פרויקט הגאווה: האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?

פרויקט חודש הגאווה של אנשים ומחשבים, שבו להט"בים.ות בהיי-טק משיבים מהי גאווה בעיניהם, האם הענף אמנם מספיק סובלני לקהילה הגאה והאם הוא צריך להיות הקטר של המשק גם בנושא זה ● חלק ד'

דניאל מילר פלד, מהנדסת תוכנה במטא בישראל

מהי גאווה בעינייך?
"להיות גאה ופתוחה להיות מי שאני באמת, בלי צורך להסתיר או להראות לאחרים משהו שאני לא".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"קודם כל, אין הרגשת שוני – שזה הדבר הכי חשוב. זה נותן להרגיש שייכת ולא עושים מזה עניין – מה שמפנה מקום להתעסק בעבודה ובדברים החשובים באמת. בנוסף, יש במטא את התא הגאה, שנפגש בכל תקופה, וזה גורם לעובדים.ות הלהט"בים.ות בחברה להרגיש עוד יותר שייכים, כי הם.ן רואים.ות שיש עוד עובדים.ות 'כמותם'".

דניאל מילר פלד, מהנדסת תוכנה במטא בישראל.

דניאל מילר פלד, מהנדסת תוכנה במטא בישראל. צילום: עצמי

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ככלל, המודעות לנושא הלהט"בי בתעשיית ההיי-טק גבוהה מאוד – והיחס שוויוני. יש כמה דברים שהתעשייה יכולה לשפר בכל זאת, כמו עזרה בתהליך הוצאת צו הורות, בדמות הכוונה לעורכי דין שמתעסקים בנושא והשתתפות בהוצאות, או השתתפות ותמיכה דיסקרטיים בתהליך טיפולי הפוריות – ללהט"ביות ולסטרייטיות".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כל מי שיש לו את היכולת צריך להיות הקטר של המשק בנושא הלהט"בי. כשיש סביבה תומכת ומקבלת, הרבה יותר קל להיות בצד הנותן והעוזר, וככל שזה יגיע למקומות שבהם קל יותר להיות להט"ב.ית, כך הדברים יחלחלו גם למקומות שבהם זה פחות מקובל".

שני נבון, מנהלת מוצר בכירה ב-D-ID

מהי גאווה בעינייך?
"זאת שאלה ממש גדולה. אני מניחה שבניגוד להרבה אחרים, הזהות המינית שלי לכשעצמה אף פעם לא היוותה מקור לגאווה, לא מעט בגלל המגזר שבו גדלתי ושממנו הגעתי – המגזר הדתי. אם כבר, גאווה בעיניי היא תחושת הערך שבהחלטה לחיות את האמת שלי על אף אין ספור הקשיים שמגיעים יחד איתה".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"כבר בכניסה למשרד, עם יציאתכם מהמעלית, דגל גאווה ענק יקדם את פניכם. בהמשך לא תוכלו לפספס את שרשראות הגאווה שתלויות ברחבי המשרד כל השנה. בנוסף, שיעור חברי הקהילה ב-D-ID ביחס למספר העובדים בחברה הוא די גדול. לא פעם הזדמן לי להיות נוכחת בפגישות שהן חצי-חצי, חצי סטרייטים וחצי להט"בים. מעל הכול, לאף אחד כאן לא באמת משנה מה אתה, הקבלה וההתקדמות שלך תלויות אך ורק ביכולותיך המקצועיות. כמו כן, D-ID עומדת בקשר הדוק עם ארגון LGBTech, והחברה אף אירחה ביולי האחרון מיט-אפ של הארגון במשרדיה. אני מרצה מטעם הארגון בחברות, במסגרת חודש הגאווה".

שני נבון, מנהלת מוצר בכירה ב-D-ID.

שני נבון, מנהלת מוצר בכירה ב-D-ID. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בסופו של דבר, זה תלוי בכל אחת ואחד מאיתנו, חברי וחברות הקהילה הגאה. ככל שאנחנו נתייחס באופן טבעי לעניין, כך החברה תגיב לכך. בכל מקום שנגיע אליו עלולים להתייחס אלינו בצורה אחרת. אני טורחת כבר בראיון הראשון לספר על עצמי ובאגביות להכניס את הנושא. כך יוצא לי כבר במפגש הראשוני לראות את תגובת המגייס, המנהל העתידי וכדומה. אני מאמינה שכולנו דומים, ואם רק תינתן לאנשים ההזדמנות לראות זאת, השינוי יקרה מעצמו. על כן, הייתי ממשיכה לעודד מפגשים בלתי אמצעיים בין חברי הקהילה ועובדי ההיי-טק, דוגמת אלה שארגון LGBTech מארגן במסגרת חודש הגאווה".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?ֿ
"כן, בהחלט. ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בשיפור היחס לקהילה הגאה. הטכנולוגיה משחקת תפקיד חשוב בחיים שלנו ומשפיעה על הצורה שבה אנחנו תומכים ומטפלים באנשים מכל הקהילות, לרבות הקהילה הגאה. הענף עשה צעדים רבים בשנים האחרונות כדי לעודד גיוון וכלים טכנולוגיים למען שוויון והגנת זכויות אדם. ניתן לראות דוגמאות לכך בהקמת חברות היי-טק עם תוכניות השקעה בקהילה הגאה, שיתוף פעולה עם ארגונים להגנת זכויות הלהט"בים.ות, הקמת מרכזי חדשנות ופיתוח טכנולוגי בתחום, וכן קידום פרויקטים ויישומים טכנולוגיים שמכוונים לסיוע ותמיכה בקהל הגאה. יש עוד הרבה לעשות כדי לקדם שוויון וכבוד לקהילה הגאה, וההיי-טק יכול לשמש כמנוע לשינוי חיובי ולעזור להעלות את המודעות לצרכיה. זה יכול לכלול פיתוח מוצרים ושירותים חדשים, תוכניות להגדלת התמיכה וההשתלבות של חברי וחברות הקהילה הגאה בתעשיית ההיי-טק, והכנסת שינויים בפעילות החברתית והתרבותית של החברה. לסיכום, ההיי-טק צריך להיות מודע לצרכי הקהילה הגאה ולעזור לקדם שוויון וכבוד כלפיה".

עינב נתן גלבוע, מהנדסת תעשייה וניהול ומפתחת מערכות באינטל קריית גת

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי זה שיש לי את החופש לדבר על עצמי ועל המשפחה שלי בלי צורך לחשוש או לחשוב מה להגיד. פשוט להיות אני. מהצד השני, היא גם ההבנה שאני לא שונה מאף אחד אחר ואין כל אישיו מסביב לזה".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
אינטל יש דגש רב על סובלנות פתיחות וקבלה ללא אפליה על רקע דת, גזע, מין, נטייה מינית או זהות מגדר. יש בחברה תא גאווה, שדואג להיות מקום בטוח לעובדים.ות, בין אם על ידי האפשרות לפנות אליו לקבלת עזרה, מתן מידע וארגון פעילויות שונות לעובדים.ות ולמשפחות שלהם.ן, בין היתר אירועי גאווה. אינטל נותנת שוויון זכויות מלא לכולם.ן על ידי הכרה בכלל סוגי הזוגיות והמשפחות, ואף מבצעת פרויקטים שונים שמכוונים לקהילה הגאה".

עינב נתן גלבוע, מהנדסת תעשייה וניהול ומפתחת מערכות באינטל קריית גת.

עינב נתן גלבוע, מהנדסת תעשייה וניהול ומפתחת מערכות באינטל קריית גת. צילום: שחר לבני

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"אישית, לא נתקלתי באפליה במקום העבודה, אבל אני מאמינה שעדיין לא הכול מושלם ועדיין יש אנשים עם דעות שליליות, שדואגים להביע אותן. לכן, ההיי-טק צריך לדאוג לכך שהתייחסות בתוכו לקהילה הגאה תהיה לא רק בקיום אירועי גאווה ובצעידה במצעד הגאווה, אלא גם לדאוג לכך שתהיה אפס סובלנות לכל אירוע אפליה במקום העבודה, מקטן ועד גדול. נוסף לזה, עליו לסייע גם לקהילה הגאה באופן כללי, על ידי התנדבויות וסיוע במקומות ובארגונים שונים שלה, ושהחברות יראו כיצד הן פותחות את דלתותיהן לגיוס עובדים שונים מהקהילה. במסגרת זו, על הענף להציע כלים והזדמנויות שוות ללימודים ולעבודה לנוער גאה בסיכון ולבני.ות הקהילה הטרנסית".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"ההיי-טק בהחלט צריך להיות קטר חברתי. לצערי, המדיניות החברתית בישראל שינתה את פניה והכול מושתת על עמותות וארגונים, ולא רק על סיוע ממשלתי. הקהילה הגאה עדיין נמצאת בשוליים במובן מסוים. לכן, ההיי-טק, שהוא מהמרכיבים החזקים והמשפיעים ביותר במשק ובחברה, צריך לתת את ידו לקידום זכויותיהם.ן של חברי.ות הקהילה באשר הם.ן".

קובי סלמאן, מפתח Full Stack בחטיבה הטכנולוגית של בנק הפועלים

מהי גאווה בעיניך?
"להיות שלם עם עצמי ועם מי שאני, לא לחשוש מהתגובה של האחרים או מה יגידו עליי. אני בטוח בעצמי ובמקום שלי מבלי לחשוב על שייכות למשהו – לדת, לגזע, למין או לנטייה מינית".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אני יכול לומר בביטחון מלא ובגאווה אמיתית שבנק הפועלים נותן לנו, כעובדים, במה רחבה מאוד להיות מי שאנחנו. זה בא לידי ביטוי בכך שהבנק הקים בתחילת החודש את קהילת פועלים בגאווה, שקמה מתוך מטרה לסייע לקהילה הגאה ולתת לה במה. בנוסף, הבנק דואג לקיים שלל סדנאות, הרצאות ואירועים לעובדים, בדגש על גיוון של כלל הקהילות והאוכלוסיות, עד כדי כך שקיים בו גוף שאחראי למגוון הקהילות הקיימות.

בהקשר של להט"ביות, בכל שנה מתקיים בבנק אירוע גאווה מקושט בשלל צבעי הגאווה, שכולל הרצאות בעלות מסר של סובלנות וקבלת האחר, וכן כתבות שמתפרסמות בחודש הגאווה בפורטל הפנימי ובמגזין השבועי. כמו כן, לאורך כל השנה מורגש עד כמה חשובות לבנק הפועלים, כארגון, הסובלנות וקבלת האחר. לאורך כל הדרך שותפים לעשייה הזו שלל הגורמים בבנק, כולל מנהלי האגפים, מנהלי החטיבות ובכירים נוספים. זוהי גאווה אמיתית לעבוד בארגון כזה".

קובי סלמאן, מפתח Full Stack בחטיבה הטכנולוגית של בנק הפועלים.

קובי סלמאן, מפתח Full Stack בחטיבה הטכנולוגית של בנק הפועלים. צילום: עצמי

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"ההיי-טק, מתוקף היותו חדשני, מודרני וצעיר יותר, שם את הנושא הלהט"בי במקום די חשוב, אם כי תמיד יש מה לשפר ביחס לקהילה – הרי לא כל עובד, גם בענף. כך, למשל, ביותר סיוע ללהט"בים להביא ילד לעולם – מהלך שהם צריכים לשלם עליו מאות אלפי שקלים".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"כפי שכתבתי, מערכת היחסים בין ההיי-טק לקהילת הלהט"ב היא במקום טוב. ההיי-טק עושה עבודה מעולה, ונותן מקום חשוב לגיוון ולשונה. ועדיין, תמיד יש מקום להוביל ולא לשכוח לרגע כמה חשוב להמשיך ולהעביר הלאה מסר של סובלנות וקבלת האחר.

ייאמר שזה הזמן לצרף לקטר ההיי-טק הזה קרונות נוספים, בדמות חברות גדולות וציבוריות, כגון חברות ביטוח, בנקים וחברות ממגזרים אחרים".

אסף פדואל, מתכנת בשופיק (Shopic)

מהי גאווה בעיניך?
"לחודש הגאווה יש חשיבות מאוד גדולה עבורי ועבור הקהילה. ההרגשה היא שיש הכרה וידע נרחבים מה להט"ביות וגאווה אומרים, אבל כשמגיע חודש הגאווה, ובמרכזו מצעד הגאווה, השיח סביב הנושא הזה עולה, וזה מאפשר לעוד אנשים להכיר זאת".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
שופיק, אני מרגיש מאוד פתוח וחופשי לדבר על זה שאני הומו ושיש לי בן זוג. זה גורם להרגיש בנוח. בשנה שעברה, אחד העובדים קיים פעילות לכל החברה – הוא העביר חידון Kahoot על הקהילה הגאה. אנשים שאלו שאלות על דברים שהם לא הכירו לפני, וזה נתן להם מקום לדבר על כך. גם השנה החברה תקיים פעילות להעלאת המודעות לנושא".

אסף פדואל, מתכנת בסופיק.

אסף פדואל, מתכנת בשופיק. צילום: יח"צ

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"בתעשיית ההיי-טק יש משהו הרבה יותר פתוח וליברלי מהיסוד. מקבלים את זה שמישהו קצת שונה, או חי טיפה אחרת".

קובי קולהנברג, מנהל תחום חוויית עובד.ת בלייטריקס

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא הערכה וקבלה עצמית. זה להיות מי שאני בכל רגע ביום, בכל מצב ובכל מקום. אין יותר מעורר השראה מלראות אדם מחובר לתחושות הפנימיות שלו ומתנהג בקורלציה מלאה אתן".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"הדבר שהכי חשוב לי בחברה שאני עובד בה הוא היכולת להיות מי שאני. בלייטריקס, למזלי, גאווה היא לא דבר שמצוין רק בחודש יוני, אלא הוא חלק מהתרבות הארגונית. אנחנו מארחים במשרדים שלנו את פעילי הבית הפתוח לגאווה ולסובלנות בירושלים, לישיבות ולסיורים. בנוסף, אנחנו מארחים באופן קבוע את התא הגאה של האוניברסיטה העברית. מעבר לכך, יש לנו נוכחות גבוהה של להט"בים.ות הן בחברה והן ברמת היוזרים באפליקציות שלנו, כך שזה חלק מסט הערכים שלנו. בשנים האחרונות אנחנו נותני החסות הבלעדיים למצעד הגאווה בירושלים, ומדי שנה עובדים ועובדות בלייטריקס צועדים בו ומרימים בו דוכן. יש לנו גם שיתופי פעולה רוחביים עם הבית הפתוח, עם LGBTech ועם ארגונים שמקדמים ערכים של הקהילה, כמו Kite Pride. כל הדברים הללו מוסיפים לתחושת השייכות האישית שיש לי בחברה".

קובי קולהנברג, מנהל תחום חוויית עובד.ת בלייטריקס.

קובי קולהנברג, מנהל תחום חוויית עובד.ת בלייטריקס. צילום: ריקי רחמן

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תמיד יש מה לשפר, אבל אני מרגיש שביחס לשוק, אנחנו, בהיי-טק, נמצאים במקום יחסית טוב. בעולמות ההיי-טק יש כבוד הדדי, וזה בא לידי ביטוי בהתחשבות באחר. תעשיית הטכנולוגיה מורכבת מאנשים עם דעות מגוונות ושונות, והחוכמה היא לדעת לשלב, להקשיב לשיח, לכאן או לכאן. בסוף כולנו רוצים להרגיש בנוח במקום העבודה שלנו".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"לא, משום שזה לא צריך להגיע מהשוק הפרטי, אלא מגורמים מוסדיים, שיפעלו למען נרמול ושינוי השיח החברתי בנושא".

נדב קראוס, ראש צוות ניהול חומר ב-HP אינדיגו

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה בעיניי היא החופש להיות מי שאני מבלי לחשוב פעמיים אם אני אומר משהו שאיננו מקובל. זה לדבר על הסופ"ש שהיה ומה עשינו עם המשפחה – בן זוג וילד, בצורה הטבעית שבה כל אדם אחר משתף".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"נושא הגיוון נמצא ב-HP אינדיגו במודעות הארגונית והמנהלים משתדלים לעודד גיוון. בשנה האחרונה התחלנו לבסס תא גאה בארגון, שנרתם, בהתראה יחסית קצרה, לסייע בהוצאת סטיקרים על אהבה וגאווה למצעד הגאווה ברחובות.

בנימה האישית, לפני לידת בני, כשהודעתי שאני מעוניין לצאת לחופשת לידה, המנהלים שלי ואנשי משאבי האנוש בלברה נתנו לי להרגיש בנוח, ולא הרגשתי שאני צריך להתאמץ על מנת לקבל הכרה בזכויות שלי.

לצד כל אלה, כמובן שיש עוד מה לעשות, ובראש ובראשונה – העמקת ההבנה שרווחת העובדים מהקהילה הגאה מצריכה גם השקעה כלכלית מצד הארגון. למשל, מתן מלגות ייעודיות לחברי.ות הקהילה, התנדבות עם קבוצות מוחלשות מהקהילה וסיוע בתהליכי פונדקאות. באופן כללי, אני די אופטימי לגבי המחויבות של הארגון לנושא".

נדב קראוס, ראש צוות ניהול חומר ב-HP-אינדיגו.

נדב קראוס, ראש צוות ניהול חומר ב-HP אינדיגו. צילום: עמית וייס

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"נראה שהמצב בהיי-טק טוב יותר מאשר במגזרים עסקיים אחרים, אבל עדיין, לא הכול ורוד ולא בכל חברה ההרגשה היא זהה. כדי להתחיל לשנות את זה, הייתי רוצה לראות שלכל המנהלים, בכל החברות באקו-סיסטם, יהיו את הכלים להבנת הקהילה הגאה והייחודיות של הפרטים בה. בנוסף, הציפייה היא שבכל ארגון, כל טופס או ביורוקרטיה יהיו מותאמים, ושלא נרגיש שוני".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"המדינה צריכה להיות הקטר של הרכבת הזאת, וההיי-טק – הקרון הראשון. כרגע נראה שהקטר צריך דחיפה. אני מאמין בלעשות ולא לחכות שיעשו עבורי. אז אם צריך להניע את הקטר, אנחנו, כאקו-סיסטם, צריכים לדחוף כמה שרק צריך, ובאהבה".

דוד קרייר, מומחה אבטחת איכות בנובידאה

מהי גאווה בעיניך?
"גאווה עבורי היא היכולת להסתובב עם ראש מורם וביטחון עצמי למרות השוני שלי מהחברה הכללית, על אף שזכויותיי אינן שוות לשאר החברה ואף על פי שנטיותיי שונות. כלהט"ב, כבר מגיל צעיר הרגשתי את הייחודיות שלי, אבל כבר משיצאתי מהארון בגיל 14 לא נתתי לה לבדל אותי משאר החברה. נכון, יש לנו מצעד וחודש שלם של גאווה, אבל אני לא רואה בזה הבדלה. ליהפך – זה הניסיון לנרמל משהו שלצערי עדיין לא מקובל לחלוטין, אפילו בבועה התל אביבית שלי".

כיצד החברה שבה אתה עובד פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"יש בנובידאה את המרקם האנושי הכי מגוון שיצא לי לעבוד בו בתחום ההיי-טק, וזה ניכר ברקעים השונים שמהם מגיעים העובדים בחברה. בתור להט"ב, אני לא מקבל תחושה של 'שונה', כפי שהרגשתי במקומות עבודה רבים קודמים, אין לי תחושה שאני חריג.

כחלק מתהליך הצמיחה שנובידאה נמצאת בו, אני מאמין שהחברה תפעל למען זכויות להט"בים.ות, כי זה חלק מה-DNA שלה – לקדם ולחזק אוכלוסיות מוחלשות".

דוד קרייר, מומחה אבטחת איכות בנובידאה.

דוד קרייר, מומחה אבטחת איכות בנובידאה. צילום: נתנאל טוביאס

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"תמיד יש מה לשפר. כל חברה בעלת סטטוס חברתי חזק, כמו חברות ההיי-טק, צריכה לפעול למען שוויון זכויות וקידום מעמדן של אוכלוסיות מוחלשות. גם ב-2023, אני פוגש הרבה אנשים שלא מודעים לסיבה שבגינה אנחנו צועדים בכל שנה, וזה משהו שניתן לשינוי".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"באופן חד משמעי – כן. לחברות ההיי-טק יש כוח השפעה עצום בחברה, והן מהוות חלק משמעותי מהכלכלה הישראלית. מה גם שעולם ההיי-טק מסמל חדשנות, פתיחות וקידום השונה והמוחלש, וכחברות שמייצגות ערכים כאלה, יש להן את המחויבות להפנות משאבים לקידום ולשוויון".

היליי רוז שביט-אגם, אשת מודרציית תוכן באוברוולף

מהי גאווה בעינייך?
"גאווה בעיניי היא להיות מי שאני ללא חשש, לטייל ברחוב יד ביד עם אשתי, כמו כל שאר הזוגות, מבלי לפחד מהמבטים או לחוש סכנה. כמו כן, גאווה בעיניי היא היכולת והרצון לא להיכנע לתכתיבי החברה ולהיות נאמנה לעצמי באופן מוחלט".

כיצד החברה שבה את עובדת פועלת למען גיוון בכלל וקהילת הלהט"ב בפרט?
"אוברוולף פועלת בנושא זה בכמה ערוצים; החל בתהליכים לגיוס כמה שיותר מגוון ושוויוני, דרך שיתופי פעולה עם מגוון ארגונים ועמותות, ועד להמשך חיזוק תרבות ארגונית תומכת, מקבלת ומכילה".

היליי רוז שביט-אגם, אשת מודרציית תוכן באוברוולף.

היליי רוז שביט-אגם, אשת מודרציית תוכן באוברוולף. צילום: עצמי

האם יש מה לשפר ביחס של ההיי-טק ללהט"בים.ות?
"לא ממש. היחס שקיבלתי, ועודני מקבלת, בתור עובדת להט"בית בחברות היי-טק היה ועודנו מכבד ומכיל. מעולם לא הרגשתי שונה משאר העובדים ואף פעם לא ניתנה לי התחושה שהמשפחה שלי שונה מהמשפחות האחרות, ה-'סטרייטיות', של עובדי המשרד. מבחינתי, זה די מסכם את מהות הרצון הלהט"בי שלי – לא לקבל כל יחס מיוחד בהקשר הזה, שפשוט יתייחסו אליי כשווה בין שווים".

האם ההיי-טק צריך להיות הקטר של המשק גם בתחום הזה?
"בתרחיש האוטופי, אין בכך בכלל צורך, שכן כל מקומות העבודה יתנו ללהט"בים.ות יחס שווה כמו לכולם.ן, וזה בכלל לא יהיה עניין. אבל כשאני מסתכלת על הדברים באופן ריאלי, כמדינה, אנחנו הולכים אחורה מבחינת קבלת השונה. כך שבהיבט הזה, ההיי-טק יכול בהחלט להוביל את המשק – בהשתתפות פעילה במצעדים, נקיטת עמדה במאבק הלהט"בי לשוויון זכויות בנישואים ובנושא האימוץ, ובהעסקת להט"בים מבלי לשים דגש על היותם להט"בים, אלא פשוט על היותם אנשים שווי זכויות, שטובים ומוכשרים במה שהם עושים".

לחלק א' לחצו כאן.

לחלק ב' לחצו כאן.

לחלק ג' לחצו כאן.

החלק האחרון של הפרויקט יפורסם מחר (ה').

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים