המספרים מראים: כך השתנתה הדרך שבה אנחנו צורכים שירותי רפואה

יותר מחצי מהטיפולים והמגע בין הרופאים למטופלים נעשים בלי הגעה למרפאה, והנתון ילך ויגדל - מציינת ליאורה שכטר, מנמ"רית שירותי בריאות כללית ● מהן ההתפתחויות האחרונות בבריאות הדיגיטלית, ומה צפוי בקרוב?

ליאורה שכטר, סמנכ"לית וראשת חטיבת מערכות מידע ודיגיטל בשירותי בריאות כללית.

בשנים האחרונות, ובפרט מאז הקורונה, חל שינוי ניכר בדרך שבה אנחנו צורכים שירותי רפואה: רבים מאתנו מעדיפים שהרופא "יבקר" אותנו בווידיאו או בטלפון – במה שנקרא טלה מדיסין, או רפואה מרחוק. זה הרבה יותר נוח מלהגיע למרפאה ולחכות בתור, ולא מצריך קרבה לאנשים ופוטנציאל להדבקה במחלות – בכל זאת, מדובר בביקור בקופת חולים או בבית חולים.

נתונים שסיפקה אתמול (ד') ליאורה שכטר, סמנכ"לית וראשת חטיבת דיגיטל ומערכות מידע בשירותי בריאות כללית, בוועידת ישראל לקידום ה-IT והעסקים מבית אנשים ומחשבים ממחישים עד כמה גדול השינוי. בעוד שלפני הקורונה, 66% מהמפגשים בין הרופאים למטופלים בארגון הבריאות הגדול במדינה היו פרונטאליים, כיום עומד הנתון על 44%. המפגשים הווירטואליים, באמצעות הטלפון או הווידיאו, מהווים 17% מכלל המפגשים – ולדברי שכטר, הנתון הזה יוסיף לעלות. היתר – 39% – הן בקשות שהמטופל שולח לרופא דרך האפליקציה או האתר.

לדברי שכטר, "הסיבה שאנחנו מאמצים את הטלה מדיסין ומהר היא כי זה קל יותר ואינטואיטיבי יותר, והרבה יותר טוב מלשבת בתור הארוך במרפאה". היא ציינה כי "הדבר הבא בתחום הוא הניתוב מהבית – היכולת לבדוק את הגרון והאוזן מבלי להגיע למרפאה, עם טייטו (המכשיר הדיגיטלי של הכללית לצוותים הרפואיים – י"ה) ופלטפורמה חדשה לרפואה מרחוק".

שכטר דיברה בפאנל שעסק באתגרי הבריאות הדיגיטלית, שנערך במסגרת הוועידה. מנחי הפאנל היו פרופ' גדי אריאב מאוניברסיטת תל אביב ויהודה קונפורטס, העורך הראשי של אנשים ומחשבים. את הכנס כולו הנחתה דפנה ליאל, כתבת ופרשנית פוליטית בחדשות 12.

רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות.

רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות. צילום: ניב קנטור

רונה קייזר, מנמ"רית משרד הבריאות, אמרה כי המשרד "עבר בקורונה מהפכות בכמה וכמה עולמות טכנולוגיים ורפואיים. בנינו לא מעט תשתיות דטה ושיפרנו אותן תוך כדי תנועה – ברמה הטכנולוגית, אבל יותר מזה ברמה התהליכית, ביכולת לעבוד מול גורמים במערכת הבריאות. זה ימשיך אתנו".

"אם לא נשפר את סביבת העבודה הדיגיטלית, כנותני השירות, לא תהיה טרנספורמציה דיגיטלית במערכת הבריאות, כי נייצר תהליכים חכמים, אבל ייקח לנו חצי שנה או שנה לאשר אותם", אמרה.

שימי ארנסט, מנהל מערכות המידע והדיגיטל של המרכז הרפואי שיבא.

שימי ארנסט, מנהל מערכות המידע והדיגיטל של המרכז הרפואי שיבא. צילום: נדב כהן יונתן

שימי ארנסט, מנהל מערכות המידע והדיגיטל של המרכז הרפואי שיבא, דיבר על בית חולים השדה שישראל הקימה באוקראינה, לסיוע לפליטים מהמלחמה שם – בית חולים שהוקם בסיוע שיבא. "אנחנו הם אלה שהובילו את הצד המחשובי של הפרויקט", אמר. "האתגרים שם היו עצומים, ובעיקר לימוד של תהליכי עבודה בחו"ל ואתגר התקשורת. היינו צריכים להקים אפליקציות רלוונטיות ממקום אחר בעולם ולדאוג לתקשורת עם ישראל".

"המסקנה שלי מהאירוע הזה היא שצריך לבנות יחידה לרפואת אסונות, שתיתן את הסיוע ההומניטרי במקרים כאלה", אמר ארנסט.

"אתגר מאוד מעניין שהיה לנו שם, שקשור לאתגרים נוספים שצפויים לנו ב-2023, הוא ניתוח טקסט. זאת מהפכה שתתפוס כל אחד מאתנו ותשנה את העולם, עד כדי כך", ציין. "למשל, סיכום של מאמר בן 100 עמודים שרובוט בתוך שנייה. זה נותן ערך מוסף לחוקרים, לסטודנטים לרפואה ולגורמים רלוונטיים נוספים. דוגמה אחרת היא סיכום של ניתוח טיפול שרופא כתב והשוואה לחוכמת ההמונים ולדטה בייסים אחרים. ניתוח טקסט יכול לספק בקלות תובנות רלוונטיות על מה שנעשה במקומות אחרים בעולם ועל טיפולים שחולים באותן מחלות קיבלו. זה יכול לשפר משמעותית את תחום הרפואה".

מוחמד גרה, סגן מנמ"ר ומנהל הדיגיטל בבית החולים איכילוב.

מוחמד גרה, סגן מנמ"ר ומנהל הדיגיטל בבית החולים איכילוב. צילום: אנשים ומחשבים

מוחמד גרה, סגן מנמ"ר ומנהל הדיגיטל בבית החולים איכילוב, ציין כי "הקורונה לימדה אותנו שמותר הכול, עם דברים שפעם לא היה עולה על הדעת, כגון להתכתב עם הרופא בווטסאפ ולשלוח מרשמים בווטסאפ".

"נשאלת השאלה: איך משתמשים בדיגיטל לטובת החוויות של הרופא והמטופל?", הוסיף. "בשנים האחרונות יש הרבה התפתחויות, כגון בוטים וכאמור, ווטסאפ. אבל ההתפתחויות האלה לא מביאות אותנו, במערכת הבריאות, לדיגיטציה עד הסוף. זה יקרה בעשור הקרוב".

באשר לבינה המלאכותית, גרה אמר כי "היא תעזור למטפלים בדיאגנוזה ובקבלת החלטות, ולמטופלים – ברמת שירות טובה יותר ובמה שקשור לרצף הטיפולי, לשיתוף פעולה טוב יותר בין נותני השירות".

יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות.

יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות. צילום: אלעד גוטמן

יזהר לאופר, מנהל יחידת החדשנות בלאומית שירותי בריאות, ציין ש-"הבינה המלאכותית נמצאת בעולם הרפואה, אבל לא איפה שחשבנו שהיא תהיה. במקום לסייע לתחום הרפואה באופן כללי, ה-AI טוב מאוד בספציפיות, במתן פתרונות ספציפיים, כמו אבחון שבץ. עדיין אין מערכות שיודעות לתת את כל החבילה, לעשות את כל הניתוחים. עוד אספקט של זה הוא שקשה מאוד רגולטורית לייצר מערכות IT מחליטות. לכן, רוב המערכות המבוססות על בינה מלאכותית הן תומכות החלטה".

הוא העיר כי "יש, בהקשר של הבינה המלאכותית, סטנדרט כפול: אנחנו מצפים ממנה לסטנדרטים יותר גבוהים משאנחנו מצפים מבני אדם".

ליאורה בן אפרים, סמנכ"לית מערכות מידע במכבי שירותי בריאות.

ליאורה בן אפרים, סמנכ"לית מערכות מידע במכבי שירותי בריאות. צילום: מקס מורן

ליאורה בן אפרים, סמנכ"לית מערכות מידע במכבי שירותי בריאות, אמרה כי "המהפכה הדיגיטלית שקרתה במהלך הקורונה כאן כדי להישאר – לטוב ולרע. לטוב כי פיתחנו מערכות, שיפרנו תשתיות, הבנו איך אפשר לעשות דברים יותר מהר, שינינו תהליכים וצימחנו ב-IT תחושת מסוגלות – הבנו שאנחנו לא במושב האחורי, אלא בקדמת הרכב. לרע כי התרגלנו בתקופת הקורונה לעבוד מסביב לשעון, עקב הקריטיות. זה יצטרך להתאזן".

היא ציינה כי "בשנה הבאה, אנחנו, במכבי, רוצים להמשיך את המגמה של טכנולוגיה בשירות שיפור השירות למטופל. לתת שירות יותר חכם, פרסונאלי, נגיש ופשוט".

לדברי בן אפרים, "צריכים לדאוג שהעבודה של הרופאים תהיה יותר אפקטיבית ולתת, איפה שאפשר, חלופה דיגיטלית. יש להשתמש ב-IT ובדיגיטל כדי לשפר את הרפואה, לעזור לרופא".

ד"ר אילן לוי, ראש מסלול מדיקל אינפורמטיק באוניברסיטת אריאל.

ד"ר אילן לוי, ראש מסלול מדיקל אינפורמטיק באוניברסיטת אריאל. צילום: פרטי

בין הדוברים בפאנל היה גם איש אקדמיה: ד"ר אילן לוי, ראש מסלול מדיקל אינפורמטיק באוניברסיטת אריאל. הוא אמר כי "נדרשת הרבה יותר דיגיטציה במערכת הבריאות. עליה לרוץ קדימה בכלל, ובכל הנוגע למחשוב קוואנטי בפרט. עוד נדרשת תקשורת חזקה ורחבת פס יותר ממה שאנחנו מכירים. אני מניח שבעשור הקרוב נהיה שם. בנוסף, הענן כמו שאנחנו מכירים כיום לא יספיק לצרכים של מערכת הבריאות בעתיד, נצטרך פלטפורמות יותר חזקות, כוח מחשובי ויכולת למאגרים עצומים, הרבה יותר מאשר כיום. עוד התפתחויות עתידיות הן יותר רובוטיקה במערכות בריאות (RPA) וננו-בוטים – בוטים ביולוגיים שיסתובבו בתוך הגוף שלנו, ינטרו ויתקנו אותנו מבפנים". ד"ר לוי ציין כי "המוסדות האקדמיים בישראל מעורבים חזק בתחום הזה".

תגובות

(2)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים