תוכן פרסומי
ראשי » חדשות » "בתוך חמש שנים – גידול של 40% במספר הסטודנטים למדעים"
פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר ה-ות"ת. צילום: דוברות ה-ות"ת

"בתוך חמש שנים – גידול של 40% במספר הסטודנטים למדעים"

"המחסור החמור במהנדסים אינו נובע מירידה במספר הפונים ללימודי מדעים במוסדות האקדמיים, אלא בגלל מגבלות יכולת של המוסדות לקלוט אותם, בין היתר עקב מחסור בתקציבים ומשאבים", כך לדברי פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הות"ת

מאת 10 ביולי 2017, 10:38 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

"הצבתי יעד גידול של 40% במספר הסטודנטים שיתקבלו למקצועות המדעיים אשר ילמדו את מקצועות הליבה: מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, הנדסת מידע ואלקטרוניקה", כך אמרה פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), בראיון לאנשים ומחשבים שיתפרסם במלואו במגזין יולי של "מנהיגים".

לדברי פרופ' זילברשץ, "המחסור החמור במהנדסים אינו נובע מירידה במספר הפונים ללימודי מדעים במוסדות האקדמיים, אלא בגלל מגבלות יכולת של המוסדות לקלוט אותם, בין היתר עקב מחסור בתקציבים ומשאבים".

מה שקורה, הסבירה, "הוא שהאוניברסיטאות לא מצליחות להנפיק את כמות המהנדסים שדרושים לשוק, בגלל מגבלות של קיבולת, כיתות לימוד ומחסור במרצים".

"כולנו יודעים שתחום ההיי-טק היה במשך שנים תנודתי. כאשר יש האטה זה משפיע כמובן על השיקולים של המועמדים, והאוניברסיטאות לא מספיקות להתארגן כאשר הביקוש עולה. אנחנו בתקופה שמזה כמה שנים יש גידול מתמיד במספר המבקשים ללמוד את  המקצועות המדעים. כבר כיום מסיימים 4,500 סטודנטים בשנה, והשאיפה שלנו היא להגיע ל-6,000 במסגרת תוכנית החומש – ואני מאמינה שנגיע ליותר", אומרת פרופ' זילברשץ.

"יש ביקוש עולה למדעי המחשב גם באוניברסיטאות וגם במכללות, ואני מאוד אופטימית. הנתונים של השנים האחרונות מלמדים שעל כל מועמד שמתקבל ללימודי מדעים, יש שבעה אחרים שעמדו בכל תנאי הקבלה, אך אף על פי שהם סימנו את לימודי המדעים כעדיפות ראשונה – הם לא מתקבלים כי אין מקום".

לזרז את צמצום הפערים

לדברי זילברשץ, "כדי לסייע לאוניברסיטאות והמכללות להגדיל את יכולת הקיבול שלהם, היקצה הות"ת סכום כולל של 700 מיליון שקלים לחמש שנים, ששותפים בו גם המיזמים של ישראל דיגיטלית. הוא נועד לאפשר למוסדות להוסיף כיתות לימוד, לגייס עוד סגל מרצים, ומשאבים נוספים. אני משוכנעת שהפעילות שאנחנו מניעים תזרז את צמצום הפערים בין הביקוש בשוק לבין מה שהאקדמיה מנפיקה".

בהקשר הזה, אמרה זילברשץ כי "הות"ת ,יחד עם המוסדות האקדמיים, החליט לטפל באופן יסודי יותר בבעיית הנשירה של סטודנטים הלומדים במקצועות מדעים. אנחנו יודעים שיש אחוז נשירה די גבוה בשנה הראשונה ללימודי המדעים, במיוחד מדעי המחשב".

"הסטטיסטיקה מדברת על אחוז נשירה של 40%. כלומר על כל 100 שמתחילים 60 מסיימים. זו בעיה לאומית כללית, ולא רק של המוסדות האקדמיים וגם לזה יש לנו תוכניות מאוד ברורות, שמכירות בבעיות ומנסות לתת לה פתרון מהיר ככל האפשר", היא אומרת.

"הדבר הראשון שנעסוק בו בשנה הבאה הוא יצירת מנגנונים שידעו לנבות מראש נשירה ובעיקר למנוע זאת. אנחנו מבינים שהמכשול העיקרי הוא ההבנה המתמטית. גם התלמידים המצטיינים שסיימו חמש יחידות מתמטיקה ברמה גבוהה ביותר וגם אלו שסיימו פסיכומטרי בציונים גבוהים, מתקשים בתחום המתמטי", אומרת זילברשץ. "לכן אנחנו מתמרצים את המוסדות כדי שיצמידו מראש מנטורים לתלמידים שמתקשים, שיזהו אותם כבר בתחילת הדרך ואם צריך יעניקו להם תגבור".

דיכוטומיה לא מוצדקת ביחס למכללות

"בהיבט רחב יותר אני חושבת שהפתרון התשתיתי הוא הרחבת מסגרת המכינות, לאותם סטודנטים שאנו מזהים שהם עלולים להתקשות, ורק אחר כך לשלב אותם בלימודים. זה קיים היום אבל צריך לתגבר".

בהקשר לסוגיה השנויה במחלוקת לגבי רמת הלימודים בין המכללות לאוניברסיטאות, יש לפרופ' זילברשץ עמדה נחרצת, שלטענתה בניגוד לאחרים גם מבוססת על עובדות. "אני חושבת שיש דיכוטומיה לא מוצדקת ביחס למכללות".

זילברשץ, שבתפקידיה האקדמיים הקודמים היתה בין היתר דיקאנית בית הספר למשפטים באוניברסיטת בר אילן , הסבירה כי "זוהי סטיגמה שצריך לשבור אותה, ולכן כל התוכניות שלנו, ללא יוצא מהכלל מתייחסות באופן שווה לאוניברסיטה ולמכללה, שמתוקצבת כמובן על ידינו".

"מעבר לכך, אני יכולה לומר בוודאות שאף מוסד אקדמי, מכללה או אוניברסיטה לא מוריד את תנאי הסף שלו כדי לקבל סטודנטים. זו גם אגדה שהגיע הזמן לנתץ אותה".

כמו כן, היא מוסיפה, "לא מקבלת את הטענה שיש עדיפות אצל מעסיקים לסטודנטים ממוסד אקדמי כלשהו על פני בוגר מכללה. זה לא נכון משתי סיבות; ראשית – אנחנו הרי עוקבים ויודעים בדיוק מה נעשה בכל מוסד. שנית, הביקוש לכוח אדם הוא כל כך עצום, שאין מצב שבוגר מכללה או מוסד אחר לא ימצא עבודה".

"המחסור במהנדסים ובוגרי מדעים הוא כל כך גדול, שגם אם נניח ומעסיק א' יעדיף בוגר של הטכניון, שסיים בהצטיינות, בוגר ב' ממוסד אחר ייקלט מיד אצל האחר", היא אומרת. "חוץ מזה, מגוון המקצועות בהיי-טק הוא כל כך רחב, כך שהסיכוי למצוא עבודה הוא גבוה ביותר ואני לא מוטרדת".

"המחיצות נפלו"

בראיון המלא שכאמור יתפרסם במגזין מנהיגים, מפרטת פרופ' זילברשץ תוכניות נוספות שישנו לחלוטין בתוך כמה שנים את פניה של האקדמיה, הן ברמת התכנים והן ברמה הפיזית-לוגיסטית.

בין היתר היא מספרת בראיון על מהפכת הקורסים המקוונים, שיחליפו קורסים פרונטליים במוסדות האקדמיים. אלו כבר יתחילו לפעול בשנה הבאה ב-10 מוסדות אקדמיים, לאחר שהות"ת היקצה לכל מוסד עשרות מיליוני שקלים כדי שיוכלו לפתח קורסים כאלו בשיטת ה-MOOC.

"כל קורס כזה שיעלה לאוויר יהיה גלובלי וחינמי", הסבירה פרופ' זילברשץ. "זה אומר שכל סטודנט מכל מקום בארץ או בעולם יכול לצבור נקודות אקדמיות בקורסים שונים שיוכרו על ידי כל המוסדות . אין יותר בין כתלי האוניברסיטה. המחיצות נפלו".

לדבריה, "המהפכה המקוונת ממומנת בשיתוף עם מטה ישראל דיגיטלית משום שהיא אמורה לטפל בפער הדיגיטלי ומתן הזדמנויות שוות לסטודנטים מכל רחבי הארץ ללמוד".

רעיון נוסף עליו מדברת פרופס' זילברשץ הוא הקמפוס החדש, שיהפוך להיות מרכז חדשנות דינאמי המארח סטודנטים עם רעיונות לסטארט-אפים. בכך מבקש הות"ת להשיג שתי מטרות: האחת, מניעת נשירה של צעירים שמחליטים תוך כדי הלימודים לנטוש ולממש רעיונות שלהם, ומטרה שניה לא פחות חשובה – פתרון לבעיה קשה של היעדר ניצול מקסמילי של המבנים באוניברסיטאות, שחלקים מהם עומדים שוממים שעות רבות ביממה.

הראיון המלא יתפרסם במגזין מנהיגים של חודש יולי.

"בתוך חמש שנים – גידול של 40% במספר הסטודנטים למדעים" Reviewed by on . "הצבתי יעד גידול של 40% במספר הסטודנטים שיתקבלו למקצועות המדעיים אשר ילמדו את מקצועות הליבה: מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, הנדסת מידע ואלקטרוניקה", כך אמרה פרופ' יפ "הצבתי יעד גידול של 40% במספר הסטודנטים שיתקבלו למקצועות המדעיים אשר ילמדו את מקצועות הליבה: מדעי המחשב, הנדסת מחשבים, הנדסת מידע ואלקטרוניקה", כך אמרה פרופ' יפ Rating: 0

הגיבו