חשיפה: כך נראה ה-IT מאחורי מערכת כיפת ברזל

ימים אחדים לאחר התפוצצות חמש הרקטות באילת ובעקבה, צף ועלה שוב הצורך במערכת שתגן על תושבי המדינה מפני טילים. בראיון לאנשים ומחשבים חושף אל"מ (מיל') נתן ברק, מנכ"ל וממייסדי mPrest, את הקרביים של מערכת השו"ב שבבסיס כיפת ברזל.

ביולי השנה, מערכת הביטחון השלימה את הניסוי האחרון בכיפת ברזל, שאמורה להגן על העורף מרקטות קצרות טווח. לראשונה יורטו במקביל מספר איומים (טילים ורקטות) והסוללה פעלה במלוא יכולותיה, בשילוב מערכות חיל אוויר והנ"מ. הסוללות הראשונות יחלו בפעילות מבצעית בזמן הקרוב. סדרת הניסויים בכיפת ברזל כללה ניתוח נתונים ועיבוד נתונים טכנולוגיים, לאחר שאנשי מנהלת פיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) במשרד הביטחון, כוחות הנ"מ ורפאל – ערכו סדרה אחרונה ומקיפה של ניסויי יירוט בתצורה מבצעית מלאה.

מערכת כיפת ברזל נועדה להגן על מתקנים וערים בישראל מפני טווח איומים בליסטיים בשכבה התחתונה, ומפותחת באחריות מפא"ת, כחלק מתוכנית ההגנה הרב-שכבתית של מערכת הביטחון, הכוללת את שרביט קסמים לטווח הבינוני והחץ לטווח הרחוק. הפיתוח של מערכות כיפת ברזל ושרביט קסמים הוא באחריות רפאל. במערכת משולב מכ"מ מתוצרת אלתא ומערך שו"ב של mPrest. כיפת ברזל כוללת ארבעה רכיבים: מערכת לגילוי הטילים, מכ"ם, מערכת שו"ב, קרון תקשורת, ומערכת ליירוט הטילים. mPrest פיתחה שניים מהרכיבים – את קרון התקשורת ואת מערכת השו"ב של כיפת ברזל.

מערכת השו"ב מבוססת על פלטפורמה גנרית, פרי פיתוח של החברה, בסביבת דוט.נט, וכוללת את mCore – שרת יישומים למערכות שו"ב, ורכיבים גנריים נוספים, ביניהם קליינט, מאמן, מקליט חוזי, קול ונתונים, משחזר מידע, ורכיב לעולם המיפוי. המערכת, לדברי ברק, מתאפיינת בצורך במהירות תגובה גבוהה יותר ממערכות זמן אמת בעולם ה-IT המסחרי. "צריך לבנות את התמונה ולהריץ תכניות ליירוט, בזמן קצר ביותר, בעוד שיש מאות אלפי או מיליוני פעולות חישוב שנעשות במקביל ובצורה מבוזרת", אמר.

סדר פעילות מערכת כיפת ברזל, הסביר ברק, הוא כזה: טיל או רקטה משוגרים, החיישנים מגלים ומדווחים על הגילויים למערכת השו"ב. מערכת השו"ב בונה תמונת איומים ו-"מחליטה" האם המדובר באיום (האם זה רקטה או מטוס, מה מסלולו ומהירותו, היכן תהיה הנפילה – ייתכן והרקטה לא תיפול באזור הדורש הגנה, או שהאיום שוגר לעבר בית ספר ריק ביום שבת, לדוגמה). לאחר מכן, המערכת מבצעת הערכה של האיום, ו-"קובעת" אילו מהרקטות תיורט – ואיפה. המערבת בונה תוכנית ליירוט הטיל, תוך תעדוף והקצאת משאבים – איזה משגר יירה על איזה טיל. לבסוף, ניתנת פקודת השיגור, ומבוצעת בקרת יירוט. כל הפעולות הללו, הסביר ברק, נעשות בתוך שניות בודדות.

לצד פעילויות חישוביות אלו, המבוססות על אלגוריתמים מסובכים שפותחו יחד עם רפאל, אמר ברק, למערכת יש יכולת ניהול של בסיסי מידע, על פי חוקים שהלקוח קובע, יכולת תחקור בזמן אמת, ביצוע אימון והדמיות, הקלטה וגיבוי, ומערכת לבדיקה עצמית.

האתגרים הנמצאים בפני כיפת ברזל, אמר ברק, הם רבים: המערכת צריכה לגלות ולזהות באופן וודאי את האיומים, לשערך את המסלול שלהם, ולייצר פתרונות יירוט מיטביים, בהתאם לתמונת המצב הכוללת. זאת, לצד מעקב אחר המיירטים והאיומים בזמן אמיתי. בנוסף, הסביר ברק, המערכת פועלת בסביבה בה יש רעשים רבים, ויש צורך להגן על סביבה אזרחית, מה שיוצר אילוצים על היירוט. האתגר הנוסף הוא בטיחות כלי הטיס שבאזור.

כיוון שמלכתחילה הייתה ברשות mPrest תשתית גנרית למערכת שו"ב אותה הם פיתחו, הצליחו אנשיה לפתח את ההתאמות לכיפת ברזל ב-"מהירות שיא", לדברי ברק, של פחות משנתיים. "מדובר בפתרון גנרי וקל לאימוץ והטמעה", אמר ברק, "עם ארכיטקטורה פתוחה, מבוזרת ובעלת יכולת גידול, עם קישוריות מלאה ועבודה ברשת, זמני פיתוח קצרים, וסיכון נמוך".

ברק שירת בצה"ל יותר מ-20 שנים, ובתפקידו האחרון היה אלוף משנה ועמד בראש מרכז התיקשוב בחיל הים, שם פיתח את מערכת השו"ב לחיל, ה-"זוהרים". לאחר שחרורו מהצבא הקים את החברה בראשה עומד, ובעליה הנוספים הם ראובן גמזון, אלי ארלוזרוב ואלכס ארלייבסקי. בחברה מועסקים כיום יותר ממאה עובדים, ומחזור המכירות שלה עמד בשנה שעברה על יותר מ-60 מיליון שקלים.

"כבר כיום אנו מספקים מערכות שו"ב אזרחיות, מערכות צבאיות-למחצה עבור ארגוני הומלנד סקיוריטי, מערכות שו"ב להגנה על גבולות של מדינות ומערכות שו"ב צבאיות", סיכם ברק, "אנו מתקדמים ב'שרשרת המזון' של מערכות השו"ב, והיעד שלנו הוא לספק מערכות שו"ב כוללות למדינות. לפי ההצלחה שלנו עד כה – אנו מתקרבים במהירות אל היעד".