כולם מדברים על AI – במקום על הטוב, הרע והמכוער

השפעת הבינה המלאכותית על העולם בכלל, ועל ה-IT הארגוני בתוכו, היא עמוקה יותר ממה שחושבים. הבינה המלאכותית משפיעה על מערכות עסקיות והחלטות ארגוניות, ולעתים קרובות עושה זאת מתחת לרדאר. אלא שחלק מהמומחים סבורים שעם תחילתה של 2026, ולעתיד, יש להביט על מגמת ה-AI, שלא לומר ההוריקן או הצונאמי של הבינה המלאכותית, באופן שונה.

"אנחנו יודעים שה-AI משבשת, אבל הדרך שבה היא עושה זאת היא מעורפלת. היא כבר לא מושג עתידי, אלא משולבת במערכות, בהחלטות ובאסטרטגיות שמעצבות עסקים. עם זאת, מנהלים רבים עדיין ממעיטים בערך של שינויים אלה. לא מדובר בעוד 'שינוי', אלא בנקודות מפנה", כתבו מומחים.

"גל של חשיבה עצלנית"

גרטנר אמנם מתלהבת מ-AI, אבל לא שוכחת לסגת צעד לאחור ולספק לשוק מבט מהול בספקנות. המגמה הראשונה שצריכה להטריד את השוק בכל הנוגע ליישום הבינה המלאכותית, לפי חברת המחקר, מפתיעה מעט: "גל של חשיבה עצלנית". לדברי החוקרים, בשנה הקרובה "יחול ניוון של מיומנויות חשיבה ביקורתית, עקב שימוש בבינה מלאכותית יוצרת – מה שידחוף 50% מהארגונים בעולם לדרוש הערכות מיומנויות נטולות בינה מלאכותית. ככל שהאוטומציה תואץ, היכולת לחשוב באופן עצמאי ויצירתי תהפוך גם לנדירה יותר ויותר, וגם ליקרה יותר ויותר".

עוד חוזה חברת המחקר כי בתוך שנתיים יעלו פלטפורמות דיגיטליות של מדינות לאום. "עד 2027, כ-35% מהמדינות יהיו 'נעולות' בפלטפורמות AI ספציפיות, מקומיות, שמשתמשות בנתונים בעלי הקשרים קנייניים", כתבו האנליסטים. הם הסבירו כי "בינה מלאכותית ריבונית כבר איננה מושג – היא מנוף תחרותי. הגבולות בין ממשלות לספקים מטשטשים, וההשלכות משתרעות הרבה מעבר לטכנולוגיה. ברגע שהטכנולוגיה 'נעולה', היציאה לא תהיה קלה".

יותר ויותר רכש B2B ייעשה באמצעות בינה מלאכותית. צילום: MaximP, ShutterStock

התחזית הבאה היא בתחום סוכני ה-AI: "הבינה המלאכותית חודרת לרכש B2B (מארגון לארגון). עד 2028, כ-90% מקניות ה-B2B יבוצעו באמצעות סוכני AI – מה שיוביל לכך שיותר מ-15 טריליון דולר מהן יבוצעו דרך בורסות סוכני בינה מלאכותית". לפי חברת המחקר, "הרכש יעבור שינוי מחודש, על ידי סוכנים בלתי נראים. אופטימיזציה למנועי חיפוש (SEO) ותשלום לפי קליק (PPC) יפנו את מקומם לאופטימיזציה של סוכנים. מוצרים יידרשו להיות קריאים על ידי מכונה, והרכש יעבור לעסקאות יעילות ואוטונומיות, בין מכונה למכונה".

יש לא מעט סיכונים

גם גרטנר מודעת לסיכונים שהבינה המלאכותית מביאה איתה לארגונים. "אוטומציה של החלטות המונעת על ידי AI מסכנת הפסדים קטסטרופליים: עד סוף 2026, מספר התביעות המשפטיות בגין 'מוות על ידי בינה מלאכותית' יעבור את ה-2,000, בשל חוסר באבטחה מפני הסיכונים שבתחום", כתבו חוקרי גרטנר. לדבריהם, "מודלים של AI נדמים להיות 'מערכות קופסה שחורה'. מודלים שתהליכי קבלת ההחלטות שלהן לא חשופים או קשים לפירוש – עלולים להיכשל, במיוחד במגזרים בעלי סיכון גבוה כמו בריאות, פיננסים ובטיחות הציבור. לכן, תעלה החשיבות של ההסבר, התכנון המוסרי ונתונים נקיים. הם יהפכו לבלתי ניתנים למשא ומתן".

גרטנר, פעם אחרונה: "חוויית משתמש פרודוקטיבית בת 35 שנה תסתיים", חוזים האנליסטים שלה. "עד 2027, השימוש ב-GenAI ובסוכני AI ייצור את האתגר האמיתי הראשון לכלי פרודוקטיביות במיינסטרים מזה 35 שנה, ויביא לטלטלה בשוק של 58 מיליארד דולר. ספקים חדשים יופיעו, תצורות חדשות יתפסו תאוצה והערך יעבור לחוויות סוכנות. העבודה בעתיד לא תוקלד, אלא תיעשה דרך שאילתות (פרומפטים)".

עוד תחזית סיפקה סיילספורס, ולפיה 82% ממנהלי הפיתוח בישראל צפויים להשתמש בסוכני AI בשנתיים הקרובות, ו-96% מהמפתחים בעולם מאמינים שהשימוש בה ישפר משמעותית את חוויית העבודה שלהם. 68% מהמפתחים הישראליים כבר משתמשים בכלי מעט קוד או בלא קוד (Low-Code No-Code), ו-76% מאמינים שכלים אלה יסייעו לדמוקרטיזציה של פיתוח AI. עם זאת, 80% מהמנהלים מדגישים שהארגונים שבראשם הם עומדים נדרשים לעדכן את תשתיות ה-IT כדי להפיק את מלוא הערך מהשינוי.

אבישי לברן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של One datAI. צילום: אפרת קופר

מילות הבאזזז החדשות

מה תהיינה מילות הבאזזז החדשות? לפי אבישי לברן, סמנכ"ל הטכנולוגיות של One datAI, "בין המונחים שיככבו ב-2026 ניתן למצוא את Semantic Layer – השכבה המחברת בין נתונים, ביזנס ובינה מלאכותית יוצרת; Data Observability – נראות נתונים, גישה הנדסית לניטור איכות ואמינות דאטה; ו-AI/Data Governance – משילות בינה מלאכותית/נתונים, ניהול אחראי ומפוקח של נתונים ומודלים". הוא הוסיף ש-"צפויה עלייה בשימוש במונחים Multi-Agent Systems – מערכות מרובות סוכנים, Domain-Specific Language Models – מודלי שפה ספציפיים לדומיינים, ו-AI Security Platforms – פלטפורמות לאבטחת AI".

הבינה המלאכותית יורדת מהכותרות

הנה דבר שקצת מפתיע לשמוע, והוא בא מפיו של שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל: "הבינה המלאכותית יורדת מהכותרות וניהול הנתונים חוזר לקדמת הבמה". פרייס הסביר כי "כולם הבטיחו מהפכת AI, אך רבות מהיוזמות נתקעו בביצוע. לא כי הטכנולוגיה לא בשלה, אלא משום שהבסיס שעליו היא נשענת – הוזנח. כשארגונים אימצו כלים חכמים, הנתונים נותרו מפוזרים, לא מנוהלים ולעתים לא מוגנים".

"השאלה האמיתית אינה מי משתמש ב-AI, אלא מי באמת שולט בנתונים שלה", הוסיף. "כמויות עצומות של מידע הצטברו ויצרו מורכבות. התגבשה ההבנה שלפיה מי שיצליח לפשט את שכבת הנתונים, לאחד אותה תחת כללים ברורים של ניהול ואבטחה ולהפוך אותה לנגישה ושימושית – יוכל להפיק ערך אמיתי מהטכנולוגיות המתקדמות. מערכות חכמות תלויות בנתונים איכותיים, מסודרים ומפוקחים, עם ניהול נתונים נכון".

שלומי פרייס, מנכ"ל נט-אפ ישראל. צילום: ניב קנטור

"2026 לא תהיה שנה של פריצת דרך טכנולוגית חדשה, אלא שנת הבשלה. הבינה המלאכותית לא נעלמת, אך היא מפנה מקום לשאלה עמוקה יותר: מי באמת שולט בנתונים? ארגונים שישקיעו בניהול נתונים חכם, פשוט ומאובטח יוכלו לממש חדשנות, לפעול בביטחון ולהגיב מהר לשינויים. ניהול הנתונים הוא כבר לא תשתית שקטה – אלא מנוע ההכרעה", קבע פרייס.

לסיום, בחזרה לכותרת: הטוב ב-AI מובן – היא מביאה להתייעלות, מיכון, תפוקתיות ויעילות בכל העולם ובכל מגזר פעילות. הרע – הבינה המלאכותית תסייע, וכבר מסייעת, להאקרים לתקוף, לשבש, לערוך מסעות השפעה, לעוות תוצאות בחירות, להגדיל את הקיטוב, השנאה והפחד, לקצור נתונים ולגנוב מיליארדים. והמכוער: יש עוד תקלות רבות בתחום – מהזיות דרך תשובות שגויות, שעלולות לסכן חיים בעולמות הרפואה והמחקר המדעי למשל ובשאיפה לריצוי המשתמשים – וזו רק רשימה חלקית. מה יקרה בעתיד? האם כדאי לשאול את קלוד, ג'מיני או ChatGPT – או שימים יגידו?