ראש המטה הלאומי: "מי שחושב שה-AI בשיא – טועה, הקפיצה לפנינו"

"מי שחושב שהבינה המלאכותית הגיעה לשיא – טועה. זה ממש לא נכון, כי הקפיצה המשמעותית עוד לפנינו", כך אמר היום (ג') ארז אסקל, ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית, בהתבטאות פומבית ראשונה בתפקידו החדש. לדבריו, "עלינו לדעת על מה נכון להשקיע את התקציב שלנו. נשתדל להתמקד בדברים שבאמת חשובים, ואנחנו פתוחים להקשיב ולהתייעץ עם כמה שיותר גורמים".

אסקל השתתף בדיון של ועדת המשנה לבינה מלאכותית של הכנסת, שבראשה עומדת ח"כ אורית פרקש הכהן. הדיון עסק במסקנות דו"ח ועדת נגל למצב הבינה המלאכותית בישראל. הקמת המטה, שאסקל מונה לעמוד בראשו, הייתה אחת מהמלצות הדו"ח.

יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, מגיש את הדו"ח לראש הממשלה, בנימין נתניהו. בצילום גם רוב חברי הוועדה והשרים בצלאל סמוטריץ' וגילה גמליאל. צילום: קובי גדעון, לע"מ

יו"ר הוועדה, פרופ' יעקב נגל, השתתף בדיון, ובדבריו הציג בקצרה את המלצות הוועדה: "בחרנו להתמקד בעיקר ולתת המלצות מעשיות, שכוללות מדדים ברורים שיאפשרו למדוד ולעקוב אחר הפעילות". הוא ציין כי "כאשר מדברים על קידום נושא הבינה המלאכותית יש להתייחס למספר שלבים, כמו בפירמידה. השלב הראשון הוא ליצור את ליבת המומחים באקדמיה. אם לא נתחיל משם, לא יהיה לנו הדור הבא של החוקרים והעתודאים, שיפתחו את הבינה המלאכותית".

אסקל אמר ש-"הוועדה ממליצה שלוש המלצות מרכזיות – רגולציה מאפשרת, תשתיות מחשוב וכוח אדם איכותי. בשלב זה יש לי עדיין סימני שאלה באשר למה בדיוק נדרש, אך בתוך 90 יום אציג לממשלה תוכנית אסטרטגית מקיפה לאן אנחנו רוצים להגיע, מה החזון, מה מעכב את השוק וכיצד מגיעים ליעד, כולל פירוט הפעולות הנדרשות. אני מתייחס לנושא ברצינות המלאה".

ח"כ אורית פרקש הכהן, יו"רית ועדת המשנה לבינה מלאכותית. צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לדברי ח"כ פרקש הכהן, "בסוף המבחן יהיה בביצוע, והממשלה לא אימצה את כל החלטות הוועדה, אלא רק את הקמת המטה". היא ציינה כי בשנים האחרונות הוגשו לממשלה כמה תוכניות לקידום הבינה המלאכותית בישראל. אחת מהן הוגשה על ידי פרקש הכהן עצמה, כשהייתה שרת המדע והטכנולוגיה בממשלה השינוי. "התוכנית הנוכחית היא הרביעית במספר, והיא עדיין לא מתוקצבת כלל", ציינה. "מהדיון עולה כי המטה החדש, לכשיוקם, יתחיל מחדש עבודת תכלול מול גורמי הממשלה להקמת תוכנית לאומית חדשה ונוספת לבינה מלאכותית. אין זמן".

"היה עדיף להקים רשות נפרדת ל-AI"

ח"כ נאור שירי ציין שהוא פסימי באשר לסיכויי הצלחתה של התוכנית. לדעתו, עצם התפיסה שהממשלה היא שצריכה לנהל את הפרויקט – שגויה: "היה עדיף שהממשלה לא תתערב, ובמקום זה להקים רשות נפרדת, עצמאית, כמו בנק ישראל, שתעסוק בכל הנושאים האלה", אמר. "עצם המבנה הארגוני בעייתי, כי בעוד שתפקידו הוא לדלג על הביורוקרטיה, הוא יהיה חלק ממנה".

ד"ר אריאל סולבמן, חוקר במכון למחקרי ביטחון לאומי – INSS, התייחס לסוגיית מחשב העל, שהוועדה דורשת להקים. לדעתו, אין לישראל סיכוי להתחרות עם מדינות העולם בכוח מחשוב. "גם אם מחר יגיעו כל התקציבים ויתחילו לבנות, עד שיסיימו, הטכנולוגיה כבר תשתנה, מה גם שלא תהיה אפשרות לתחזוקה", אמר. לכן, הוא סבור שהמדיניות צריכה להיות לשאוף לכמות גדולה של יחידות עיבוד גרפיות (GPUs), כפי שוועדת נגל דורשת – אבל לפזר אותן בין הסקטורים השונים, כי לכל מגזר – אקדמי, ציבורי ופרטי – יש צרכים שונים בתחום זה.

במהלך הוועדה צוינה חנוכת הדאטה סנטר החדש של נביוס אתמול, ונאמר שהגם שכוח המחשוב שהוא מציע רחוק מאוד מהמלצות ועדת נגל, זהו מודל שעל בסיסו ניתן לקדם בעתיד את מחשב העל בישראל.

בסיכום הדיון אמרה ח"כ פרקש הכהן כי הוא "חשף תמונה מורכבת אך ברורה – יש כאן פוטנציאל ברור עם פער אדיר בביצוע. מדינת ישראל פותחת פער אסטרטגי ומדאיג בתחום הבינה המלאכותית מול העולם. פעם אחר פעם אנחנו שומעים ומבינים שעידן הבינה המלאכותית הוא מפץ שימליך מדינות וירסק אחרות, ופעם אחר פעם אנחנו רואים שבעוד שישראל מצטיינת בוועדות ודו"חות, הממשלה כושלת בביצוע".