הקרב על כרום: מספר חברות טק מתעניינות ברכישת הדפדפן של גוגל

בעקבות פסיקתו של שופט בית המשפט המחוזי בארה"ב, עמית מהטה, בשנה שעברה, שקבע כי גוגל נקטה בפעולות בלתי חוקיות כדי לשמור על מונופול בשוק מנועי החיפוש המקוון, הגיע כעת משפט ההגבלים העסקיים שמנהל משרד המשפטים האמריקני (DOJ) נגד גוגל לשלב קביעת הסעדים, דהיינו להצעות לפתרון היות גוגל מונופול בתחום. אחת הדרישות המשמעותיות ביותר שמציג המשרד היא לחייב את גוגל למכור את דפדפן האינטרנט הפופולרי שלה, כרום (Chrome).

משרד המשפטים טוען כי כרום – המשמש כשער משמעותי לחיפושי משתמשים ומניב מיליארדי דולרים בהכנסות חיפוש עבור גוגל – הוא הדפדפן החשוב ביותר ברשת כיום. לטענת התביעה, בעלותה של גוגל על כרום מרתיעה הופעת חלופות תחרותיות חדשות ומפרה את חוקי ההגבלים העסקיים הפדרליים. ראש אגף ליטיגציית הגבלים עסקיים אזרחית בפועל ב-DOJ, דייוויד דאלקוויסט, הצהיר: "אנחנו לא כאן לנצחון אלא כאן כדי להחזיר את התחרות". דאלקוויסט הוסיף כי "מה שמסוכן הוא האיום שגוגל מציגה לחופש הביטוי שלנו" ולחדשנות בשוק הדיגיטלי.

גוגל מצידה דוחה בתוקף את ההצעה למכור את כרום ומתכוונת לערער על החלטת השופט מהטה לאחר סיום שלב הסעדים. עורכי דינה טענו כי ענקית הטק מעולם לא פעלה כמונופול וכי מוצר החיפוש שלה פשוט עדיף על המתחרים, ולכן הוא שולט בתעשייה. עורך הדין של גוגל, ג'ון א. שמידטליין, טען כי דרישת ה-DOJ שהחברה תתנער מכרום היא ה"קיצונית ביותר" ותפגע במוצר הפופולרי. לדבריו המצב גם יפגע במוצרי גוגל אחרים התלויים בו, כמו מערכת ההפעלה ChromeOS ומחשבי Chromebook. שמידטליין תיאר את רשימת הסעדים של משרד המשפטים כ"רשימת משאלות למתחרים", שנועדה "לתמוך במתחרים בודדים" ולאפשר להם להשיג משאבים שלגוגל לקח עשורים לפתח.

This is the most important news in tech this year.

Polymarket says 30% chance Google has to sell Chrome.

Chrome's 2B+ users provides ~60% of search volume which is ~60% of their revenue! pic.twitter.com/IbzY1lkvCg

— Deedy (@deedydas) November 22, 2024

קונות פוטנציאליות לא חסר אבל כמה עולה או יעלה התענוג?

במקביל למאבק המשפטי, מתגלות עדויות לכך שכמה גורמים מרכזיים בתעשיית הטק מתעניינים ברכישת דפדפן כרום, אם גוגל אכן תאלץ למכור אותו. שלושת השמות הגדולים שהביעו עניין בכך עד כה הם OpenAI, פרפלקסיטי (Perplexity) ו-יאהו (Yahoo).

OpenAI, המתחרה הגדולה ביותר של גוגל בתחום ה-AI כיום, מסרה לשופט כי היא תהיה מעוניינת ברכישת כרום. בכיר שלה הוסיף כי החברה הגישה בעבר הצעה לגוגל בנוגע לניצול טכנולוגיית החיפוש שלה בתוך ChatGPT ולדבריו – גוגל דחתה אותה. במייל שנשלח מגוגל ל-OpenAI נכתב כי שימוש ב-"API של גוגל… יאפשר לנו לספק מוצר טוב יותר למשתמשים".

הבאה שהביעה עניין הייתה פרפלקסיטי – עוד מפתחת של מודלי AI. דמיטרי שבאלנקו, מנהל העסקים הראשי של החברה, הגיב לשאלת השופט אם מישהו אחר יכול להריץ את Chromium בהיקף דומה לגוגל מבלי לפגוע באיכות או לגבות תשלום: "אנחנו יכולים לעשות זאת".

האחרונה שהביעה עניין בקנייה היא יאהו, כשבחלק מהדיווחים אף צוין כי היא מוכנה לשלם 10 מיליארד דולר עבור הדפדפן המצליח. על פי הדיווחים, יאהו עובדת על פרויקט דפדפן אינטרנט משלה ואף מפתחת "אבטיפוס" לדפדפן מותאם אישית. עם זאת, מנהל תחום Yahoo Search, בריאן פרובוסט, הסביר שמבחינת החברה רכישת כרום תהיה מהירה יותר מבחינת הסקייל שיתאפשר ליאהו. פרובוסט העריך שנתח השוק של מנוע החיפוש של יאהו יכול לזנק ל"ספרות כפולות" – אם תרכוש את כרום.

גם שאלת שוויו של כרום עולה לדיון במסגרת ההליך. גבריאל ויינברג, מנכ"ל מנוע החיפוש DuckDuckGo, העריך בעדותו בשימוע של ה-DOJ כי שוויו הפוטנציאלי של כרום עשוי להגיע "ליותר מ-50 מיליארד דולר" אם יוצע למכירה. ויינברג הודה כי ההערכה הייתה חישוב "על הנייר", המבוסס על בסיס המשתמשים של הדפדפן, וציין כי סכום כזה "חורג מטווח המחירים של DuckDuckGo". הערכה זו גבוהה משמעותית מהערכת אנליסט בלומברג אינטליג'נס שתמחר את שווי כרום בכ-20 מיליארד ד' בנובמבר. אם ויינברג צודק, אזי שמחיר גבוה כל כך יכול בסופו של יום להרתיע קונים פוטנציאליים.

Google may be forced to sell the Chrome browser to break up what U.S. courts deem monopolistic practices

Yahoo is willing to pay over $10,000,000,000 dollars to buy Chrome if Google has to sell it pic.twitter.com/ma5L9TpgVL

— Dexerto (@Dexerto) April 26, 2025

ויש גם צרות נוספות ונלוות

ואולם יצוין כי מעבר לסוגיית כרום, ה-DOJ דורש גם כי גוגל תפסיק לבצע תשלומים צד ג' חודשיים ליצרניות סמארטפונים, כמו אפל וסמסונג, כדי להבטיח שמנוע החיפוש שלה יהיה ברירת המחדל במכשיריהם. גוגל הציעה למחוק את המילה "בלעדי" מההסכמים אלו מול היצרניות, אך משרד המשפטים טוען שזה לא מספיק ושגוגל עדיין יכולה לדחוק החוצה חברות אחרות באמצעות הסכמים קיימים ויכולתה להציע סכומים גדולים של כסף. הממשל רוצה להבטיח ששום סעד לא ימנע מגוגל ליצור הסכמים בלעדיים דומים עבור מוצרי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית שלה, כמו הצ'טבוט ג'מיני.

דאלקוויסט אמר כי עליית מוצרי ה-AI של גוגל יכולה לפתוח תחום נוסף שהחברה עלולה לשלוט בו אם תורשה להמשיך להשתמש בחוזים בלעדיים – והם רוצים למנוע זאת. גוגל הגיבה ש-ג'מיני לא היה נושא התביעה וכי החברה אינה מחזיקה במונופול על מוצרי AI, תוך שהיא הצביעה על הצלחת צ'טבוטים מתחרים כמו ChatGPT, MetaAI ו-גרוק כעדות לתחרות בריאה ומגוונת בתחום החם. "הרעיון ש-ChatGPT לא יכול להשיג הפצה הוא אבסורדי. יש להם יותר הפצה מכל אחד אחר", טען שמידטליין.

נכיר כי התיק המסוים נחשב כאחת התביעות הגדולות ביותר מצד הממשל האמריקני בתחום ההגבלים העסקיים מזה עשורים. רבקה האו אלנסוורת', פרופסור לדיני הגבלים עסקיים בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ונדרבילט, אמרה כי "התיק הזה הוא עניין גדול במיוחד. קשה להפריז בחשיבותו", והשוותה אותו לתיק מיקרוסופט משנת 1998. המקרה המסוים ד-אז נגע בצירוף הדפדפן Internet Explorer למערכת ההפעלה Windows וכמעט הוביל לפיצול החברה.

השופט מהטה ינהל כעת שימוע בן שלושה שבועות, במטרה להחליט על השינויים שגוגל צריכה לבצע בפרקטיקות העסקיות שלה. החלטה סופית צפויה עד אוגוסט 2025, אך כאמור, גוגל מתכוונת לערער על כל פסיקה שתחייב אותה לבצע שינויים משמעותיים בעסקיה.