תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » אחרי שהיה סגן נשיא בכיר באינטל: דדי פרלמוטר רוצה להוביל אחרים להצלחה
דדי פרלמוטר. צילום: אקליפטוס

אחרי שהיה סגן נשיא בכיר באינטל: דדי פרלמוטר רוצה להוביל אחרים להצלחה

פרלמוטר, מחלוצי ההיי-טק בארץ, הוציא ספר, שבו הוא חולק עם הקוראים טיפים מהדרך שלו להצלחה, שהייתה מלאת הישגים - וכישלונות ● בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא מצביע על כך ש-"מדינת הסטארט-אפ" הוא מונח ששמור לשטח שבין שדרות רוטשילד להרצליה

מאת 12 בספטמבר 2021, 16:09 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

דדי פרלמוטר הוא אחד מחלוצי ההיי-טק הישראלי, ובמשך ארבעה עשורים כיהן בתפקידים שונים, רבים מהם בכירים, באינטל. תפקידו האחרון בחברת הענק היה סגן נשיא בכיר במטה העולמי. לפני כן הוא עמד בראש צוותי פיתוח שלה בארץ ובחו"ל.

פרלמוטר חתום על כמה מהפיתוחים המרכזיים של אינטל, שלא נגזים אם נכתוב שהם שינו את העולם הטכנולוגי והשפיעו על כל אחד מאיתנו. כיום הוא יזם, משקיע בחברות היי-טק ומקדיש לא מעט זמן ליזמות בנושאי חינוך וצמצום פערים.

בראיון לפודקאסט אנשים ומחשבים הוא מספר על הספר החדש שלו, שיצא לאור באחרונה – מוליכים להצלחה, בהוצאת ידיעות אחרונות. בספר, פרלומטר חולק עם הקוראים מניסיונו האישי על מפגשים, גם עם דמויות ששינו את ההיסטוריה העולמית, ועל התעוזה של צוותי הפיתוח מישראל מול הקולגות מעבר לים. הוא מבקש להעביר לקוראיו כמה טיפים איך להצליח בעולם העסקי הקשה והתחרותי. זאת, על ידי כך שהוא מספר בספר על החלטות ניהוליות שונות, שהיו בסופו של דבר להצלחות – אך גם לכישלונות, בחלק מהמקרים. עוד נושא שאליו הוא מתייחס בראיון הוא הצדדים הפחות זוהרים של הרילוקשיין.

לפניכם הפודקאסט המלא, ובטקסט – קטעים נבחרים ממנו.

מראיין: יהודה קונפורטס, העורך ראשי של אנשים ומחשבים. עורך הפודקאסט: אורי אלון.

מה משמעות שם הספר, מוליכים להצלחה, ומדוע בחרת דווקא בו?
"שם הספר הוא מעין לשון נופל על לשון. מוליכים, במובן של משהו שמוביל להצלחה. במקרה שלי, עולם המוליכים הוא זה שהוביל אותי להצלחה. אבל מאחורי המוליכים יש את עולם השבבים. רוב האנשים לא יודעים שעולם השבבים עבור עולם ההיי-טק הוא כמו הנפט לעולם התעשייתי".

מי קהל היעד של הספר, מלבד אנשי הייטק?
"הספר לא מיועד רק לאנשי היי-טק ונכתב בצורה כזו. הוא נועד לתת לקורא כלים איך לחשוב ולפעול בעולם של אי ודאות, שמאוד אקטואלי בעצם ימים אלה. זה נכון לחברות היי-טק, לכל בעל עסק ואפילו להורים, שצריכים לקבל החלטות לגבי עתיד ילדיהם. ללמוד מהצלחות וגם מכישלונות".

אתה מציין בספר שזו לא אוטוביוגרפיה, אבל הוא כולל סיפורים מתחנות חייך.
"נכון. הספר אינו אוטוביוגרפיה במובן זה שלא התכוונתי לכתוב ספר על עצמי, אלא לספר על תובנות שגיליתי במהלך כל שנות עבודתי. כל חיי נבנו גם מהצלחות, אבל גם ממשברים וכישלונות. המשבר הכי גדול שהיה לי הוא אישי, ואני מקדיש לזה פרק שלם – אובדן אחי, עמי, במלחמת יום הכיפורים. אבי אמר לי: 'משבר קורה, אתה לא בוחר אותו, אבל אתה מחליט מה לעשות אתו' – וזה ליווה אותי כל חיי".

איזו מההצלחות אתה יכול לציין?
"בשלב מסוים בראשית שנות ה-90 הועלו באינטל רעיונות לנטוש את מעבד ה-x86 ולעבור לריסק. עמדתי אז בראש קבוצת פיתוח בחיפה, שעשתה עבודת מחקר מעמיקה והתריעה שזה מיותר ושיש בו סיכון עצום. שלחנו את זה לקולגות שלנו בארצות הברית. קיבלנו תגובות חריפות, שדחו את הטענות שלנו והאשימו אותנו שאנחנו, בחיפה, מנותקים מהמציאות".

ואז עשיתם מעשה שהייתה בו רמת סיכון גבוהה ביותר…
"כן. שלחתי פקס למנכ"ל אינטל דאז, אנדי גרוב, וניסיתי לשכנע אותו שאין צורך ללכת לריסק אלא להישאר עם x86. בדיעבד זה היה מהלך מסוכן ברמה הארגונית, שלא מקובל בחברות כמו אינטל. אז היינו צעירים, אני הייתי עם שלושה ילדים קטנים, וכנראה שהטיפשות היא חלק מהדרך להצלחה.

במקרה הזה היה צירוף מקרים: במקביל לפקס ששלחנו נחת על שולחנו של גרוב פקס מביל גייטס. הוא הזהיר אותו שאם הוא הולך על הריסק זה יחייב את מיקרוסופט לכתוב את הכול מחדש, ולא בטוח שהיא תעשה זאת על פלטפורמת אינטל. זה כמובן היה דרמטי מאוד. הפרויקט בוטל וההצעות שלנו התקבלו. בסופו של דבר, בהמשך זה הביא להולדת מעבד הפנטיום, שפותח פה, בחיפה".

אתה בין הישראלים הבודדים שהגיעו לתפקיד כל כך בכיר בחברה רב לאומית. מה אתה יכול לומר על החוויה ועל הבדלי התרבויות?
"אין ספק שזו חוויה מדהימה. אתה נחשף לאנשים שמשפיעים על העולם. ישבתי בפגישות עם סטיב ג'ובס, ביל גייטס ואחרים. אתה לומד מהם המון על המחשבות שלהם, על שיטות הניהול. בכלל, למדתי שאמריקנים יודעים לנהל ושלנו, הישראלים, יש עוד הרבה מה ללמוד.

הבדלי התרבויות הם באמת אתגר: כשאתה מנהל צוות מתרבויות שונות השיח הוא שונה מאשר אם הוא מורכב מאנשים שמגיעים מאותה התרבות שלך. כאן אתה צריך לדעת את הדקויות ולהכיר כל אחד".

יש התייחסות מעניינת בספר לקשיים שהרילוקשיין מביא אתו, כפי שקרה לך.
"כן. כאשר קיבלתי את ההצעה לכהן כסגן נשיא בכיר, זה היה עבורי כמו חלום. אבל זה היה קשה מבחינה אישית ומשפחתית. שלושה מתוך ארבעת ילדיי כבר היו אחרי צבא. הריחוק מההורים, המשפחה, המעבר למקום אחר… קל זה לא".

ישראל מוכרת בעולם כסטארט-אפ ניישן. האם נהיה כך גם בעתיד?
"אני מקווה שכן. אבל אני מבקש לתקן: אנחנו לא סטארט-אפ ניישן. יש תת ישות מדינתית, שמשתרעת משדרות רוטשילד עד שנקר, עם שלוחות בהרצליה ובנתניה. זה לא כל מדינת ישראל. מדינת ישראל לא מספקת מספיק אנשים מוכשרים שיתמודדו עם חדשנות. הבעיה היא לא בהיי-טק. בעוד 20 שנה יצאו בוגרי מערכת החינוך לשוק ויעסקו במקצועות שונים, שכל אחד מהם כולל ממד של חדשנות וטכנולוגיה. אם לא נכשיר אותם כיום, הם לא יהיו מוכנים. בזה אני עוסק לא מעט בעמותות: חינוך וצמצום פערים".

אחרי שהיה סגן נשיא בכיר באינטל: דדי פרלמוטר רוצה להוביל אחרים להצלחה Reviewed by on . דדי פרלמוטר הוא אחד מחלוצי ההיי-טק הישראלי, ובמשך ארבעה עשורים כיהן בתפקידים שונים, רבים מהם בכירים, באינטל. תפקידו האחרון בחברת הענק היה סגן נשיא בכיר במטה העו דדי פרלמוטר הוא אחד מחלוצי ההיי-טק הישראלי, ובמשך ארבעה עשורים כיהן בתפקידים שונים, רבים מהם בכירים, באינטל. תפקידו האחרון בחברת הענק היה סגן נשיא בכיר במטה העו Rating: 0

תגובות (1)

  • אסי

    כשפול אוטליני "התפוטר" מתפקידו כנשיא אינטל לאחר כישלונותיו כשגולת הכותרת : דחיית ההצעה של אפל לאינטל לייצר את מעבדי האייפון. היו 2 מועמדים לרשת את התפקיד בריאן קרייזניץ ודדי פרלמוטר.
    למישהו בצמרת אינטל היה כנראה קשה לתת את התפקיד לישראלי יצירתי שיכל להעיף את אינטל קדימה ובחרו במועמד האפור שסיים בסוף א תפקידו בבושת פנים עקב יחסיו עם כפופה לו.

הגיבו