נס העלתה מערכת סאפ לגביית דו"חות בעיריית תל אביב

נס העלתה לאוויר בעיריית תל אביב-יפו מערכת מבוססת סאפ, לניהול התשלומים והתקבולים מדו"חות החנייה בעיר. הפרויקט ארך כשנה והסתיים באחרונה. היקפו הכספי של הפרויקט לא נמסר, אולם גורמים בענף העריכו אותו במיליוני שקלים.

את הפרויקט הציגו שניים: עופר נשגב, מנהל תחום מוניציפלי, חטיבת סאפ, נס; ואביעד הלברון, מנהל מחלקת פיתוח, ענף פיתוח, באגף מערכות מידע, עיריית תל אביב-יפו. השניים דיברו במסגרת XO ISUG 2019 – הכנס הארצי השנתי של משתמשי סאפ בישראל. הכנס, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך שלשום (ג'), במרכז הכנסים אבניו, קרית שדה התעופה, בהשתתפות יותר מ-1,600 איש.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

ב-2006 החליטו בעירייה להחליף ארבע מערכות חיוב וגבייה שונות, מבוססות לגאסי, ולפתח מערכת אחת ואחודה לנושא. הוחלט על ביצוע פרויקט מחו"ג, מערכת החיוב והגבייה של עיריית תל אביב-יפו. הוא יושם על ידי אנשי נס, בשיתוף עובדי מערכות המידע בעירייה, וכלל את היישום והפיתוח, המוצרים, התשתיות, בדיקות האיכות, ההדרכה וההטמעות.

היה זה פרויקט מחשוב מהגדולים מסוגו ברשויות המוניציפליות. מחו"ג עלתה לאוויר ב-2009. מחו"ג מבוססת על מערכת סאפ ותומך בכלל התהליכים העירוניים הנדרשים לחיוב וגבייה. המערכת מטפלת בעשרות תהליכי העבודה הקיימים בעירייה בתחום הארנונה, ביניהם טיפול בתושבים, ניהול הנכסים המחויבים, הנחות אישיות ונכסיות, כניסה ויציאה מנכס, חיוב וגבייה, אכיפה, אישורים לטאבו, ועדות ערר, הצטרפות להוראות קבע, פניות תושבים ועוד.

אביעד הלברון, מנהל מחלקת פיתוח, ענף פיתוח, באגף מערכות מידע, עיריית תל אביב-יפו. צילום: ניב קנטור

לדברי הלברון, המערכת משרתת 1,400 משתמשים, והשנה נגבו באמצעותה 4 מתוך 5.6 מיליארד שקלים, סך הגביות הכולל. החיוב, אמר, נעשה דרך מנוע החיוב שבסאפ, והגביה מתבצעת במודולים הפיננסיים, לרבות FI-CA. "פיתחנו למערכת עשרות ממשקים למשרדי ממשלה ולעסקים", ציין, "כיוון שהמערכת אמורה לצבור עוד שירותים, בנינו אותה באופן מודולרי".

פרויקט החנייה – טיפול ב-1.2 מיליון דו"חות בשנה

"הפרויקט הנוכחי, של החנייה", ציין הלברון, "מטפל ב-1.2 מיליון דו"חות המחולקים כל שנה, אלה שמודבקים על חלון המכונית ואלה שמגיעים בעקבות צילום במצלמות האכיפה. לפי כמות הגביה, הקנסות בגובה 500 שקלים, אני ממליץ בחום לנוסעים בעיר לא לנסוע בנתיבי התחבורה הציבורית…".

נשגב אמר כי "המערכת נחלקת לכמה רכיבים. את עולם הדו"חות אנו מנהלים על מודול SD. הכנסנו, בראשונה, מנוע עץ מבוסס החלטות BRF+ וכך, כל דו"ח לרבות דרך הטיפול בגינו – עובר התניות. המנוע מאפשר לנהל את התהליכים הדינאמיים, כדי לענות לשינויי הרגולציה. מנוע הגביה FI-CA אחראי לחישובי ריביות, ומנוע האכיפה, שפותח על בסיס ה-FI-CA, קובע מתי ואיזה סוג אכיפה יושת, ומתי האכיפה – פלילית או משפטית – תוסר. כמעט הכל נעשה באופן אוטומטי".

נשגב ציין שהמערכת מטפלת גם בניהול תווי החנייה, "מי זכאי להחנות בכחול לבן, בלא תשלום, בהגשת הבקשה באינטרנט, ובשליח המביא הביתה את התו. מדי שנה בעירייה מטפלים ב-3,000 פניות לתווים חדשים. יש שני מסלולים לפניות – ירוק, אוטומטי, כשיש אימות לזכאות לתו, ואדום – לטיפול בחריגים".

כל דו"ח, אמר נשגב, "מקוטלג כ'הזמנת חיוב', ועליו מנהלים את כל פרטי הדו"ח. המק"ט (מספר קטלוגי – י"ה) הוא סוג העבירה שבוצעה בחנייה. לכל מק"ט עבירה יש מחירון, ולכל דו"ח יש מחויב".

הוא ציין כי "בניהול החנייה קיימים עשרות תהליכים עסקיים. יש להם כללים מורכבים העוברים שינויים והתאמות מעת לעת. עשינו גם שימוש במנוע החוקה. הבאנו למצב שבו המערכת פתוחה לכל סוג תשלום ודרך תשלום. המערכת מטפלת כיום בהסדרי תשלומים, ניהול המחאות, ריביות וקנסות אחרי פיגורים בתשלום. יש מנגנון התאמות לתהליכים, עם חישובי ריבית. המערכת עובדת מול כל חברות האשראי והבנקים, ומנהלת את החיבור בין התשלום והתקבול. במנוע האכיפה יש סרגל כלים לכל שירות. במהלך השלבים השונים, מתבצע אימות רציף של הנתונים, אל מול נתוני הארנונה במערכת מחו"ג".

הלברון סיכם באומרו כי "המערכת החדשה מאפשרת יכולת לתשלום אחוד. במסגרת הפרויקט, ערכנו פרויקט להסבה ולטיוב נתונים, והסבנו מיליון דו"חות פעילים. הקמנו חצי מיליון שותפים עסקיים חדשים, שאינם תושבי תל אביב. התחלנו עם גביית הארנונה ב-2009, המשכנו עם ניהול נכסי העירייה, אגרות שילוט, אגרות חינוך וכעת – טיפלנו בחנייה. בעתיד נרחיב את המערכת לטובת אגפי הרווחה והפיתוח בעירייה".