"ה-AI תקצר את הזמן להקמת בניין בישראל בארבע שנים"

כל קבלן (וחלק גדול מהאזרחים) יודע שבניית בניין במדינת ישראל היא תהליך ארוך מאוד. הקמת בניין מגורים "רגיל" לוקחת, מהתכנון ועד למסירת המפתח, מספר שנים בודדות, אבל בנייה של בניינים רבי קומות או מתחמים גדולים, או פרויקטי פינוי-בינוי, נמשכים הרבה יותר זמן, אפילו עד 14 שנים.

אחד השלבים בפרויקט בנייה של כל בניין (להוציא בתים פרטיים) הוא קבלת אישור מנציבות הכבאות וההצלה. זאת, ללא קשר אם הקבלן רוצה לבנות בניין גדול או קטן. הקבלן חייב לפגוש את נציג הרשות בשלב הבקשה להיתר בנייה, בשלב הבנייה עצמו ולפני האכלוס (קבלת טופס 4). לדברי תת טפסר ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב בנציבות, הבינה המלאכותית יכולה לייעל את התהליך הזה, ומאוד. למעשה, לטענתו, היא יכולה לקצר אותו בארבע שנים (!) "באופן מיידי". "היא יודעת לקרוא גרמושקה (המסמך האדריכלי וההנדסי המרכזי שמוגש לוועדה המקומית לתכנון ובנייה לצורך קבלת היתר בנייה – י"ה) ולהוציא ממנה את התובנות", אמר.

צנטנר דיבר במיט-אפ על בינה מלאכותית במגזר הציבורי-ממשלתי, ש-Jeen.AI ערכה אתמול (ג') במשרדים החדשים שלה בעזריאלי שרונה בתל אביב. הוא נטל חלק בפאנל בהשתתפות מנמ"רים ומנהלי טכנולוגיה בגופים ממשלתיים וציבוריים שונים, שמטמיעים את הכלים של החברה.

לדברי צנטנר, "הבינה המלאכותית לא יכולה להחליף את הכבאים, אבל היא יכולה לטפל בכמות המטורפת של הדאטה שיש לנו, בנציבות הכבאות וההצלה – וכך היא עושה. כך, למשל, היא מאפשרת לכבאים שנוסעים לאירוע ברחוב מסוים לראות את הלקחים שהופקו מאירוע קודם שקרה באותו הרחוב – מה שחוסך להם זמן ומאמצים. אנחנו מזריקים להם את הנתונים האלה לטאבלט בזמן שהם נוסעים לשם".

סוגייה נוספת שצנטנר התייחס אליה, שרלוונטית לכל ארגון, היא ה-Shadow IT (צל ה-IT) – אפליקציות או חומרה שעובדים מכניסים לארגונים ללא אישור, ביקורת או ידיעה של מחלקת ה-IT. ברוב המכריע של המקרים הם לא עושים זאת בזדון. לדבריו, אחד הדברים המרכזיים שהבינה המלאכותית עשתה בארגונים הוא הכנסת צללי IT בכמות הרבה יותר גדולה. הוא אמר שההנהלות, ובכלל זה המנמ"רים, צריכות לפתור את הסוגייה, לצד ההבנה שאם הן לא יטמיעו AI בארגון – הוא יישאר מאחור.

חדשנות ברשות העתיקות

גם ברשות העתיקות עושים מהלכים כדי לרתום את הבינה המלאכותית לקיצור תהליכים ארוכים – וגם במקרה הזה יש קשר הדוק לבנייה. אלבי מלכה, סמנכ"ל טכנולוגיות מידע ודיגיטל ברשות העתיקות, ציין במיט-אפ פרויקט שנעשה בימים אלה, שבמסגרתו ה-AI אמורה להביא לקיצור של תהליך הבדיקה האם יש עתיקות במקום שבו רוצים לבנות. "הולך להיות לפרויקט הזה הרבה אימפקט", אמר, "והרשות כולה התגייסה לצורך כך. אנחנו הולכים להראות שיפור משמעותי בתהליך הזה".

מלכה ציין כי "התחלנו את המסע שלנו ל-AI לפני 3.5 שנים. מערכות ה-IT שלנו היו אז בנות 20 שנה ויותר. אז עוד לא הבנו מה המשמעויות של הטמעת בינה מלאכותית ואיך עושים פרויקטים כאלה. מה שעשינו הוא להתחיל עם פיילוטים קטנים, ממוקדים ב-AI. הם אלה שלימדו אותנו את התחום. הרעיון הוא להתחיל בפרויקטים קטנים וללמוד מהם, כדי שכשמגיעים לפרויקט רוחבי ומשמעותי, עם אימפקט ארגוני מדיד – זה כבר יהיה אחרי תהליך הלמידה".

לסיכום הוא אמר כי "השילוב של טכנולוגיה מורכבת, צורך עסקי ברור, ועובדים שיכולים וצריכים לאמץ את שניהם הם ה-'סוד' לפרויקט AI מוצלח".

איך שומרים שהזיית AI לא תשלח אדם לשנים ארוכות בכלא?

ששון סופרי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים, שבקרוב יפרוש מתפקידו אחרי מעל 11 שנים, אמר כי "המשרד הוא מאוד רגולטורי. אנחנו לא יכולים לתת ל-AI להציג את הדברים ולא לקבל אחריות. לכן, אנחנו צריכים במעגל הזה בני אדם".

סופרי ציין כי הוא ואנשיו, יחד עם הנהלת המשרד, הגדירו אתיקה ורגולציה פנימית בכל הקשור לשימוש ב-AI. "הנושא נדון בוועדה של המשרד, שהגדירה את תפקיד ה-AI במשרד המשפטים", אמר.

מימין: ששון סופרי, מנהל אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד המשפטים; ד"ר דיצה מורלי שגיב, ראשת אגף טכנולוגיה וחדשנות במשרד הרווחה; ואלבי מלכה, סמנכ"ל טכנולוגיות מידע ודיגיטל ברשות העתיקות. צילום: יח"צ

"התחלנו את המסע שלנו בעולם הבינה המלאכותית לפני חמש שנים", הוסיף. "במשך הזמן הבנו שאנחנו צריכים להביא את כלי ה-AI כמה שיותר, וכמה שיותר מהר, למשתמשים השונים במשרד. אנחנו פועלים בשלוש זרועות מקבילות: מנגישים צ'טבוט ארגוני מאובטח לכל עובדי המשרד; יש לנו תשתית מפעל AI, ש-'יושבת' בענן של גוגל, משרתת את כל 50 יחידות המשרד ונותנת מענה לכל המערכות התפעוליות; ואנחנו מבצעים פרויקטים ייעודיים".

"המיקוד שלנו הוא במפעל ה-AI", אמר סופרי. כחלק מזה, הוא ואנשיו הטמיעו מערכת בינה מלאכותית בשם תנופה באחת היחידות הגדולות במשרד המשפטים – פרקליטות המדינה. "הפרקליטות הפלילית, על כ-1,000 העובדים בה, מחוברת ועובדת עם זה כבר שנה, ולפני כמה שבועות סיימנו לחבר את הפרקליטות האזרחית", ציין.

אספקט חשוב מאוד בהקשר זה, במיוחד כשמדובר בפרקליטות, הוא הזיות ה-AI. הפרקליטות מגישה כתבי אישום נגד אנשים, ולעתים קרובות משכנעת את בית המשפט לשלוח אותם לכמה שנים "טובות" מאחורי סורג ובריח. זה נעשה בין היתר באמצעות מסמכים שהוכנו בסיוע בינה מלאכותית. לכן, כל טעות, או הזיה, של ה-AI עלולה לחרוץ את גורלו של אדם לשבט או לחסד.

לדברי סופרי, משרד המשפטים עמד באתגר של מניעת ההזיות בשתי דרכים: ראשית, ההחלטה הסופית האם להגיש כתב אישום, להגיש מסמך כזה או אחר לבית המשפט, או לעשות כל פעולה היא של עורך דין, ולא של הבינה המלאכותית. ושנית, הפרויקט כולו של הטמעת ה-AI בפרקליטות לא היה באחריות היחידה הטכנולוגית שבראשותו, כי אם באחריות ה-"ביזנס" – במקרה הזה, פרקליט המדינה והמשנים לו.

הרובוטים הופכים לחברתיים

דוברת נוספת בפאנל הייתה ד"ר דיצה מורלי שגיב, ראשת אגף טכנולוגיה וחדשנות במשרד הרווחה. לדבריה, "בתפיסה של תחום העבודה הסוציאלית, שהוא אחד התחומים שנמצא בליבת הפעילות של משרד הרווחה, טכנולוגיה ואנשים הם שני דברים שסותרים האחד את השני. האתגר הכי גדול שלנו הוא להראות שהם משלימים האחד את השני".

"חוויית השירות של אזרחים רבים מהשירותים החברתיים היא מאוד לא חיובית, וזה דבר שאנחנו חייבים לפתור. הטכנולוגיה היא כלי שמאוד יכול לעזור לנו, במשרד הרווחה, לטפל באתגר הזה", אמרה ד"ר מורלי שגיב.

היא ציינה בהקשר זה את פרויקט שילוב הרובוטים החברתיים שהמשרד עורך, כדי לתת מענה לאתגרים חברתיים וטיפוליים מורכבים, ולשפר את איכות החיים של האזרחים שמקבלים את השירות. כך, למשל, הרובוטים אמורים לסייע בהפגת הבדידות אצל אזרחים ותיקים, לסייע בפיתוח כישורים חברתיים ותקשורת בין אישית לאנשים, ובפרט ילדים, על הרצף האוטיסטי, ולהציע מענים אינטראקטיביים לבני נוער בסיכון.

הפרויקט, אמרה ד"ר מורלי שגיב, החל בפיילוט ב-"השתתפות" שבעה רובוטים, ובקרוב משרד הרווחה ירחיב אותו ל-100 רובוטים. "אנחנו עושים את זה עקב בצד אגודל, עם אומץ ומנהיגות, ועם חזון מאוד ברור והבנה שהטכנולוגיה משלימה את השירותים החברתיים", ציינה.