"המענה לאי הוודאות – השקעה מסיבית בתשתיות"

כך אמרה דגנית בן יעקב, מנמ''רית עירית רעננה, בפאנל מנמ"רים מרשויות מקומיות, שבו הם שיתפו איך נערכו ביישובם ונתנו מענה לאתגרים הטכנולוגיים-מחשוביים שהביאה איתה הקורונה

דגנית בן יעקב, מנמ''רית עיריית רעננה. צילום: שמעון פסחוב

כיצד עברה הקורונה על גופי ה-IT ופעילויות המחשוב ברשויות מקומיות שונות בארץ? איך אנשי טכנולוגיות המידע ביישובים אלה נערכו עם פרוץ המשבר וכיצד סייעו להנהלות הערים והמועצות לצלוח אותו בשלום? על שאלות אלה ואחרות השיבו שורה של מנמ"רים מהמגזר המוניציפאלי, שהשתתפו בפאנל שנערך במסגרת בכנס שקיימו HPE ישראל ו-וואן (One) ללקוחותיהן ממגזר זה. הכנס התקיים היום (ד') באולם סטוקו בתל אביב ואת הפאנל הנחה אראל שטרן, מנהל המגזר הציבורי ב-וואן שילוב מערכות.

דגנית בן יעקב, מנמ"רית עיריית רעננה, אמרה כי "הסגר הראשון של הקורונה תפס אותנו, כמו רשויות מקומיות אחרות, לא מוכנים כלל. אחד מלקחי הקורונה הוא ההבנה שאנחנו, המנמ"רים, לא יודעים מה צפוי, כמו שכל העולם לא יכול לנבא מה יהיה. נערכנו לתרחישי חירום ואסון, דוגמת נפילת טיל או הפסקת חשמל, אבל לא לאירוע כזה". "כיוון שהעתיד לא ידוע", ציינה, "יש להשקיע בתשתיות IT, שיהוו הבסיס להתמודדות עם מצבי אי ודאות שכאלה".

לדבריה, "גוף ה-IT של עיריית רעננה משרת יותר מ-90 אלף תושבים, עם מעל 2,000 עובדים, ומעניק את השירותים המסורתיים לצד שירותים נוספים שלא ניתנים בחלק מהערים האחרות".

בן יעקב ציינה כי "כמה רכיבים בתשתיות ה-IT סייעו לנו לצלוח את אתגר הקורונה: האחד – דיגיטליזציה. לפני שהגיעה הקורונה הרמנו פרויקט כדי שהתושבים לא יצטרכו להגיע באופן פיזי לעירייה. השני – בתחום מאגרי המידע. רצינו להגיע לתושבי העיר המבוגרים וגילינו שקשה למצוא את פרטי התקשרות עמם, שכן אלה נמצאים בהרבה מערכות שונות ולא מחוברות. נדרשנו לזמינות של הנתונים. הממד השלישי הוא עיר חכמה במובן הרגיל: הסיבים האופטיים שנפרסו בעיר עזרו להמשך העבודה של העירייה, לחיבור מרוחק של העובדים וללימודים המקוונים של בתי הספר".

לסיום היא אמרה ש-"היעד הוא לבנות ישות תושב מרכזית, ש-'שולחת' זרועותיה ל-100 מערכות תפעוליות. ייקח כמה שנים עד שנבנה תשתית עם שכבה פתוחה, מבוססת תקנים. יעד נוסף הוא לקבל תמונת מצב 360 מעלות אודות כל התושבים. נשנה את המצב כיום, שבו יש ארבע מערכות CRM, ונעלה את הנתונים לענן. אנחנו רוצים לחדול מלעסוק בחומרה, תחזוקה וניהול".

איריס אלפסי, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית מעלה אדומים. צילום: שמעון פסחוב

איריס אלפסי, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית מעלה אדומים. צילום: שמעון פסחוב

דוברת נוספת בפאנל הייתה איריס אלפסי, מנהלת אגף מחשוב ומערכות מידע בעיריית מעלה אדומים. אלפסי אמרה כי "עם פרוץ המגפה, נתקלנו בכמה קשיים, שהגדול שבהם היה הצורך לטפל באוכלוסייה כאשר חסר היה לנו מידע אודות התושבים. תוך כדי תנועה הצלחנו להיחלץ ממצב של עבודה על קבצי אקסל ובנינו מערכת עם נתונים שונים, מערכות חירום, עובדי עירייה ומתנדבים בשטח. הגענו למצב שבו כל הנהלת העיריה ישבה מול לוחות מחוונים. בלי מערכות אלה, היינו מתקשים להגיע לנתונים ולטפל באוכלוסייה".

לדבריה, המערכות אפשרו לעיריית מעלה אדומים "להגיע למצב שבו טיפלנו בכמעט כל קשישי העיר. כיום יש לנו מערכת לניהול תושבים בחירום, עם חיתוכים. תוך כדי תנועה אנחנו מוסיפים עוד נתונים. כעת אנחנו יותר רגועים, יש מערכת שעושה את העבודה, ונקווה שלא נזדקק לה שוב".

ערן מועלם, מנמ''ר עיריית מגדל העמק. צילום: שמעון פסחוב

ערן מועלם, מנמ"ר עיריית מגדל העמק. צילום: שמעון פסחוב

ערן מועלם, מנמ"ר עיריית מגדל העמק, ציין כי "עם פרוץ הסגר הראשון נדרשנו לתגבר את המוקד העירוני, להפעיל מערכת קול סנטר ולתת מענה לכלל 30 אלף התושבים, כאשר חלק מעובדי העירייה היו בבידוד. עבדנו מהבית, ופעלנו רבות לחיבור ולתקשורת מחשבים של עובדי העירייה שעבדו מרחוק".

"הקורונה הייתה לא רק אתגר אלא גם הזדמנות: משם יכולים היינו רק לעלות", אמר. "ולא סתם עלינו – עשינו קפיצת מדרגה, מאחר ש-'על הדרך' החלפנו את השרתים הישנים באלה של HPE ונוטניקס. הקורונה הביאה לשדרוג המצב שלנו בעולם הדיגיטל, ובין השאר עלינו לאוויר עם אתר חדש. ללא הקורונה היינו ממשיכים באותה השגרה. כשהדלת הייתה סגורה, הצלחנו למצוא חלונות פתוחים".

יורן פירט, מנמ''ר המועצה האזורית אשכול. צילום: שמעון פסחוב

יודן פירט, מנמ"ר המועצה האזורית אשכול. צילום: שמעון פסחוב

יודן פירט, מנמ"ר המועצה האזורית אשכול, אמר שהמועצה משתרעת מקיבוץ בארי עד כרם שלום ומונה 16 אלף תושבים ב-34 ישובים, שלהם תשתיות IT ישנות. "הקורונה תפסה אותנו כניצבים מול עוד אירוע של הסלמה באזור", אמר פירט, שמנהל את גוף ה-IT של מועצה שנמצאת לא רחוק מהגבול עם עזה ולא אחת חוטפת טילים מארגוני הטרור. "ההבדל הגדול הוא שבמקרה של הקורונה לא היינו ערוכים להמשכיות עסקית ולעבודת העובדים מהבית. נאלצנו להיות יצירתיים על מנת לענות לאתגר זה".

לדבריו, "המשימה העיקרית שלנו הייתה להציג להנהלת המועצה האזורית את היכולת שלנו לתרגם תהליכים טכנולוגיים לשפה של אנשים שלא מבינים טכנולוגיה: להבהיר את היתרונות הגלומים במערכות המידע, כדי שהיישובים במועצה יוכלו להמשיך לתפקד ולעמוד ביעדיהם. מיצבנו את ה-IT כמאפשר עסקית".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים