מהפך בארץ: ChatGPT מגה-פופולרי – עקף את טיקטוק אצל צעירים

נתוני מדד האינטרנט של ישראל לשנת 2025, שפורסמו היום (א') על ידי איגוד האינטרנט הישראלי, חושפים תמונה של שינויים מהותיים בהרגלי הגלישה שלנו, במיוחד בכל הקשור בזירת הבינה המלאכותית. בדו"ח הנוכחי נמדד לראשונה היקף השימוש בשירותי AI, והממצאים מראים כי ChatGPT מזנק בשימוש. הפלטפורמה רשמה 85 אחוזי שימוש בקרב הציבור הישראלי הכללי – נתון המציב את הצ'טבוט מבית OpenAI כפופולרי יותר בשימוש מ-אינסטגרם (Instagram). 

הצמיחה המטאורית הזו בולטת במיוחד בקרב צעירים בני 18-29, שם ChatGPT זוכה ל-92 אחוזי שימוש,  ועוקף את פייסבוק (Facebook) ואת טיקטוק (TikTok), מה שמדרג אותו במקום השלישי הכולל.

בסך הכל מהדו"ח ניכר כי הבינה המלאכותית הפכה לכלי רווח בשימוש, כאשר 70 אחוזים מהציבור הישראלי משתמשים בשירותי AI באופן תדיר (יומיומי או מספר פעמים בשבוע), ורק 11 אחוזים מהם דיווחו כי אינם משתמשים בהם כלל. זאת ועוד, גם בשירותי בינה מלאכותית מתחרים – ג'ימיני (Gemini) של גוגל (Google) מחזיק ב-49 אחוזי שימוש וקופיילוט (Copilot) של מיקרוסופט (Microsoft) ב-28 אחוזי שימוש.

ומה במדיה החברתית?

בצמרת מדד השימוש ברשתות החברתיות המסורתיות, חל שינוי יחסי, כשווטסאפ (WhatsApp) הופכת לפלטפורמה הדיגיטלית הנפוצה ביותר בישראל עם 99 אחוזי שימוש, עלייה קלה של אחוז אחד מהשנה הקודמת. בכך היא עוקפת את יוטיוב (Youtube), אשר ירדה למקום השני בפופולריות שלה, עם 97 אחוזי שימוש, לאחר שהובילה את הטבלה בשנה שעברה. פייסבוק שומרת על יציבות במקום השלישי, עם 88 אחוזי שימוש. פלטפורמות נוספות ממשיכות לצמוח בעקביות: אינסטגרם רושמת עלייה משמעותית של 6 אחוזים ל-81 אחוזי שימוש, כש-67 אחוז מהמשתמשים בה הם יומיומיים. טלגרם (Telegram) עם 71 אחוזי שימוש ואילו טיקטוק עם 57 אחוז – שתיהן מציגות עליות מתונות של אחוז עד 3 אחוזים.

במקביל לעליות, פלטפורמת X של אילון מאסק מתדרדרת, עם ירידה של 5 אחוז בהשוואה לשנה שעברה ו-32 אחוזי שימוש בלבד בקרב האוכלוסייה הכללית. מעניין לגלות כי השימוש ב-X רווח יותר בקרב "קצוות הגילאים" – הן בקרב בני 18-22 והן בקרב בני ה-60+ נרשם שימוש של 34 אחוז בפלטפורמה ה"מאסקית".

לעומת זאת, לינקדאין (LinkedIn) של מיקרוסופט רושמת עלייה עקבית ומתונה, ומגיעה ל-36 אחוזי שימוש כללי. השימוש בפלטפורמה המקצועית הזו נפוץ בעיקר בקרב שכבת הגיל האמצעית, כאשר בני 30-39 מובילים עם 43 אחוזי שימוש, ובני 40-49 עם 42 אחוזים. השימוש בלינקדאין בולט במיוחד בקרב בעלי השכלה גבוהה יותר (48 אחוזי שימוש בקרב בעלי תואר ראשון ומעלה).

כן אבל מי משתמש במה בדיוק?

מעניין לגלות כי המדד חשף פערים משמעותיים בשימוש גם בפילוחים סוציו-דמוגרפיים. 

כך למשל ניתן ללמוד מהממצאים כי בחברה הערבית השימוש הכולל ב-AI גבוה יותר מאשר באוכלוסייה היהודית (74 אחוז לעומת 66 אחוז, בהתאמה) – עם 88 אחוזי שימוש ב-ChatGPT. מבחינת רשתות חברתיות, בחברה הערבית יוטיוב מובילה עם 100 אחוזי שימוש, ואחריה ווטסאפ עם 98 אחוזי שימוש.

כמו כן, נמצאו בדו"ח הבדלים מגדריים מובהקים: גברים מדווחים על שימוש גבוה יותר ב-X (עם 44 אחוז לעומת 21 אחוז בקרב נשים) וב-לינקדאין (42 אחוז לעומת 30 אחוז נשים). מנגד, נשים מובילות בשימוש באינסטגרם (86 אחוז לעומת 75 אחוז גברים) ובפינטרסט (Pinterest), שם נרשמו 60 אחוזי שימוש בקרב נשים לעומת 26 אחוזי בלבד גברים. הבדלים גיאוגרפיים בולטים כוללים שימוש גבוה ב-X בתל אביב (עם 44 אחוז).

ד"ר אסף וינר, סמנכ"ל רגולציה ומדיניות באיגוד האינטרנט הישראלי, התייחס לממצאים ואמר: "הנתונים שלנו חושפים תמונה חד-משמעית: הפלטפורמות הדיגיטליות הפכו לתשתית בסיסית של החיים המודרניים בישראל". הוא הוסיף כי "היקף האימוץ ונתח השוק של ChatGPT על ידי 85 אחוז מהישראלים, תוך פחות משנתיים מאז שוחרר לשימוש לציבור הרחב, מדגים עד כמה אנחנו תלויים בפלטפורמות אלו, ואת האופן שבו הם מתווכים לישראלים (ועל הישראלים) מידע ותמונת מציאות”.