דריפט סנס – ענן להגנת הצומח

הכירו את החברה, שפועלת על הענן של AWS ושמסייעת לחקלאים לפעול נגד המזיקים והעשבים הרעים, בלי לפגוע באזורים הסמוכים לשדות

גידולי ענבים.

"אחת ההשפעות העיקריות של משבר האקלים היא הצורך של עולם החקלאות להתמודד עם השינויים שהוא גורם, במיוחד בדרך שבה החקלאים מגנים על היבולים שלהם ממזיקים ומעשבים רעים, באמצעות חומרי הדברה. אנחנו מסייעים לחקלאים לתכנן טוב יותר את פעולות ההדברה שלהם, תוך התחשבות בתנאי מזג האוויר, בתכונות הכימיות הייחודיות של כל תכשיר וברגולציה הרלוונטית", כך אמר ד"ר אלעד סגל, מייסד משותף ומנכ"ל דריפט סנס (DriftSense).

ד"ר סגל, חוקר בתחום הכימיה של החומרים וניתוח מזהמים סביבתיים, אמר כי "משבר האקלים מביא לקיצור עונת החורף ולאירועי קיצון – שיטפונות וסחף אדמה, בצורות, קרה ועוד. אלה גורמים לעלייה בעמידות של המזיקים והעשבים הרעים לריסוס ולנטישת שדות או העתקתם. הטיפול במזיקים ובעשבים הופך מאתגר יותר: החקלאים שהעתיקו את הגידולים למיקומים חדשים נאלצים לתכנן מחדש את פעולות הריסוס והגנת הצומח – ומספרם עולה בהתמדה".

סגל חבר לשני עמיתים נוספים: ד"ר רן שאולי מאוניברסיטת בר אילן, בעברו יועץ לראש השירותים להגנת הצומח, וד"ר פבל קונין, מומחה במדעי האטמוספירה ובמודלים לחיזוי מזג אוויר. השלושה מציעים לחקלאים פתרון לדיוק הריסוס ולחיסכון בחומרי הדברה – בהתבסס על מודלים וביג דטה. כך, לדבריהם, יחד עם התועלת הכלכלית, מושגת גם הפחתה בהשפעות הבלתי רצויות של הריסוסים על הסביבה החקלאית.

ד''ר אלעד סגל, מייסד משותף ומנכ''ל דריפט סנס.

ד"ר אלעד סגל, מייסד משותף ומנכ"ל דריפט סנס. צילום: דוברות אוניברסיטת בר אילן

"כיום חקלאים מרססים על סמך מידע בסיסי ולא מספק על תנאי מזג האוויר", ציין סגל. "בעזרת עיבוד נתונים של התכונות הכימיות הייחודיות לכל תכשיר ושל מגבלות התקינה הייחודיות לכל גידול, עונה ואזור, אנחנו משפרים משמעותית את ההחלטות הנוגעות ליישום הטיפולים להגנת הצומח. המערכת שלנו מציעה המלצות לחקלאי לתזמון ולמיקום הריסוסים, כדי להגיע להגנה מרבית על היבולים, תוך שימוש בכמות הנכונה והמינימלית של חומרי הדברה".

"ההמלצות שלנו", הוסיף, "מעניקות לחקלאי שתי תועלות: מניעת זליגת רחף של חומרים בעלי פוטנציאל נזק אל מחוץ לשדה, לצד תרומה לפיזור האחיד של החומרים. המערכת מנתחת את התוצאות האפשריות של ריסוס עתידי של חומרים, וממליצה מתי והיכן כדאי לבצע ריסוס. הדיוק מונע ריסוס יתר, שעלול להעלות את עמידות המזיקים והעשבים הרעים, או ריסוס חסר, שגורם לאובדן יבולים".

"אתגרים רגולטוריים, יחד עם אתגרי משבר האקלים העצומים"

סגל ציין כי "מגדלי היין בקליפורניה, מאזורי גידול כרמי היין החשובים בעולם, עומדים בפני אתגר כלכלי ותכנוני עצום בהתמודדות עם השינויים באקלים, והצורך בהלימה לדרישות התקינה הסביבתית. לעומתם, במערב התיכון של ארצות הברית יש שדות עצומים של תירס, כותנה וחיטה. שם החקלאים מודאגים יותר ממניעת פגיעה בגידולים רגישים, לרבות כרמים, בקרבת גידולים עמידים לריסוס בקוטלי עשבים. בחזרה ליין – הזמן מנטיעת כרם יין ועד לבציר המסחרי הראשון עלול להגיע לחמש שנים, ולכן הנזקים מריסוס לא מדויק עלולים להכריע את גורל הכרם. המערכת שלנו מתוכננת להתמודד, כיום ובעתיד, עם מגוון גידולים ותנאים משתנים".

לדבריו, "הרגולטורים השונים דורשים מהחקלאים לעמוד בתנאים מחמירים, מתוך רצון להגן על הצרכנים, על הגידולים השכנים, על העובדים ועל אלה שגרים בקרבת השדות. ריסוס חומרי הדברה עלול לחרוג מגבולות השדה וליצור לחקלאים סיכון בשל תביעות נזיקין, או קנסות עקב אי עמידה בתקנות. המערכת שלנו מפחיתה את החשיפה של החקלאי לסיכונים אלה".

"כדי להתמודד עם אתגר ריבוי המשתנים, החקלאים והשדות, בחרנו לפתח את המודלים שלנו עם שירותי הענן של AWS", ציין ד"ר סגל. "הגמישות בצריכת אמצעי מחשוב מאפשרת לבנות את המודלים בצורה מהירה ומיטבית. אנחנו נמצאים בשלבים האחרונים של גיוס סיד, אחרי שקיבלנו מימון התחלתי מהאקסלרטור של אוניברסיטת בר אילן – Unbox Ventures – ומהרשות לחדשנות. הגענו לגמר תחרות אתגר הגנת הצומח של חברת האגרו-כימיה אדמה ויש לנו שיתוף פעולה הדוק אתם באזורי גידול יין חשובים במערב אירופה. יצרנו שיתופי פעולה גם עם כורמים וייננים בארצות הברית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים