בנק ישראל: תשלומים במטבעות וירטואליים הם "פעילות בסיכון גבוה"

הבנק המרכזי פרסם טיוטה של הנחיות חדשות, שמורות לבנקים לבצע הערכת סיכונים לגבי תשלום במטבעות וירטואליים, כדי למנוע הלבנת הון ושימוש בכספים לצרכי טרור ● מומחים טוענים שמדובר בצעד בכיוון הנכון

משנה משחק במלחמת רוסיה אוקראינה? הקריפטו.

בנק ישראל מתכוון להוציא בקרוב הנחיות שמגדיר פעילות במטבעות וירטואליים במערכת הבנקאית כ-"פעילות בסיכון גבוה" ושמורות לבנקים להעריך מחדש את הסיכונים שבקבלה של תשלומים באמצעותם. על פי טיוטה לציבור שהוציא באחרונה המפקח על הבנקים, על אלה יהיה לבצע הערכת סיכונים בתחום הפעילות במטבעות וירטואליים כדי למנוע שימוש בהם למטרות טרור והלבנת הון.

לפי הטיוטה, הבנקים יידרשו לבצע את הערכת הסיכונים בהקשר של הספקים שקיבלו רישיון לתת להם שירותי תשלום במטבעות וירטואליים – בין אם הם פועלים מכוח רישיון שניתן להם על ידי הרגולציה הישראלית ובין אם הם מגיעים מחו"ל ופועלים כאן מכוח היתר, לקוחות שמבצעים פעילויות במטבעות וירטואליים שלא דרך גופים אלה ובאיזה אופן (באילו נתיבים, כלשון ההודעה) הבנקים יקבלו תשלום באמצעות מטבעות אלה.

בבנק ישראל אומרים ש-"יש לבצע הערכת סיכונים ייעודית לעניין פעילות במטבעות וירטואליים בשל מורכבות הפעילות ומאפייניה הייחודיים, ובשל פוטנציאל הסיכון הגבוה הטמון בה".

"במסגרת הערכת הסיכונים ובקביעת המדיניות והנהלים", נמסר בטיוטה, "יש לשקול את מאפייני הסיכון הייחודיים לפעילות במטבעות וירטואליים, שכוללים, בין היתר, את האנונימיות או הפסאודו-אנונימיות של הלקוחות, את האפשרות שההתקשרות העסקית התבצעה ללא הזדהות פנים אל פנים וללא אימות של הלקוחות, את היעדרו ל מתווך פיננסי מוסדר בחלק מהמקרים ואת אופיין המהיר והגלובלי של ההעברות של מטבעות וירטואליים".

עוד נכתב כי "בקביעת נתיבי המטבעות הווירטואליים שבהם ייתן הבנק שירותי תשלום יש להתחשב בנתיבים שמקשים על ההתחקות אחר זהות המעבירים ומקבלי ההעברות. בהתאם, סביר שהמדיניות והנהלים שאותם יקבע התאגיד הבנקאי יהיו מחמירים יותר כאשר הפעילות במטבע וירטואלי כוללת המרה או החלפה בין סוג אחד או יותר של מטבעות וירטואליים, או פעילות שבה המטבעות הווירטואליים הועברו רך מיקסר או בכלים אחרים לטשטוש נתיב ההעברה, או פעילות שבה מטבעות אלה הועברו בין כמה ספקי שירות, ללא הסבר סביר".

ההנחיה קובעת כי הבנקים צריכים לנקוט "בתהליכי זיהוי וניטור מוגברים" בפעילות במטבעות וירטואליים, ובכלל זה לקבל הסבר מהלקוח – במידת הצורך עם הצגת אסמכתאות – על מקור המטבעות שרכש, אם הפעילות שלו במטבעות אלה לא עולה על 50 אלף שקלים בשנה. כמו כן, במידה שהבנק יודע שנותן שירות כלשהו מפר את הדין לעניין דרישות הרישוי או הרישום הקיימות במדינה שממנה הוא מגיע, עליו לאסור לקבל ממנו שירותי תשלום.

ההנחיות החדשות אמורות להיכנס לתוקף כשלושה חודשים לאחר פרסום המסמך הרשמי.

מומחים: "זה הנוהל שאליו דחפנו"

אנשי מקצוע הביעו שביעות רצון מההנחיות המסתמנות. ניר הירשמן, מנהל הרגולציה של איגוד הביטקוין הישראלי, אמר כי "טיוטת הנוהל שפורסמה היום היא צעד משמעותי בכיוון הנכון. זה הרבה יותר מדי זמן שמשקיעים, משתמשים וחברות בתחום נתקלים בסירובים שרירותיים ולא הגיוניים, שמונעים מאזרחים תמימים, שמבקשים לפעול על פי החוק ולשלם מיסים להכניס כספים שמקורם במטבעות וירטואליים לבנק. אנחנו קוראים להכניס את הנוהל מהר ככל הניתן לתוקף, כדי שנוכל לשחרר את הפוטנציאל העצום שנמצא בשוק הביטקוין והמטבעות הווירטואליים בישראל לטובת הכלכלה, המשקיעים והחברות בתחום. את הצעד הזה יש להשלים במתן רישיונות, ואנחנו קוראים לרשות שוק ההון לקדם מהר ככל הניתן את הרגולציה על הגופים שכבר ביקשו רישיונות ועומדים בצווים ובהוראות החוק".

לדברי יובל רואש, מנכ"ל ביטס אוף גולד, "הנוהל של בנק ישראל הוא מה שהאמנו שנכון מאז הקמתנו, ואליו דחפנו במאבק ארוך מול הבנקים. ביטקוין, את'ריום ומטבעות דיגיטליים אחרים לא שונים מכל נכס אחר. מדובר בעתיד של העולם הפיננסי הגלובלי, אבל פעילות המיינסטרים בו תלויה כרגע בנגישות לשירותים בנקאיים בסיסיים. מי שרוצה להשקיע, לשלם משכורות ומיסים – חייב חשבונות בנק. זה זמן רב מדי שנאלצנו להיאבק על דברים בסיסיים, והנוהל הבנקאי הזה יאפשר ללקוחות שומרי החוק, שמעוניינים להצטרף למהפכה העולמית הזו, לפעול בחופשיות – לטובת המשתמשים, המשקיעים וכלכלת ישראל".

 

 

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים