"צה"ל עבר ממחשוב טקטי מפותח ייעודית למוצרי מדף"

כך אמר סגן אלוף גיא שטרייט, ראש ענף דיגיטל טקטי מחלקת לי''ד (לוחמת יבשה דיגיטלית) בחטיבה הטכנולוגית ליבשה בזרוע היבשה של צה''ל, שדיבר השבוע בכנס ITforIDF – טכנולוגיה בשלישי

סגן אלוף גיא שטרייט, ראש ענף דיגיטל טקטי מחלקת לי''ד (לוחמת יבשה דיגיטלית) בחטיבה הטכנולוגית ליבשה, זרוע היבשה, צה''ל.

"עד 2017-2018 היו בצבא בדרג השטח מחשבים שפותחו לפי מפרט ייעודי. הדבר גרר זמני פיתוח, תכנון וייצור ארוכים, כך שלעתים, עד שהם הגיעו למשתמשים, הם כבר לא היו טובים מספיק. זאת, כי היישומים, התוכנות וכוח העיבוד גדלו בקצב מהיר יותר מהמחשב הייעודי. בשלוש השנים האחרונות זרוע היבשה בצה"ל עברה שינוי תפישתי בשני היבטים: מעבר ממחשוב טקטי, שפותח ייעודית, למחשוב מבוסס מוצרי מדף, ופיתוח תוכנה ויישומים מבוסס ארכיטקטורת מחשוב פתוחה", כך אמר סגן אלוף גיא שטרייט, ראש ענף דיגיטל טקטי מחלקת לי"ד (לוחמת יבשה דיגיטלית) בחטיבה הטכנולוגית ליבשה, זרוע היבשה, צה"ל.

סא"ל שטרייט דיבר בכנס ITforIDF – טכנולוגיה בשלישי. הכנס, בשיתוף אנשים ומחשבים, התקיים אתמול (ג'), ונושאו היה עולמות המחשוב המוקשח. את הכנס הנחה סא"ל (מיל') אודי קאוף, חבר העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב.

לדברי סא"ל שטרייט, "חטיבת הטכנולוגיה ליבשה בזרוע אמונה על פיתוח אמצעי לחימה וטכנולוגיות הבאות לידי ביטוי בזרוע יבשה".

"האתגרים מולם ניצבת זרוע היבשה", אמר, "הם עמידות למול תנאי סביבה הכוללים חול, אבק, חום וקור קיצוניים, ועמידה בטלטולים והקפיצות שיש בכלי רכב צבאיים". הוא ציין כי "החלק הארי של המחשבים הוא בתוכנית צי"ד, שם יש עשרות אלפי מחשבים, הפרוסים בכל זרוע, ובכל הרמות, מהמחלקה ועד החטיבה והאוגדה".

הפעלת המחשבים נמשכה דקות ארוכות 

"המחשוב הטקטי הצבאי היה מצוי במגמה הפוכה לעולם האזרחי", אמר סא"ל שטרייט, "חוק מור פחות עבד בצבא. בממוצע, גיל המחשב עמד על כמעט שבע שנים, ומשך הזמן הנדרש להפעלתו היה 5-7 דקות. המחשבים הייעודיים הללו היו בעלי פחות זיכרון, יכולת עיבוד ומחשוב, ואחסון – לעומת אלה שבאזרחות".

"אנשי זרוע היבשה", ציין, "הבינו שנדרש שינוי תפישתי. התחלנו בבדיקת היתכנות ובחנו חומרות מדף רבות, בדגש על כוח עיבוד, הקשחה, התאמה לסביבה וחוויית משתמש. לאחר שפסלנו חלק מהחומרות, יצאנו למכרז גדול, שמטרתו הצטיידות בחומרות טקטיות מבוססות מוצרי מדף. אלה החליפו את המחשבים שבפיתוח הייעודי".

"בהיבט התוכנה", אמר, "הלכנו לעבר ארכיטקטורה פתוחה. עד אז, לא ניתן היה לפתח יישומים על גבי תשתית צי"ד, שהיא רוב המחשוב הטקטי. הבנו שלא ניתן להמשיך בדרך זו, בשל ריבוי היישומים המאפשרים יכולות מבצעיות, עם תובנות המופקות מהנתונים לרבות אלה הבאים מחיישנים. לכן, שינינו את תפישת התוכנה והפיתוח, וכיום אנו מאפשרים לפתח פיתוחים לכל מי שיכול ורוצה – בצבא ומחוצה לו".

"הבאנו עוד שכל ועוד יכולות – לשטח"

"טיפלנו", ציין סא"ל שטרייט, "בכמה וקטורים: האחד, טכנולוגי. בנינו ארכיטקטורה שכבתית, עם ריבוי של מיקרו-שירותים. הכל מבוסס תקינה לטובת יישור קו בין המפתחים ותיעוד טכני לטובת קהילתיות ושיתוף. הווקטור השני הוא תהליכים. הזרוע הולכת לכיוון אג'ייל, עם יכולת לבדוק את עצמה בכל עת. בממד הארגוני, לקחנו אנשים בעלי רקע מבצעי, שעברו הכשרה טכנולוגית, כדי שאלה יאמרו מה השטח צריך, אילו אפיונים – לטובת תהליכים מבצעיים". הוא הוסיף כי "בנינו את התשתית שתתאים לעבוד על גבי הענן הצה"לי. עשינו שימוש בכלים אזרחיים קיימים סטנדרטיים, כדי להקל על המפתחים לפתח – אבל גם שילבנו כלים חדשים. בנינו סביבת בדיקות המדמה את השטח הטקטי. בנינו סביבות פיתוח זהות לכלל המפתחים".

"כך", סיכם סא"ל שטרייט, "התקרבנו לאזרחות בהבטי עיבוד, אחסון, זיכרון וחוויית משתמש. שיפרנו את כלל המדדים, לרבות ביצועים וזמינות. הפחתנו את גיל המחשב הממוצע משבע שנים לשנתיים וחצי. קיצרנו את משך עליית המערכות מחמש דקות לדקה. הבאנו לחיסכון של יותר מ-200 מיליון שקלים, כי עלויות הפיתוח ירדו משמעותית, וכך גם היקף ההדרכות. שינויי התפישות ברמות החומרה והתוכנה הביאו להגדלת היכולות המבצעיות של המחשוב הטקטי בזרוע היבשה. הבאנו עוד שכל ועוד יכולות – לשטח".

תגובות

(3)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. אלכס שני

    מגמה נכונה ומבורכת. בזמנו (בפני כ 25 שנה) הובילה מוטורולה מגמה דומה במכשירי קשר דוגמת מכשירי MICOM X (SSB) בהם השתמש הצבא

אירועים קרובים