הממשלה אישרה תכנית לבריאות דיגיטלית בכמיליארד ש' לחמש שנים

התכנית כוללת קיום פרויקטי מחקר, גיוס כוח אדם ויישום שירותי רפואה מונעת, כדי לשפר את השירות הרפואי ● היא תוצאה של שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה וגופים רלוונטיים שונים, ותתבסס על טכנולוגיות של סטארט-אפים ישראליים

סגן שר הבריאות, הרב יעקב ליצמן. צילום: קובי קנטור ז"ל

הממשלה אישרה היום (א') את התכנית הלאומית לבריאות דיגיטלית, שתתפרס על פני חמש שנים, בהיקף כולל של כמיליארד שקלים, התכנית כוללת קיום פרויקטי מחקר, גיוס כוח אדם ויישום שירותי רפואה מונעת, כדי לשפר את השירות הרפואי הניתן כיום.

התכנית מבוססת בעיקר על הטמעת מערכות IT אנליטיות, כגון Big Data ו-BI, שנועדו לאפשר את שיתוף קהילת ההיי-טק במידע האגור אצל ארגוני הבריאות, על מנת לפתח ולייצר שירותים חדשנים, שיאפשרו בדיקות וזיהוי מוקדם של מחלות, ויצילו חיים. במקביל, מדברת התכנית על קידום קהילת המפתחים בתחום הבריאות, כדי להפוך את ישראל למדינה מובילה בחדשנות רפואית ודיגיטלית בעולם. מדובר בשוק שמגלגל יותר משישה טריליון דולר בשנה. על פי ההערכות השמרניות, שהוגשו לממשלה במסגרת התכנית, צפוי המשק הישראלי ליהנות כתוצאה ממנה מהכנסה של כ-12 מיליארד שקלים בשנה.

יצוין כי התכנית גובשה על ידי צוות ממשלתי בין משרדי, בהובלת ישראל דיגיטלית שבמשרד לשוויון חברתי ומשרד הבריאות, יחד עם משרד ראש הממשלה, אגף התקציבים במשרד האוצר, רשות החדשנות, הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה, ומשרד הכלכלה והתעשייה. הממשלה תעודד ותתקצב במסגרתה שיתופי פעולה בין מערכת הבריאות למאות סטארט-אפים ישראליים שעוסקים בבריאות דיגיטלית. בממשלה מציינים שמספר הסטארט-אפים בישראל שעוסקים בתחום זה עומד על יותר מ-470, כאשר 7% מחברות ההזנק שנוסדות בארץ מדי שנה הן חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית.

מרכיב טכנולוגי עיקרי

כאמור, הטכנולוגיה היא המרכיב העיקרי בתכנית והיא תאפשר, בראשונה, נגישות של חברות פיתוח חיצוניות למאגרי המידע הרפואיים, בכפוף לרגולציה ולשינויי חקיקה נדרשים, כדי לשמור על הסודיות הרפואית ופרטיות האזרחים. המממשלה צופה שהנגשת המאגרים תאפשר ליצור פרופילים מדויקים יותר של מטופלים, על סמך מידע גנטי, שבאמצעותו אפשר יהיה להתאים לכל מטופל מהלכי טיפול ותרופות בצורה מדויקת יותר, וכן להקים מערכות מבוססות BI שימליצו לרופאים על טיפולים ממוקדים יותר לאוכלוסיות שונות, שחולות במחלות נפוצות.

מאגר נתונים רפואיים לאומי

כדי להתמודד עם האתגר הזה, החליטה הממשלה להקים מאגר נתונים רפואיים לאומי בשם פסיפס, שיורכב ממתנדבים שלוקים במחלות שאין כלים יעילים להתמודד איתן. חוקרים יבצעו על אותם מתנדבים מחקרים, על מנת לבחון פתרונות להתמודדות עם מחלות אלה, שפותחו על ידי סטארט-אפים או ארגוני בריאות.

בין היתר, מדובר על זיהוי מוקדם של סרטן המעי הגס, על ידי בדיקת דם ייחודית, שמבוססת על פתרון שפותח על ידי זברה מדיקל, ופרויקטים לקיצור זמן התגובה של מוקדי חירום במצבים מסכני חיים, בעזרת טכנולוגיה של Early sense.

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. צילום: ניב קנטור

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל. צילום: ניב קנטור

פרויקטים נוספים הם הטמעת התיק הקליני הממוחשב בארגוני בריאות שהדבר עדיין אינו קיים אצלם והקמת תשתית מחקר לנתוני Big Data במסגרת תכנית תמנע (ר"ת תשתית מחקרית לנתוני עתק). כמו כן, התכנית עוסקת בהרחבה ובפיתוח תכניות לטובת מגזרים שונים, כולל הגיל השלישי.

עוד כחלק מהתכנית, ראש מערך הסייבר הלאומי יבחן הקמת תשתית טכנולוגית וסימולציה בבאר שבע.

כמו כן, הממשלה החליטה שמשרד הבריאות, בשיתוף המשרד לשוויון חברתי, יפעל בתוך כשנה וחצי לבניית מתווה ליישום המרכיבים השונים בתכנית. הפעלת התכנית תהיה על ידי ועדה משותפת של כלל המשרדים השותפים לה, כאשר התקציב הכולל של הפרויקט נלקח מתקציבם השוטף.

השרה לשוויון חברתי, גילה גמליאל, אמרה כי "בעידן הדיגיטלי יש שתי ברירות: לצעוד קדימה או להישאר מאחור. ישראל בחרה לצעוד ולהוביל. התכנית תמצב את ישראל כמעצמת בריאות דיגיטלית, וזו מתנה יפה לשנת ה-70 למדינה".

תגובות

(1)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

  1. סאאידה סדיק מסארוה

    האם אתם מעוניינים באחות מוסכמת בכירה שתנהל את הפרוייקט או שמא אין לי סיכוי?

אירועים קרובים