"התעשייה המסורתית מפחדת מזו החכמה – ולא ערוכה אליה"

"נדרשת קפיצה מהעולם הישן לחדש - והיא מאוד בעייתית", אמר ד''ר נחום איצקוביץ', מנכ''ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה ● הוא פירט מה יש לרשות להציע כדי לסייע למפעלים לבצע את המעבר

ד''ר נחום איצקוביץ', מנכ''ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה. צילום: ניב קנטור

"התעשייה ה-'רגילה', המסורתית, לא בנויה ולא ערוכה להכניס טכנולוגיות חכמות למפעלים – ומפחדת לעשות זאת, להיכנס לתחום התעשייה 4.0. הקפיצה הזו, מהעולם הישן לחדש היא מאוד בעייתית", כך אמר ד"ר נחום איצקוביץ', מנכ"ל רשות ההשקעות במשרד הכלכלה.

ד"ר איצקוביץ' היה דובר המפתח בוועידה השנתית Industry 4.0: תעשייה חכמה – כאן ועכשיו! האירוע, שהופק על ידי אנשים ומחשבים, נערך היום (ג') במרכז הכנסים לאגו בראשון לציון, בהשתתפות מאות מקצוענים בתחום ובהנחיית יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה, ואילן אלתר, מנכ"ל אלתרנט ויו"ר ועדת התכנים של הכנס.

צילום ועריכת וידיאו: ליאור רובינשטיין

לדברי איצקוביץ', "התפקיד הראשי של רשות ההשקעות הוא עידוד השקעות הון ותהליכי חדשנות באזורי פיתוח". התקציב השנתי של הרשות עומד על מיליארד שקלים, מתוכם 700 מיליון במזומן. איצקוביץ' אמר כי "יש לנו מסלול מיוחד, שפועל זה שלוש שנים, לטובת העלאת הפריון. אנחנו בונים מסלולים מיוחדים לאוכלוסיות שאינן מיוצגות מספיק בשוק העבודה – גברים ערבים, נשים חרדיות ואנשים עם מוגבלויות. כמו כן, אנחנו פועלים לשיפור יכולת התחרותיות של המגזר העסקי. כך, יש לנו מסלולים שעוסקים בפיתוח שיטות ייצור מתקדמות בתעשייה, ביצירת מקומות עבודה חדשים ובייעוץ לחקיקה ולהתוויית מדיניות לתחום".

"הרשות פועלת מכוח החוק לעידוד השקעות הון", הוסיף. הוא ציין כי "נדרשים שלושה תנאי סף לקבלת המענקים: שהמפעל יהיה באזור פיתוח א', מדרום לקריית מלאכי ומצפון לחיפה, שייצר מוצר ושרבע מהמחזור שלו יופנה ליצוא. לצד המענק, מפעלים מקבלים הטבות מס".

"עמק המוות" שבמעמבר מהמו"פ לייצור

"אנחנו מנסים למצוא פתרונות לתהליכים ולתחומים בולטים בכלכלה הישראלית", הוסיף. "אחד מהם הוא תחום מדעי החיים. המו"פ בתחום מאד חזק, אבל במעבר ממנו לייצור – רובם נופלים ב-'עמק המוות'. הכלכלה ישראלית הפסידה 25 מיליארד שקלים בעשור האחרון בשל מעבר ידע בתחום מחוץ למדינה. מצאנו דרך לגשר על הפער הזה, בנינו מתווה לתחום, באמצעות מתן זמן ארוך יותר להבשלה. ביכולתנו לסייע למפעלים שאין להם פתרון טכנולוגי".

"הקפיצה לתעשייה חכמה מאוד בעייתית", הסביר איצקוביץ'. "כל מפעל תעשייתי שמחזורו עד 200 מיליון שקלים יכול לפנות אלינו. האוצר הקצה לנו 150 מיליון שקלים לטובת יצור מתקדם. 60 חברות הגישו בקשות, וזה לא מעט". מה עם מפעלים שהמחזור שלהם הוא יותר מ-200 מיליון שקלים? גם עבורם יש לרשות ההשקעות פתרון. "מפעלים אלה יכולים לקבל מאתנו מענקים, אם הם ממכנים חלק מהמפעל", אמר איצקוביץ'.

הוא ציין כי "אנחנו מנגישים את הידע הדרוש לתפעול טכנולוגיות ייצור חכמות. בפעם הראשונה, אנחנו משקיעים לא רק השקעות במכונות ובציוד, אלא גם השקעות 'רכות', בהון האנושי. כלומר, משקיעים על מנת שהידע להפעלת מכונה חכמה יגיע לישראל, או מאפשרים לנסוע לחו"ל ושם ללמוד על המכונה. אנחנו מסייעים לשיפור תהליכים, ולקבלת יכולת לקלוט מכונות וציוד חכמים".

לסיכום אמר ד"ר איצקויץ' כי "התעשייה המסורתית לא ערוכה לשינוי. נדרש זמן להטמעה, אין מספיק גורמי מקצוע להנעת התהליך וחסרים סוכני שינוי מקצועיים – חברות הייעוץ לא מכסות על הפער. הקפיצה הטכנולוגית הנדרשת בישראל למעבר לתעשייה חכמה כרוכה בהשקעות רבות וארוכות טווח. יש לייצר תהליכי ביניים, על מנת לקבל נגישות לטכנולוגיות בדרך למעבר לתעשייה 4.0. התכנית חייבת לקבל תקצוב למשך עשור לפחות. ההסברה וההדרכה צריכות להיות חלק בלתי נפרד, לאורך כל חיי התכנית. וכמובן, יש ליצור את האמון בתהליכים".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים