המנמ"רים מסכמים: זו הייתה 2025 ב-IT הממשלתי

שנת 2025 שמסתיימת בימים אלו הייתה בהיבטים רבים שנת מעבר, שנה שבה ה-AI הפכה ממשהו שמדברים עליו למשהו שמתחילים ליישם ואף כבר משתמשים בו באופן נרחב. שנה שבה הוגבר הקצב של המעבר לענן, ועוד שנה שבה כל זה מתרחש בישראל, שבה חוסר הוודאות עדיין חזק בתמונה – והדבר נכון, כמובן, גם למגזר הממשלתי והציבורי.

מערכות המחשוב של המשרדים הממשלתיים עברו בשנה הזו מסע דומה לכלל המשק, עם התחזקות המגמה של העלייה לענן והשימוש ב-AI. זה קורה בעיקר בזכות השימוש ההולך וגובר ב'נימבוס' – הנדבך החמישי שלו מציע כיום יותר כלים מתמיד, כך שבאופן תיאורטי כבר אפשר להעלות לענן את כל הכלים כמעט של השירות הציבורי והממשלתי, כלים לשימוש פנימי, משרדי ובין-משרדי, וגם כלים עסקיים שמופנים לשימושים של האזרחים עצמם.

במהלך ועידת AI-e-GOV 2025, כנס המחשוב הממשלתי השנתי הגדול של אנשים ומחשבים, שבא לסכם עוד שנה סוערת ומאתגרת למערך התקשוב הממשלתי, אירחה עפרה פרנקל, המנמ"רית הממשלתית ממערך הדיגיטל הלאומי, פאנל מיוחד וייעודי שהפגיש מנמ"רים ממשרדים ממשלתיים ומהמגזר הציבורי כדי להתייחס בדיוק לנקודות הללו – מה קרה ב-2025, ומה אפשר כבר לספר על 2026?

עפרה פרנקל, המנמ"רית הממשלתית ממערך הדיגיטל הלאומי. צילום: ניב קנטור

ראשון הדוברים היה ששון סופרי, מנהל אגף בכיר, טכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, שהתבקש לספר איך הוא מגדיר הצלחה, בעיקר כשמדובר במשרד עם הרבה מאוד יחידות שונות (למעלה מ-40) ועם הרבה מאוד פעילות.

"אכן, אחד הדברים שמייחד אותנו הוא שיש המון יחידות עסקיות, ולכל אחת יש קו עסקי שונה, עם מעט משותף ודי הרבה ניגודיות – כמו, למשל, פרקליטות מצד אחד וסנגוריה מצד שני. יש ערב-רב של יחידות מטה, ויחידות שנותנות שירות לציבור כמו רשם העמותות, עזרה לגיל השלישי ועוד. איך מגדירים הצלחה? מעבר לדברים הסטנדרטיים שהם עמידה בלוח זמנים ובתקציב, זה מדידת ה-KPI, איזה שינויים אנחנו באמת עושים, בין אם זה ברמה העסקית, שזה אומר הצד של האזרחים שמקבלים את השירות, ואם זה העובדים במשרד", הוא אמר.

סופרי סיפר כי במהלך השנה האחרונה משרד המשפטים כבר ביצע כמה פרויקטים, וההישג העיקרי היה לראות כיצד כל פרויקט שעולה עושה שינוי של ממש בכל האקוסיסטם של הנושא אליו הוא מקושר – וזו גם לדבריו אמת המידה ל-2026.

"אחת הדוגמאות", הוא סיפר, "זה המעבר לצו ירושה עם חתימה דיגיטלית, וזה הפך לתהליך קל יותר לשני הצדדים. 2026 תהיה שנה מאוד משמעותית במשרד המשפטים, אנחנו הולכים להוציא את מכרז הטאבו, בהיקף של יותר מ-100 מיליון שקל, להחלפת הספק שמתחזק את המערכת. זו אחת המערכות עם הכי הרבה זרימת עבודה בממשלה, והיא גם קריטית, מכיוון שהיא זו שאחראית לניהול את האקוסיסטם של הקרקעות והנדל"ן במדינה. זה גם עומד לעשות שינוי מאוד גדול, כי אנחנו יוצאים למיקור חוץ, ועד כה פיתחנו הכל בפנים. יהיו עוד כמה מכרזים שיצאו למיקור חוץ".

ומה עם עולם ה-AI, הוא נשאל. "ב-1 בינואר אנחנו מעלים לפרודקשן את הצ'טבוט של המשרד עם הרבה מאוד משתמשים, והתוצאות היו מדהימות בפיילוט שלנו. ה-AI תשפיע מאוד על העובדים, בהתאם לתפקידים שלהם ואנחנו כמנמ"רים צריכים לחשוב על התאמה לצרכים בכל רמה של עובדים", הוא סיכם.

אריה רימיני, מנכ"ל שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המיסים. צילום: ניב קנטור

"נוכל להגדיל את הגבייה בעוד 25 מיליארד שקלים בלי להעלות את המיסים"

מאריה רימיני, מנכ"ל שע"מ – זרוע המחשוב של רשות המיסים, ביקשה פרנקל שיספר קצת על המלחמה בהון השחור, כולל העלייה של פרויקט 'חשבונית ישראל', וכן על הדרך בה מתכוונים במשרד לממש תוכניות עתידיות.

"התפקיד שלנו זה לייצר את הכסף לתקציב המדינה, והשנה אנחנו נמצאים עם למעלה מ-40 מיליארד שקל יותר מיעד הגבייה שלנו, ואני יכול להגיד שמרבית הגבייה העודפת הזו היא כתוצאה מטכנולוגיה. היעד שלנו ב-שע"מ זה קודם כל לגרום ללקוחות שלנו להפסיק לפחד, ושהם יתמסרו למה שהטכנולוגיה מסוגלת להציע, ו'חשבונית ישראל' בהיבט הזה זו הצלחה גדולה: אפשר לקשר לזה 20 מיליארד שקל מההכנסות העודפות", הוא אמר.

הוא סיפר כי ב-1 בינואר, בעוד ימים ספורים, תעלה גם מערכת „תרומות ישראל”, שתאפשר להפעיל את מנגנון הזיכוי לפי סעיף 46 באופן אוטומטי – לאחר בדיקה חד-פעמית של העמותה ושל כל תורם, וללא צורך בהתערבות מקצועית.

"הצורך בהגדלת התקציב מאוד גדול, למשל בגלל הדרישה הענקית של צה"ל. מאיפה מביאים את הפער הזה? מרשות המיסים, באופן טבעי. אבל העלאת מיסים זה החוכמה הכי קטנה. ההשפעה של המערכות הטכנולוגיות מסייעת לסגור את הפער הזה", הוא הצהיר.

לדבריו, הכוונה היא להעלות כמה שיותר מהמידע לענן, כדי להוביל את מס הכנסה לדיגיטציה מלאה, וכדי להשיג עוד מטרה חשובה.

"נכון להיום אין רשות בעולם שבודקת יותר מ-3% מהתיקים שמוגשים לה, ולכן הסיכוי להיבדק לא גדול. אנחנו הולכים להפוך את זה ל-100%, שכל התיקים יעברו דרך המערכות. אנחנו צריכים לאפשר למפקחים לבחון את כל הדאטה הזה, והמערכת תעשה את כל הבקרות הממוחשבות. שכבת AI כבדה תופעל כדי ללמוד מהתיקים והענפים מה שאפשר ללמוד, והמפקח יקבל לידיים תיק מעובד, כולל כמה כסף אפשר יהיה להפיק מזה, בצורה מובנית ומנומקת. ולדעתנו נוכל להגדיל את הגבייה בעוד 25 מיליארד שקלים בלי להעלות את המיסים. זו ההוכחה שטכנולוגיה היא המפתח להצלחה, גם בארגון כמו ממשלה", סיכם ימיני.

רונה קייזר, מנהלת המגזר הציבורי בקבוצת יוניטסק. צילום: ניב קנטור

"האתגר הכי גדול זה להבין איפה הערך בעידן ה-AI"

רונה קייזר, מנהלת המגזר הציבורי בקבוצת יוניטסק, ששירתה בעבר במגזר הציבורי, סיפקה נקודת מבט משלה על מה שהיא חושבת שהוא האתגר הגדול ביותר של המנמ"רים בממשלה ומה האתגר שעומד בפני השותפות והספקים כדי להצליח בעבודה מול הממשלה.

לדברי קייזר, "כפי שצוין, וזה נכון, זה שותפות, וזה אומר שזה אתגר שקיים עבור שני הצדדים. עם זאת, לצערי אנחנו כספקים עדיין נתקלים לא מעט בקושי ליצור את השותפות הזו, ולא תמיד זה בגלל המנמ"רים שעובדים מולם, וזה בא לידי ביטוי בהתחלה בעולם הרכש שעבר תהפוכות רבות. כמו כן יש אתגר שנובע מכך שעדיין יש בעיה עם כוח אדם מיומן", היא אמרה.

אם עוברים את האתגרים הללו, "צריך כמובן לעבור את כל המכשולים הבירוקרטיים, וכדי ליצור את השותפות בפועל זה אומר מבחינת המנמ"רים שהם זקוקים ליכולת לשלוט בצוות עבודה שהוא בעצם לא שלהם. התשובה לכך, לפחות בצד של המנמ"רים, זה ליצור צוותים משותפים בהם מעורבים גם אנשי המשרד. מהצד של הספק אני חושבת שהאתגר הכי גדול זה להבין איפה הערך בעידן ה-AI. ספק חייב ללמוד איך ליצור ערך אמיתי מתוך השותפות, ולהבין את האתגר העסקי של הלקוח שלו. אחרת הוא ימצא את עצמו מחוץ למשחק, בטח ביקום הממשלתי", הוסיפה קייזר.

רוויטל וייצמן, מנהלת אגף בכירה, מערכות מידע, בנציבות שירות המדינה. צילום: ניב קנטור

"אני ממש לא מסתכלת על הטכנולוגיה אלא על האנשים"

רוויטל וייצמן, מנהלת אגף בכירה, מערכות מידע, בנציבות שירות המדינה, אמרה שמבחינתה הטכנולוגיה לא בדיוק מעניינת, בוודאי לא בשלב הראשון. "הלקוחות שלי הם פנים ממשלתיים, סמנכ"לים לניהול הון אנושי, ואנחנו בודקים מה כואב להם, ואז בודקים מה אפשר לשפר באמצעות טכנולוגיה, ולא משנה איזו. אנחנו שואלים מה הם מעדיפים, מה יותר חשוב להם, כי בסופו של דבר יש חוסר במשאבים, ואפשר להשיג לעיתים קרובות את המטרות בטכנולוגיות שונות", היא הסבירה.

וייצמן סיפרה כי בתחילת השנה הבאה תעלה מערכת לניהול בתי דין למשמעת, לאחר שבימים אלו עולה מערכת לניהול רוטציות וקדנציות, "וזה משהו שדיברו עליו שנים ולא היה, ועכשיו עולים. המערכת מנהלת את כל המהלך הזה כדי לאפשר לכל בכיר שצריך לבחור את התפקיד הבא, והוא מקבל בדחיפה מה שאפשרי עבורו", סיפרה וייצמן. היא הוסיפה: "יש לנו מערכת BI מטורפת שמפתחים אותה עוד ועוד כדי לקדם עובדים, לדוגמה. לוקחים את כל הדו"חות על עובד, כולל של מנהלים, מנתחים ובודקים איזו הכשרה צריכים עבורו וזה מוביל לרשימה של קורסים מתאימים – ובן אנוש לא יעשה דבר כזה".

היבט נוסף שנידון לאחרונה נוגע לתקשי"ר – תקנון שירות המדינה, המסדיר את כללי ניהול משאבי האנוש בממשלה. "המערכת מאפשרת כיום להבין בקלות מהו הכלל עבור תרחישים מסוימים, והיא פועלת גם בסלולר. אנחנו מבינים של-AI יש סיכונים רבים, אבל אנחנו משתמשים בה כי זה העתיד. אנחנו נוגעים היכן שצריך – אבל כפי שאמרתי בתחילה, אני לא מסתכלת על הטכנולוגיה, אלא על האנשים. כיום הבחירה בטכנולוגיה היא יחסית פשוטה", סיכמה ויצמן.

עידן גרינשפון, סמנכ"ל שירותי ענן בבינת תקשורת מחשבים. צילום: ניב קנטור

"כדי להצליח בפרויקט מעבר לענן צריך ליצור היברידיות"

עידן גרינשפון, סמנכ"ל שירותי ענן בבינת תקשורת מחשבים – אחת החברות הנוספות שמספקת שירותים למשרדים ממשלתיים – התייחס לכך שאנחנו נמצאים בעידן שבו דוחפים קדימה מערכות חדשות והרבה מאוד AI, אבל זה קורה מול ארגון ענק שבו יש הרבה מאוד מערכות ישנות, כאלה שהמידע וההיסטוריה שצבור בהן גדול בכל קנה מידה – וכזה שחייבים לשמור עליו.

"זו אחת השאלות שאנחנו נשאלים לגביה רבות, לא רק בעבודה מול הממשלה, אלא בכלל מול ארגונים גדולים מאוד שבהם יש מערכות ישנות שמכילות מידע יקר מאוד. בהיבט של הממשלה זה מתלווה לשאלה איך יוצרים משטח היברידי רציף בין הענן הציבורי לצרכים הממשלתיים. הגישה הרווחת מדברת על משולש או מרובע הזהב. אנחנו מבינים שכדי להצליח בפרויקט מעבר לענן צריך ליצור היברידיות, ולכן נכון להשתמש בפתרונות צד שלישי של ספקיות תוכנה שונות ולייצר חיבור בין אותן חברות תוכנה בפלטפורמות הענן הציבוריות שהן מציעות, אל פלטפורמות הענן הפרטי, וכך בעצם מצד אחד לשמר את היכולות האירגוניות ועם זאת להנגיש את החדשנות אל תוך הארגון, המשרד. זה חיוני מאוד כי זה מאפשר עקומת למידה של הטכנולוגיות החדשות והשימושים בהן שמצטמצמת באופן משמעותי, עם שליטה יותר גמישה, ומבלי לאבד את השליטה על החומרים המקומיים", הוא הסביר.