צה"ל 2030: מחשוב קוואנטי, לייזר וקבלת החלטות מבוססת AI

בצה"ל עסוקים לא מעט בשאלות כיצד ייראה שדה הקרב העתידי – זה שיתרחש בין 2030 ל-2035? ולא פחות חשוב מכך – כיצד יש להיערך אליו? לאנשים ומחשבים נודע כי בין המגמות שבהן מבחינים בצבא נמצאים מחשוב קוואנטי, הכשרה למקצועות העתיד, לחימה מבוססת לייזר והטמעה נרחבת של בינה מלאכותית, לטובת שיפור תהליכי קבלת ההחלטות.

חטיבת שילו"ח (ר"ת שיטות לחימה וחדשנות) היא יחידה באגף התכנון ובניין הכוח הרב זרועי, שעוסקת בפיתוח שיטות לחימה רב זרועיות חדשניות ובחדשנות טכנולוגית. החטיבה הוקמה במסגרת תר"ש (ר"ת התוכנית הרב שנתית) תנופה, שהנהיג הרמטכ"ל, רא"ל אביב כוכבי. היא נועדה לעצב ולגבש שיטות לחימה רב זרועיות חדשות, תוך התאמתן לאיומים העתידיים על ישראל, שכוללים גם את ממד הסייבר וטווחים גיאוגרפיים רחוקים. ייעוד נוסף הוא ריכוז תחום החדשנות הטכנולוגית כמענה לאיומים אלה ולצרכי צה"ל.

אנשי החטיבה מתמודדים עם חלק מהאתגרים הטבועים בצבא: הימצאות מערכות מסורתיות, דוגמת צוללות, מטוסים ותותחים; חילוף של שליש מכוח האדם על בסיס שנתי; היותו של צה"ל גוף היררכי, וככל תאגיד – בעל ממד ביורוקרטי; העובדה שככל ארגון, קשה לערוך בו שינוי לאורך זמן; עובדה נוספת, שלפיה ה-"מוצר" שלו צריך לבוא לידי ביטוי באופן מיטבי בעת הקרב, המלחמה, שעלולה להיות בכל רגע נתון; והקושי לחשוב על אסטרטגיית העתיד.

לוגו חטיבת שילו"ח

האתגר, אומרים בצבא, הוא מה תהיינה הטכנולוגיות בעתיד, מה נדרש לפתח, מה ניתן לאמץ מהאזרחות ואיך לשלב את הטכנולוגיות בשדה הקרב העתידי. בצה"ל מדמים את הסוגיות האלה ל-"אניגמה מורכבת". זאת, כי לצד אתגר ההטמעה של אותן טכנולוגיות, יש רצון לייצר מנגנוני האצה של יכולות וטכנולוגיות מהאזרחות לצבא, בפרקי זמן קצרים. ציטוט שמתאים לעשייה העתידית הזו נאמר על ידי הנשיא וראש הממשלה לשעבר, שמעון פרס ז"ל, ולפיו השען נדרש כדי לתקן את השעון ולדייק אותו – תוך כדי המשך הפעלתו. משמע, יש רצון בשינויים שיביאו יתרון תחרותי, תוך מוכנות עכשווית.

שני סוגי חדשנות: משמרת ומשבשת

גיבוש אסטרטגיית החדשנות הצה"לית מתבסס על שני סוגי חדשנות: משמרת ומשבשת. הגיבוש מתבסס על מודלי אימוץ חדשנות מהאזרחות, שם מכוונים לשני סוגים – המחדשים, המהווים 2.5% מהכלל, והמאמצים המוקדמים, המהווים 13.5%. הפנייה לשני סוגי "לקוחות" אלה נועדה לפנות ללקוחות הקצה הצה"ליים, משמע – לא הלוחם הסופי ולא הקצין בקרייה, כי אם דרגי השטח, מהמ"פ ועד למח"ט. נדרש לעשות זאת תוך מניעת מצב שבו אותם מאמצים מוקדמים של טכנולוגיה לא יקרסו, מאחר שקצב החידושים, ולא רק עוצמתם, מהווים סיכון שמרוב עומס של חדשנות, הדברים לא יחלחלו למטה.

בצה"ל מדברים על כמה סוגי מגמות שאליהן יש להיערך כבר כיום: האחת, נשקי אנרגיה – שם קוד לנשק מבוסס קרני לייזר. בצבא יודעים שהאויבים השונים מצטיידים בהרבה כלי נשק שכאלה, ומעריכים כי בעוד עשור, מלחמות אנרגיה יהוו מרכיב משמעותי ואירוע גדול בשדה הקרב. מגמה שנייה היא מזעור הטכנולוגיה – בהיבטי החומרה והתוכנה כאחד. כדי להתמודד עם מגמה זו, ההערכה בצה"ל היא שהוא ימשיך את ההישענות שלו על ענקיות הטק האזרחיות.

יחס אדם-מכונה ו-"בינת קרב"

מגמה נוספת, ומעניינת במיוחד, היא היחס אדם-מכונה ו-"בינת קרב": בצבא מניחים כי הגידול המעריכי בהיקף המידע יימשך, וישליך על שדה הקרב העתידי. כך, כמות המידע שתיאסף בדקת לחימה עתידית תהיה ברמה שלא ניתן יהיה להתמודד איתה מבלי להשתמש באופן נרחב בבינה מלאכותית, שתביא ל-"בינת קרב".

גם הרובוטיקה תסייע ללוחמי העתיד. בעוד שכיום, למשל, שלושה אנשים מפעילים רחפן אחד, בצה"ל נערכים למצב שבו אדם אחד יפעיל עשרות רחפנים.
ככלל, אומרים גורמים בצה"ל, גם העליונות בדיגיטל שלו תביא לשיפור ביצועים וליצירת יתרונות תחרותיים במרוץ אל מול האויבים השונים.

עוד נערכים בצה"ל להתרחבות של הממדים אל החלל, שהיה בעבר ב-"בעלות" בלעדית של נאס"א, וכבר אינו כזה. כך, למשל, יש לוויינים שמיוצרים בתעשיות האזרחיות (למשל על ידי סטארלינק של אילון מאסק). בעתיד, אומרים בצבא, לא יהיה ניתן להסתתר, כי הן החלל והן ממדי הספקטרום, התת קרקעי והתת ימי, יהפכו לגלויים יותר.

צה"ל והעולם הקוואנטי

תחום נוסף שבצה"ל נותנים עליו את הדעת הוא המחשוב הקוואנטי. בצבא מעריכים ששדה הלחימה העתידי יהיה עם שכבה חדשה של לוחמת קוואנטום. זו תכיל שלוש יכולות: עיבוד קוואנטי, חישה קוואנטית ותקשורת קוואנטית. שימוש בצורת מחשוב זו יביא לקיצור משכי התעבורה והעיבוד המוכרים כיום: בצבא מבינים שהמעבר מהעולם הבינארי לזה הקוואנטי ייצר רצף כמעט אינסופי של יכולת חישוב.

ממד נוסף שנערכים אליו הוא המציאויות השונות – רבודה, משולבת, בת שכבות ומקבילה, ושילובן בצורות שונות בשדה הקרב העתידי. הם מציינים ששדה הקרב של העתיד יהיה כזה שבו כלל הצדדים הלוחמים יהיו חשופים, ותיווצר בו סביבה של שדה קרב שקוף. לכן, מה שיקבע מי ינצח מחר הוא מהירות קבלת ההחלטות. מסקנה זו הביאה את אנשי צה"ל לפני יותר משנתיים להתחיל לפעול למזעור ממד אי הוודאות לטובת הפקת יתרונות יחסיים מהטכנולוגיות העתידיות. זאת, כי ההערכה היא שבשלב כלשהו מכונות יילחמו זו בזו, והניצחון יוכרע בגודל הניצול של הלימוד המעמיק. האתגר הגדול ביותר של אנשי חטיבת שילו"ח הוא לגרום לאנשים להאמין בזה ולהביא ליישום של זה, תוך שכנוע, התמקדות בדור הצעיר, אימוץ מגמות אזרחיות, בניית קהילות מבוססות נושאים והגדלת קהילות קיימות.