מנמ"ר בנק ישראל: "העתיד בשקל הדיגיטלי – לשם אנחנו הולכים"

"העתיד נמצא בשקל הדיגיטלי, שיספק פלטפורמה אמיתית לכסף חכם ולתשלומים חכמים, על מנת לקשור עסקה מקצה לקצה. כל התהליך יתבצע בבת אחת, ולשם אנחנו הולכים. בנק ישראל עושה מאמצים להוציא את השקל הדיגיטלי לפועל, ואנחנו כבר בשלב הניסויים", כך אמר ליאור ג'ורג'י, מנמ"ר הבנק, בוועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים, שנערכה אתמול (א').

ישראל היא חלק משורה של מדינות ששוקלות השקת מטבע רשמי דיגיטלי. בנק ישראל שוקד על הנושא כבר יותר משנתיים, והקים ועדת היגוי לבחינת הנושא. הוועדה לקחה בחשבון את הסיכויים שיש בשקל דיגיטלי, בהם אמצעי נוסף לתשלומים, צמצום השימוש במזומן והתאמת מערך התשלומים לעתיד – וגם את הסיכונים. מחקר שערך הבנק ושפורסם בחודש יוני האחרון העלה כי שליש מהישראלים הביעו נכונות להשתמש בשקל הדיגיטלי אם וכאשר הוא יצא, בעוד שיותר מחצי אמרו שלא יעשו זאת.

ג'ורג'י דיבר במסגרת פאנל שהתקיים במרכז האירועים והכנסים לאגו בראשון לציון, כחלק מהוועידה, ועסק בחדשנות בעולם הפיננסי. הוא התייחס לתפקידו של הרגולטור – בין היתר בנק ישראל, ואמר כי הוא "קשוב לאחרים, ומבין את החדשנות ואת הטכנולוגיה. כך, למשל, אנחנו מרשים להוציא את מערכות הליבה של הגופים הפיננסיים לענן, כשלפני שנתיים לא היה מי שחשב שזה אפשרי. המפקח על הבנקים הרבה יותר פתוח, הרבה יותר מוכן לקדם דברים חדשנות מאשר בעבר, אבל הוא פועל בתוך גבולות גזרה שמרניים, כי מה שחשוב הוא הלקוח הסופי".

פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב. צילום: ניב קנטור

מנחה הפאנל היה פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב. לדבריו, "השנתיים האחרונות הביאו שינויים ללא תקדים בהתנהלות הפיננסית של הציבור ויצרו ביקוש ער לפתרונות דיגיטליים. הבנקאים צריכים לתת מענה לביקוש הזה ולתקופה הלא קלה שעובר תחום הפינטק".

אירנה פורטניק, משנה למנכ"ל בנק ירושלים. צילום: ניב קנטור

אחד הנושאים שהועלו בפאנל הוא מתן האינפורמציה ללקוחות הבנקים באמצעים דיגיטליים. "האינפורמציה הדיגיטלית היא כבר לא סיסמה. המערכת הפיננסית נמצאת עמוק שם, ובמהפכה הדיגיטלית באופן כללי", אמרה אירנה פורטניק, משנה למנכ"ל בנק ירושלים.

לדבריה, "יש שינוי בצד חוויית הלקוח, הוא כבר לא מוכן רק לקבל את המידע אונליין, אלא גם שהוא יהיה בזמן אמת – זה מה שהוא מצפה מהמערכת הבנקאית. זה תפס במיוחד בעולמות הארנקים".

"לגבי האופק הקרוב", ציינה, "ב-2023, השוק הישראלי כולו יאמץ את מודל הבנקאות הפתוחה. עוד נושא שקרוב למימוש הוא העברות מיידיות מחשבון לחשבון. הטכנולוגיה קיימת, אבל זה טרם נכנס לשימוש, כי בכל זאת, מדובר בנישה".

עידית חן, סמנכ"לית מערכות המידע של דואר ישראל ובנק הדואר. צילום: ניב קנטור

דוברת נוספת בפאנל הייתה עידית חן, סמנכ"לית מערכות המידע של דואר ישראל ובנק הדואר. חן ציינה את תוכנית ההבראה וההפרטה ששני הגופים יצאו אליה, בעקבות החלטת הממשלה, ואמרה כי היא "תהיה מבוססת בעיקרה על פתרונות טכנולוגיים. אנחנו נערכים גם טכנולוגית כדי שנגיע מוכנים ליום ההפרטה ולבעלים החדשים, אבל אנחנו גם 'משבשים' את ה-'שיבוש', כדי לתת שירות לכל אותן אוכלוסיות שלא יכולות להדביק את הקצב או שאין להן מקום בבנקים האחרים. יש לנו הרבה לקוחות מזדמנים שאין להם חשבון בנק, כאשר חלק גדול מהם… איך נאמר? לא בעשירון העליון. אנחנו צריכים לעשות גם את ההשקעה הנכונה עבורם, ומבחינתו – לעשות לימונדה מהלימון".

חיים שקולניק, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות בבנק לאומי. צילום: ניב קנטור

חיים שקולניק, סמנכ"ל בכיר וראש חטיבת הטכנולוגיות בבנק לאומי, דיבר על האופן שבו הקורונה האיצה את השימוש בדיגיטל בבנק הגדול במדינה. "אצלנו, קרוב ל-80% מהלקוחות עושים שימוש בדיגיטל. אנחנו קוצרים כיום בהקשר זה את הפירות על השקעות העבר. הצעד הבא הוא עבודה לעומק, כי בנינו את הדיגיטל מעל השכבות הקיימות בבנק ועכשיו צריך להוריד את המשקולות של הטכנולוגיות הישנות – וזהו האתגר המהותי. בראש ובראשונה, מדובר בניצול הענן עבור שירותים בנקאיים. ייתכן שמדובר בשינוי סמנטי, אבל המשמעות היא להפוך לחברה שמציעה שירותים פיננסיים ללקוחות שלה, לא רק בנק", אמר.

גיל טמיר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט. צילום: ניב קנטור

לדברי גיל טמיר, סמנכ"ל הטכנולוגיות של ישראכרט, "השינוי המשמעותי ביותר הוא שכיום לא קיים דבר שאפשר לומר שהוא מורכב מדי. לא היה מי שחשב לפני שנתיים שהרגולטור יאשר העברה לענן של שירותים בנקאיים – אבל זאת עובדה. מגמה חזקה נוספת היא עולם הפרסונליזציה באונליין, בענן – להיות עם הלקוח במקום הנכון ובזמן הנכון זה הדבר הכי חשוב, והדיגיטל הוא המקום הנכון של המערכת הבנקאית לעשות את זה".

"עם מבט קדימה, כחברה שחיה לצד המערכת הבנקאית השמרנית, יש לנו פתח למוצרים פיננסיים חדשים, עם אקו-סיסטם שמשתנה במהירות", ציין.

אלון קור, מנמ"ר AIG ישראל. צילום: ניב קנטור

דובר נוסף בפאנל היה אלון קור, מנמ"ר AIG ישראל. הוא ציין ש-"הרבה ישראלים עדיין לא חשים עד כמה עוצמתית נקודת הפיתול שבה אנחנו נמצאים. AIG היא חברה שגם ככה השירות שלה כולו ישיר ודיגיטלי, כך שלמעשה, היא הייתה מוכנה להיבט הזה של הקורונה, והשקיעה הרבה בעולמות השירות – שזו נקודה שהצרכן הישראלי מאמץ, ומאמץ בחום. כחלק מנקודת הפיתול, אנחנו מעוניינים למצב את AIG ישראל כחממה – גם לטובת החברה הגלובלית".

נתיב שמואלי, מנכ"ל דנאל מקבוצת נס. צילום: ניב קנטור

לדברי נתיב שמואלי, מנכ"ל דנאל מקבוצת נס, "בעוד שבעבר דיברנו על פיתוח, כיום כבר צריך להציג מוצרים מוכנים. יש לנו כ-300 לקוחות, והמטרה היא להעיף את הליבה קדימה ובמקביל, להתמקד בדיגיטל. אנחנו מתמחים בעולמות המטבעות הדיגיטליים, והמטרה שלנו היא להביא ערך ללקוחותינו מהר. באחרונה רקמנו שותפויות שמתמקדות במטבעות דיגיטליים בפרט ובנכסים דיגיטליים בכלל".