"החשש: כניסת חברות טק למערכת הפיננסית תסייע להלבנת הון ולטרור"

"כדי למנוע זאת, עלינו לוודא שהחברות החדשות פועלות על פי הסטנדרטים הקיימים בתחום בתעשייה הפיננסית הבינלאומית", אמר נגיד בנק ישראל ● הוא התחייב להאיץ את התהליך לקראת החלטה האם להנפיק את השקל הדיגיטלי

פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל.

"חוסר בהירות לגבי אפיון חברות טכנולוגיה הנכנסות למערכת הפיננסית עלול ליצור חשש לארביטרז' רגולטורי, מה שעלול לעורר בעיות בתחומים של הלבנת הון ומאבק בטרור. עלינו לוודא שהחברות החדשות פועלות על פי הסטנדרטים הקיימים בתחום בתעשייה הפיננסית הבינלאומית", כך אמר היום (ב') נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס הפיקוח על הבנקים.

הנגיד הבטיח כי בנק ישראל יאיץ את המהלכים על מנת לקבל החלטה האם להנפיק מטבע דיגיטלי. הבנק החל לבחון את הנושא באחרונה, והוא אחד מבנקים מרכזיים שונים בעולם ששוקלים בימים אלה את המדיניות שלהם בכל הנוגע למטבעות הקריפטו. לדברי הנגיד, "אחד הסיכונים הנובעים מהרחבת מושג הכסף הוא Money fragmentation – פרגמנטציה של הכסף. כיום, הכסף של הבנק המרכזי מתקיים ומכובד בכל מקום במשק. אך ככל שיתפתחו סוגים חדשים של כסף, יש חשש שכל גוף שינפיק כסף יכבד רק את זה שלו".

"ככל שיתפתחו אמצעי תשלום שאינם קשורים בבסיסם לכסף של הבנק המרכזי, היכולת שלו לנווט את המדיניות המוניטרית עלולה להיפגע", הוסיף פרופ' ירון. "לכן, לבנקים מרכזיים תפקיד ייחודי למנוע פרגמנטציה ולוודא שמערכת התשלומים נעשית אחידה ויעילה עוד יותר".

"לאור התפתחויות אלה", ציין, "החליט בנק ישראל להאיץ את הלימוד, המחקר וההכנה שלו לקראת הנפקה אפשרית של מטבע דיגיטלי עתידי, תוך מתן מענה ראוי לסיכונים השונים. חשוב להדגיש: בדומה לבנקים מרכזיים רבים אחרים, בנק ישראל טרם החליט האם בכוונתו להנפיק מטבע דיגיטלי ואנחנו עדיין בוחנים את הנושא". כך או כך, הוא התחייב ש-"אנחנו נהיה בחזית הידע הכלכלי והטכנולוגי בנושא זה".

הנגיד התייחס בדבריו להתפתחויות טכנולוגיות נוספות שקשורות למערכת הפיננסית. הוא אמר כי "בנק ישראל פעל בשנים האחרונות להסרת חסמי כניסה של בנקים חדשים והתאמת הרגולציה עבורם – מהלך שנועד להגדיל את מספר המתחרים בשוק. תהליך זה הביא לכך שיזמים פרטיים הקימו את הבנק הדיגיטלי, תוך ליווי צמוד של בנק ישראל. ההתפתחות הטכנולוגית מאפשרת הקמת בנקים חדשים בעלי מבנה הוצאות רזה יותר, שיתרמו להגברת התחרות".

"חוקים חדשים מעצימים את המורכבות הרגולטורית בתחום הפיננסי"

המפקח על הבנקים, יאיר אבידן, אמר באירוע כי "הסביבה התחרותית משתנה לנגד עינינו. המוצרים והשירותים שהיו פעם נחלתו הבלעדית של הבנק ניתנים עתה לפירוק, ומוצעים במגוון רחב של פלטפורמות וערוצים, ובאמצעות טכנולוגיה מתקדמת וחדשנית. כל אלה מהווים אתגר משמעותי למודל העסקי הקיים של הגופים המסורתיים בעולם זה ולסיכון לרווחיותם. מנגד, זוהי הזדמנות לנצל את מאפייני הסביבה התחרותית לטובת שיתופי פעולה אסטרטגיים נכונים, חשיבה מחוץ לקופסה על הדרך הנכונה לאמץ את השינויים הללו לחיזוק המודל העסקי ולגיוון מקורות ההכנסה. ההתקדמות הטכנולוגית מייצרת עבור התאגידים הפיננסיים הזדמנויות לחשוב מחדש, לרענן ולאתגר את הדרך בה מבוצעים תהליכים עסקיים ותהליכים תפעוליים ולהגדירם מחדש באמצעות שימש בטכנולוגיות מתקדמות".

אבידן טען שההתפתחויות החדשות מייצרות אתגר רגולטורי. "תפקידו של הרגולטור בראייה צופה פני עתיד הוא בהחלט מאתגר. אני רואה חשיבות עצומה בביצוע התהליכים הנדרשים כבר כיום, כדי שהרגולטור העתידי יוכל גם לפקח בצורה מיטבית, וגם ליזום ולהיות גורם מאפשר", אמר.

לדבריו, "התעצמות סביבת התחרות והיות השירותים והמוצרים הקיימים והמתפתחים במסגרת זו ניתנים לפירוק משליכים במישרין על מורכבותו של האתגר הרגולטורי הנגזר מכך, כמו גם על המבנה והאחריות של הרגולטורים השונים". אבידן הביע ביקורת על הכנסת ואמר כי "חוקים חדשים ופעילותה של הרשות המחוקקת מעצימים לעתים את המורכבות הזו".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים