"זו הדקה ה-90 שבה ישראל עוד יכולה לעבור מהקרון לקטר ה-AI"

"ישראל מידרדרת במעמדה העולמי בתחומי המדעים, ובתוכם בעולם הבינה המלאכותית. מצב זה עלול לפגוע בחוסן של המדינה, בביטחון הלאומי שלה, במצבה הכלכלי, ובמיתוגה כאומת הסטארט-אפ. המדינה נמצאת פחות יותר ברגע האחרון ביכולתה לעבור מקרון הרכבת של ה-AI ולהגיע לקטר", כך אמר תא"ל (מיל') עומר דגן, לשעבר מפקד יחידת לוט"ם באגף התקשוב, שהיה חבר בוועדה שבראשה עמד תא"ל (מיל') פרופ' יעקב נגל, לשעבר ראש המל"ל, לגיבוש המלצות להאצת תחום הבינה המלאכותית בראייה לאומית.

תא"ל (מיל') דגן דיבר בפתח כנס GenAI for All של אנשים ומחשבים, שנערך היום (ד') באולם האירועים איסט בתל אביב. את הכנס הנחה יהודה קונפורטס, העורך הראשי של הקבוצה.

צילום ועריכת וידיאו: ליטל רובינשטיין

ועדת נגל הגישה את המלצותיה לראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפני כחודשיים. הוועדה הזהירה כי "ישראל עלולה להידחק לשוליים ולאבד את מעמדה כאומת סטארט-אפ". עם זאת, חבריה ציינו שישראל יכולה להגיע לטופ 5 של המדינות המובילות בבינה המלאכותית, והציבו למדינה יעד לעשות זאת.

מי יכול להוביל את ישראל בעולם ה-AI?

לדברי תא"ל (מיל') דגן, "הרקע להקמת הוועדה היה בשל ירידת ישראל ב-2024 בחלק מהמדדים הבינלאומיים בתחומי המדעים, המחשוב וה-AI, וההבנה שיש הרבה מה לעשות כדי לשנות מצב זה".

יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ

אחת הסוגיות שהוועדה בחנה היא מי יהיה ומי יכול להוביל את ישראל בעולם ה-AI – הממשלה או השוק הפרטי? הוא ציין כי "הוועדה גרסה שמאוד חשוב שהממשלה תהיה זו שתוביל. המקרה לא דומה למצב בעולם הסייבר, שם השוק הפרטי הוא הכוח המניע".

לפי דגן, "עוד בחנו היכן יש להשקיע בין כלל עולמות ה-AI. הגענו למסקנה שלהובלה נדרשת נוכחות משמעותית בכל השכבות – האפליקטיבית, מודלי בסיס, דאטה ותשתיות. רק טיפול בכלל השכבות יביא להובלה".

"בלא מחשב על לאומי, ישראל לא תוביל ב-AI"

המלצה נוספת של ועדת נגל היא לבנות בתוך שנתיים-שלוש מחשב על לאומי בבעלות המדינה, עם 60 אלף יחידות עיבוד גרפיות (GPUs), לשימוש המגזר הציבורי. לפחות 50% מאותן יחידות אמורות להיו מוקצות לאקדמיה. דגן אמר בכנס כי "סך הביצועים של ה-GPUs של כלל המחשבים בישראל בתחום ה-AI שקול לזה שיש באוניברסיטה אחת בארצות הברית", אמר דגן. "אנחנו מאמינים שמחשב על שכזה צריך להיות בבעלות מדינתית, לטובת שליטה ובקרה, ממשל וביטחון לאומי. ישראל טרם הקימה מחשב על לאומי בהיקף ראוי, שיהיה זמין לכלל החוקרים, לטובת קידום ופעילות בעולם הבינה המלאכותית. בלא מחשב שכזה, ישראל לא תוכל להיות בין המדינות המובילות בתחום".

ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית. צילום: פרטי

הוועדה קראה ל-"הקמה מיידית של מטה לאומי לבינה מלאכותית (מלב"מ), שיגבש אסטרטגיה לאומית ויוביל את מימושה, יהיה עצמאי, מתוקצב ומגובה בכפיפות לראש הממשלה, עם סמכויות רגולטוריות וביצועיות". המטה אמנם הוקם, במשרד ראש הממשלה, ובאחרונה מונה לעמוד בראשו תא"ל (מיל') ארז אסקל, שאתמול התבטא התבטאות פומבית ראשונה, בדיון בכנסת. אסקל היה ראש מנהלת הטרנספורמציה הדיגיטלית באגף התקשוב וההגנה בסייבר בצה"ל, ולפני כן מפקד יחידה 9900 באגף המודיעין. "המינוי שלו יאיץ את הטיפול בתחום הבינה המלאכותית", העריך דגן.

"עוד המלצנו על הכפלת העיסוק בתחום באקדמיה, תוך שימוש במשאבי המחשוב – מחציתם לאקדמיה והשאר לענף הסטארט-אפים שבתחום", ציין. "הטאלנטים יגיעו גם הם מהאקדמיה – זה הנכס הכי גדול שלנו ויש להרחיבו, בין השאר על ידי הבאת חוקרים יהודים וישראלים שפועלים בחו"ל. נדרש מענה הן למחסור בחוקרים והן להעדר של תשתיות מחשוב לעולם המחקר". המלצות נוספות של הוועדה הן שהממשלה עצמה תתקדם בתחומים אלה ושמערך הדיגיטל הלאומי יועבר בחזרה למשרד ראש הממשלה, "כדי שגוף הביצוע יהיה צמוד למטה שמוקם", ציין דגן.

הוא הוסיף ואמר ש-"יש לבנות אקו-סיסטם טוב יותר, לעודד סטארט-אפים לפעול בתחום ולהביא לעוד השקעות בעולם ה-AI, לצד שיתופי פעולה עם מדינות נוספות ושיתופי פעולה בתוך המדינה – בין המגזרים הפרטי, הציבורי, הביטחוני והאקדמיה. נדרש מקום מפגש אחד לכל השחקנים בתחום".

"מסקנות הדו"ח הן צנועות", סיכם תא"ל (מיל') דגן, "על מנת לאפשר 'עיכול' מהיר שלהן. יישום המלצות הדו"ח החל במהירות, ונקווה שהקצב הזה יימשך. המשך מימוש ההמלצות בקצב ובהיקף הנכונים ישיב את ישראל למקומה, והיא תוכל להוביל בתחום. כל ההמלצות שלנו התקבלו ומטופלות בנציבות שירות המדינה, כך שניתן להתחיל לעבוד. יש פה פוטנציאל גדול, היסודות הונחו היטב".