"משרתי הציבור מחזיקים כוח רב – ולעתים מתעשרים שלא כדין"

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא, התייחס בכנס איגוד המבקרים הפנימיים למאבק בשחיתות - שכיום מתנהלות מספר חקירות שעוסקות בה ● עוד הוא אמר כי "אנחנו מעניקים הגנה מרבית לחושפי שחיתויות ואם יהיה צורך, נגדיל את התקציבים המיועדים לכך"

מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא. צילום: ניב קנטור

"משרתי הציבור מחזיקים כוח שלטוני רב. לעתים הם לא עומדים בפיתוי – ומתעשרים שלא כדין", כך אמר מבקר המדינה, השופט בדימוס יוסף שפירא.

המבקר היה אורח הכבוד בכנס המקצועי השנתי של IIA ישראל, איגוד המבקרים הפנימיים. האירוע, בהפקת אנשים ומחשבים, נערך היום (ה') במרכז הכנסים אבניו שבקריית שדה התעופה, בהשתתפות מאות מבקרי פנים. את המושבים במליאה המרכזית הנחו רו"ח דורון רונן, משנה לנשיא IIA ישראל, דורון רוזנבלום, סגן נשיא הארגון, ורו"ח דניאל שפירא, דירקטור בו.

צילום ועריכת וידיאו: יוסי ציפקיס

מטבע הדברים, המבקר לא התייחס לפרשה זו או אחרת באופן ספציפי, אבל אי אפשר להתעלם מכך שדבריו נאמרו בתקופה שבה מתקיימות מספר חקירות בחשד לשחיתות לכאורה במסגרות שלטוניות – מראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועד ליו"ר הקואליציה לשעבר, דוד ביטן, ולרשויות המקומיות.

שפירא הגדיר את משמעות המילה שחיתות בעיניו ואמר כי היא "הפכה למילה רחבה מאוד. השחיתות היא חוסר טוהר, רוחני או מוסרי, או סטייה מהאידיאל ברמה השלטונית, שעלולה להגיע למעילה. אי אפשר להיות מורשע בשחיתות – אלא בעבירה ספציפית, שוחד או עבירות אחרות. אולם, ניתן להגדיר שחיתות גם במילים עיוניות, כמו קלקול, השחתה וניוון מוסרי. כדברי אריסטו – זניחת ההרגלים הטובים או קבלת טובת הנאה עם ניגוד עניינים".

"נושא המשרה הוא שליח ציבור – לא אדון הציבור"

"יש לחנך כל נער ונערה שבמשרות ציבוריות צריכה להיות שליחות מוחלטת, העולה בקנה אחד עם ערכי הציבור", ציין המבקר. "נושא המשרה הוא שליח ציבור – לא אדון הציבור. המניעה היא הפתרון הזול והיעיל ביותר, אולם לצערנו יש פער בין המצוי והרצוי. מערכת החינוך אינה מקדישה זמן רב לערכים, ובטח שלא לערכי חינוך ציבורי".

הוא ציין כי "התורה מלמדת שיצר האדם רע מנעוריו ולכן, יש להוסיף עוד רבדים לזה החינוכי: ענישה והרתעה, המצויות בידי גורמי האכיפה, על מנת למצות את הדין במי שפגע בערכים החשובים מכל. רובד נוסף הוא חיזוק פעולות הבקרה השונות לפני ולאחר מעשה. יש לאתר את השחיתות בטרם נגרמה, או לאחריה – בלמידה, תחקור והטמעת השינויים למניעת שחיתות עתידית".

כן לביקורת בזמן אמת

המבקר התייחס להצעת החוק של ח"כ בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), שמבקשת להגביל את כוחו של מבקר המדינה, וקובעת כי הוא לא יוכל להתעסק בענייני השעה ובתיקון ליקויים בגופים אותם הוא בודק בזמן אמת – אלא לטפל בהם רק בדיעבד. "ביקורת המדינה היא שחקן במאבק לטוהר המידות על פי חוק ולכן, היא מקיימת את הביקורת שלה לאחר מעשה", אמר שפירא. "אולם – אל לה לעזוב ביקורת בזמן אמת. לאור מה שקורה באחרונה, אין מנוס מלעשות ביקורת בזמן אמת. יש לעקור מהיסוד את הטענה שמדובר בחידוש שלי, מהשנים האחרונות. מבקרי המדינה הקודמים עשו כך עשרות בשנים".

שפירא נתן שלל דוגמאות לביקורות שנערכו בזמן אמת ולא לאחר מעשה, זה ארבעה עשורים: מהמבקר יצחק טוניק ז"ל, שב-1984 הנפיק דו"ח על פרשת ויסות מניות הבנקים וב-1987 – על התנהלות פרויקט מטוס הלביא, וכלה במבקרים מרים בן פורת ז"ל, אליעזר גולדברג ומיכה לינדנשטראוס. אולם, אמר, "ביקורת בזמן אמת היא החריג, שנועד למקרים מועטים. אנחנו מוציאים מדי שנה 400 דו"חות. למרות חוק היסוד, שמאפשר למבקר המדינה לבקר בכל עניין שהוא רואה בו צורך, נהגנו בריסון עצמי בעת קבלת החלטה על ביצוע ביקורת בזמן אמת, כזו שאינה במסגרת לוח תכנון העבודה".

מבקר המדינה סיים באמרו כי "אנחנו מגנים על חושפי שחיתויות. חשוב שהם יישארו במקום עבודתם, שכן לאחר מכן הם יתקשו למצוא עבודה. אנחנו מעניקים להם הגנה מרבית – וגם כספית, ואם יהיה צורך, אגדיל את התקציבים שמיועדים לכך. על חושפי השחיתויות לדעת שהם לא יינזקו ולו בשקל אחד".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים