תוכן פרסומי
ראשי » אינטרנט של הדברים » "המהפכה הרביעית – הפתח ל-'תור הזהב' של ההיי-טק הישראלי"
אודי ויזנר, מנכ"ל חטיבת האלקטרוניקה והתוכנה של אפקון. צילום: יח"צ

"המהפכה הרביעית – הפתח ל-'תור הזהב' של ההיי-טק הישראלי"

"'הממזרות העסקית' שלנו, החוכמה המתבססת על ניתוח מידע עדכני וחכם, והיכולת ליישם ולהגיב מהר יכולים לסייע לתעשייה הישראלית להיות הרבה יותר תחרותית", אמר אודי ויזנר, מנכ"ל חטיבת האלקטרוניקה והתוכנה של אפקון

מאת 25 באוקטובר 2017, 13:03 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"המהפכה הרביעית תגיע לכל התעשייה ולכל מקום, ואין שאלה של האם היא תקרה, אלא איך ומתי. היא מתאימה לישראל ויכולה ליצור לה יתרון יחסי משמעותי, להיות הפתח ל-'תור הזהב' של ההיי-טק הישראלי", כך אמר אודי ויזנר, מנכ"ל חטיבת האלקטרוניקה והתוכנה של אפקון (Afcon), לקראת כנס IIOT-Industry 4.0 של אנשים ומחשבים. הכנס יתקיים ב-17 בנובמבר באולם האירועים לאגו בראשון לציון.

לדברי ויזנר, "רוב החברות הישראליות הן קטנות במונחים גלובליים, רחוקות מחלק מהשווקים ומתחרות בחברות ענק. לכן, 'הממזרות העסקית' שלנו, החוכמה המתבססת על ניתוח מידע עדכני וחכם, והיכולת ליישם ולהגיב מהר יכולים לסייע לתעשייה הישראלית להיות הרבה יותר תחרותית. בשילוב עם החדשנות והתזזיתיות של הישראלים, בהחלט ייתכן שישנו לפנינו פתח ל-'תור הזהב' של הענף בארץ".

"האינטרנט של הדברים משנה את פני העולם", ציין. "הוא הבסיס למגמת 'העולם החכם', שנוגע כמעט בכל תחום בחיינו. הבית החכם, המפעל החכם, העיר החכמה וכדומה – כולם מורכבים מקונספט המתבסס על הבשלה של מספר טכנולוגיות: יכולת ניהול מידע בענן, יכולת פריסה רחבה של מגוון סנסורים ורכיבים בעלויות מאפשרות, וכן ניתוח ואנליטיקה של כמויות עצומות של מידע. הרובד הגבוה ביותר הוא פתרונות לימודי מכונה, שמספקים תובנות על סמך ניתוח מורכב של מידע, שלא ניתן היה להגיע אליהן בעבר. השילוב של כל השכבות הללו יאפשר ניהול מפעל חכם ברמה אחרת לגמרי מהמוכר לנו כיום".

"אנחנו עומדים בפני מהפכת המידע בעולם הייצור. בקרים ופסי ייצור היו וימשיכו להיות, אולם עולם הייצור יעבור קפיצת מדרגה בכל הקשור למגוון איסוף המידע, כמויות המידע ובעיקר יכולת הניתוח והאנליטיקה שלו, לשיפור הייצור והתפעול", אמר ויזנר.

הוא עמד על ההבדל בין האינטרנט של הדברים (IOT), האינטרנט התעשייתי של הדברים (IIOT) ו-Industry 4.0. לדבריו, "המונח אינטרנט של הדברים מתייחס ליכולת של רכיבים קטנים ומבוזרים להפוך ל-'חכמים' יותר, על ידי כך שניתן לתכנת אותם ולהטמיע אותם בכל מערכת, והם מקושרים לאינטרנט ומסוגלים לתקשר, לספק מידע ולקבל הוראות הפעלה. ואולם, האיכות, הבשלות ורמת האבטחה של רכיבים כאלה, המשמשים ליישומים ביתיים, אינם מספיקים בכדי לשמש תשתית ליישומים ארגוניים ותעשייתיים. מכאן נולד ה-IIoT, שממנף את היכולות והטכנולוגיות החדשות ליישומים אלה. זה מתאפיין בהגדרה ובעמידה בסטנדרטים, כגון פרוטוקולי תקשורת מקובלים בתעשייה, תקנים של בטיחות, אבטחת מידע ועוד. Industry 4.0 הוא המונח להתחדשות כוללת של עולם הייצור. מדובר ביישום כולל של פתרונות IIoT, ובכלל זה רובד הניתוח של המידע. IIoT מתייחס לא רק למפעלים ולקווי ייצור, אלא לכל עולמות החשמל, האנרגיה, ניהול המבנים ועוד".

למה בכלל צריך את ה-IIOT?
"הדבר נצרך משום שאנחנו נמצאים בעולם תחרותי, גלובלי, בשינויים מאד מהירים. כל ארגון, ובוודאי מפעל יצרני, חייב כל העת לשפר את יכולת שרשרת האספקה שלו, להתייעל, לעשות יותר עם פחות הוצאות והשקעות. המפתח לשיפור הוא טכנולוגיות חדשות וניהול המידע. ככל שנוכל לאסוף יותר מידע על הייצור, התפעול, המכונות, האחזקה וכיו"ב – כך נוכל לבצע ניתוחים מעמיקים יותר ולהגיע לתובנות משמעותיות היכן אנחנו צריכים לנקוט פעולות, ובכך להשיג שיפור. שילוב כל מרכיבי ה-IIoT יאפשר את התהליך המתמיד של השיפור".

לדברי ויזנר, "בהנחה שאין כמעט ארגונים שבהם הכל בסדר, כל ארגון חייב לבחון את 'הכאבים' שלו, ובמקומות שנדרש שיפור עסקי-תפעולי – לבחון כיצד ניתן לתרום ולשפר בעזרת פתרונות IIoT. סביר להניח שאין מפעל שלא ימצא יישומים מיידים, עם החזר השקעה ברור ומוקדם. צבירת המידע העצום, ניתוחו והסקת מסקנות, ועד ליישום נהלי עבודה אוטומטיים – אלה יכולים לשפר משמעותית את אחזקת המכונות וניצולן, כוונון נצילות של מכונות וקווי הייצור, ועוד".

האם המפעלים בארץ צריכים לפעול בנושא או להמתין לבאזזז הבא?
"כשמדובר בהתקדמות טכנולוגית, תמיד יש דילמה. אבל אם ממתינים עד אין קץ, מפספסים את המהפכה והיתרונות הגלומים בה. אחד היתרונות בתחום הזה הוא שניתן להתחיל בקטן, לבצע את קפיצת המדרגה ביחידה מסוימת, קו ייצור מסוים, מפעל מסוים, לראות איך זה מצליח, לבחון את השיפור ולקבל החלטה לגבי ההמשך. כאן ניתן להיכנס בהדרגה".

מה המפעלים צריכים לעשות?
"למצוא את הדבר שבו יוכלו להשיג שיפור עסקי-תפעולי שעד היום הם לא הצליחו ליישם בו שינוי, בגלל מגבלות של מידע או תהליכים נדרשים. לאחר שזוהה דבר זה, נדרש לסקור את השוק ולמצוא פתרונות רלבנטיים. מפעל או תשתית ייצור אנרגיה הם לא בית חכם. אי אפשר להיכנס להרפתקאות של ניסוי וטעייה כמו שרבים עושים בבית שלהם. יש משמעויות כבדות מאד – מרגולציה ועד נזקים בסכומי עתק – שיכולים לקרות עקב יישום שגוי, לקוי או רשלני של פתרונות IIoT. לכן, ההמלצה החד משמעית שלי היא להשקיע תשומת לב רבה בבחירת הפתרונות, הן החומרה והן התוכנה, כדי לוודא את איכות הפתרון, תמיכה לאורך שנים רבות, עמידה בתקנים, ובפרט אבטחת מידע, ועוד.

בנוסף, דווקא בנושא הזה, בגלל מגוון הפתרונות, אני לא ממליץ ללקוח להיות האינטגרטור של עצמו. זה מורכב ומסוכן מדי. המלצתי היא לפנות לבית מערכות ואינטגרציה, כדי שיוביל יחד עם הלקוח את ניתוח הצרכים, אפיון הפתרון, היישום בשטח ואולי הכי חשוב – יהיה לצדו של הלקוח לאורך שנים רבות של שיפור ותחזוקה".

לסיכום אמר ויזנר ש-"פתרונות IIoT בהגדרתם מחייבים חיבור לאינטרנט כדי להעלות נתונים לענן ולעשות שימוש בכלי התוכנה הזמינים שם. יש עדיין מחסום פסיכולוגי ורגולטורי לחיבור של העולם התעשייתי לרשת, אבל זה כבר קורה ועוד יקרה הרבה יותר. לכן, הפתרון הוא לא להימנע, אלא לתכנן ולבנות את הפתרון הנכון, וישנם פתרונות כאלה, כדי ליהנות מהטכנולוגיות והפתרונות – ללא נטילת סיכונים מיותרים".

מתעניינים ב-IIOT ובמהפכה הרביעית? רוצים לשמוע עוד? הירשמו לכנס IIOT-Industry 4.0 של אנשים ומחשבים.

"המהפכה הרביעית – הפתח ל-'תור הזהב' של ההיי-טק הישראלי" Reviewed by on . "המהפכה הרביעית תגיע לכל התעשייה ולכל מקום, ואין שאלה של האם היא תקרה, אלא איך ומתי. היא מתאימה לישראל ויכולה ליצור לה יתרון יחסי משמעותי, להיות הפתח ל-'תור הזה "המהפכה הרביעית תגיע לכל התעשייה ולכל מקום, ואין שאלה של האם היא תקרה, אלא איך ומתי. היא מתאימה לישראל ויכולה ליצור לה יתרון יחסי משמעותי, להיות הפתח ל-'תור הזה Rating: 0

הגיבו