק חשמל מגיבוי לרשתות המקומיות בזמני עומס חריגים, כגון גלי חום או סופות הרסניות, ולהשקיע בקהילות המקומיות באמצעות הכשרת עובדים ויצירת מקומות עבודה. 

מהמעמד שכינס טראמפ בלטה במיוחד בהיעדרה חברת אנתרופיק (Anthropic), אשר כזכור סירבה לאפשר למשרד ההגנה האמריקני להשתמש במודלים שלה למטרות מעקב המוני או נשק אוטונומי. בתגובה אנת'רופיק הוגדרה על ידי ממשל טראמפ כסיכון ביטחוני לשרשרת האספקה והוחרמה על ידי סוכנויות פדרליות.

.@POTUS signs a proclamation announcing the Ratepayer Protection Pledge to ensure American AI dominance, while also ensuring that Americans aren't stuck with higher electric bills as a result pic.twitter.com/lZiHyvSSZ6

— Rapid Response 47 (@RapidResponse47) March 4, 2026

החתימה מגיעה בשיאו של משבר: הביקוש לכוח חישוב הוביל לזינוק דו-ספרתי בתעריפי החשמל באזורים מסוימים בארה"ב. זעם ציבורי ומחאות נגד הקמת חוות שרתים הפכו את הנושא ל"פצצה פוליטית שמתקתקת לקראת פיצוץ", כדברי האסטרטג ג'ארד ליאופולד. הנשיא טראמפ ציין כי החברות זקוקות ל"עזרה ביחסי ציבור" מול החשש הציבורי, והבטיח כי האסטרטגיה תוביל דווקא לירידת תעריפים.

"התחייבות חסרת שיניים": החברות יכולות לפרוש בכל עת

למרות החגיגיות, מומחים מצביעים על כשלים מבניים – לדוגמה, ג'ון קוויגלי מאוניברסיטת פנסילבניה הזהיר כי ללא מנגנון אכיפה, על הממשל להוכיח שאין מדובר רק ב"תעלול יחצני". ג'ון גורדון מקבוצת המסחר לאנרגיה מתקדמת הוסיף כי הבעיה האמיתית היא חוסר היכולת לחבר מקורות ייצור חדשים לרשת מספיק מהר: "העובדה שחברות הענק משלמות לא מבטיחה שהחשמל יזרום מוקדם יותר".

זווית נוספת נוגעת להתנגדות אפשרית של חברות החשמל. ארי פסקואו מהרווארד מעריך שחברות החשמל לא יאהבו את הייצור העצמאי של חוות השרתים, שכן הדבר ימנע מהן להחזיר השקעות רווחיות בשדרוג הרשת על חשבון משלמי המסים.

בצד הסביבתי, האמנה זוכה לביקורת על התעלמותה מזיהום. ג'קסון מוריס מהמועצה להגנה על משאבי טבע הדגיש כי ייצור עצמאי אינו מבטיח שזיהום האוויר או השימוש המופרז במים לקירור לא יחמירו. ואילו אמנדה גרסיה מהמרכז המשפטי לסביבה הבהירה כי גם לו הדברים היו נכתבים באמנה, היישום שלהם מורכב ודורש הסכמה של מאות מקבלי החלטות מקומיים. ברוח זו, הסנאטור מארק קלי סיכם ואמר כי "הסכם לחיצת יד עם חברות הביג-טק אינו מספיק". מאידך, נשיא קואליציית חוות השרתים, ג'וש לוי, הבטיח כי התעשייה מחויבת להיות "שכנה טובה" ולשלם את מלוא עלויותיה.

כעת, העיניים נשואות לרשויות הפדרליות שאמורות להסיר חסמים רגולטוריים. בשנים הקרובות יתברר אם האמנה אכן הגנה על האזרחים, או שהייתה רק כלי תדמיתי זמני בקרב על דעת הקהל בצל שנת הבחירות.