בחירות 2026: האם המפלגות מתכננות רגולציה על הרשתות החברתיות?

הפייק ניוז שוטף את הרשתות החברתיות, ובכל יום הן מתמלאות בסרטונים מפוברקים, תמונות שעשו עליהן מניפולציות ופוסטים שבמקרה הטוב כוללים חצאי אמיתות. ככל שמערכת הבחירות מתקדמת, כך עולה המספר שלהם. האם המפלגות שייבחרו לכנסת הבאה יפעלו על מנת להטיל רגולציה על הנושא?

שאלון שמכון ברנדייס ופייק ריפורטר, שני גופים שעוסקים במחקר של הרשתות החברתיות ובמלחמה בפייק ניוז, שלחו למפלגות השונות ביקש לבדוק את העמדות שלהן בנושא, ובנושאים אחרים שקשורים לרשתות החברתיות, כגון הגנה על ילדים, תכנים פוליטיים והעובדה שלאף אחת מהרשתות אין נציגות מקומית בישראל שהציבור יכול לפנות אליה.

השאלון נשלח ל-13 מפלגות שעל פי הסקרים עוברות את אחוז החסימה, או שיש להן פוטנציאל לעבור אותו. רק שש מפלגות ענו עליו – וכולן מהאופוזיציה או מהגוש השלישי. אף לא אחת ממפלגות הקואליציה – הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס ויהדות התורה – השיבה על השאלון, וכך גם רע"מ ועמך ישראל. העובדה הזאת מעוררת שאלה לגבי המחויבות של מפלגות הקואליציה לפעול בנושא. לכן, מה שנותר הוא למדוד את הפעילות שלה בתחום בכנסת הנוכחית, שנשלטת על ידי הליכוד ושותפיו. כך, הממשלה הנוכחית העבירה את תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות, שמעניק לרשות להגנת הפרטיות סמכויות אכיפה ופיקוח על חברות שאוספות מאגרי מידע ענקיים, כמו מטא, טיקטוק וגוגל. עם זאת, מדובר במידע אישי, ולא בחקיקה שמטילה על החברות אחריות משפטית על פייק ניוז או מניעת התמכרות ילדים. לעומת זאת, מחלקת הסייבר בפרקליטות ומשרדי הממשלה פעלו על מנת להסיר תכנים של הסתה נגד ישראל ותמיכה בטרור, בעיקר לאחר ה-7 באוקטובר.

81% מהציבור: להסדיר את פעילות הרשתות החברתיות בחקיקה

עורכי השאלון רצו לבדוק האם המפלגות מתכוונות לפעול בנושאים שקשורים לרשתות החברתיות וחשובים לציבור. לצורך זה, הם ערכו סקר שבודק את עמדות הציבור, ומצאו ש-81% מהישראלים סבורים שחשוב שהמדינה תסדיר את פעילות הרשתות החברתיות בחקיקה. 85% מהיהודים – חילוניים, מסורתיים, דתיים וחרדים כאחד – תומכים בכך, לעומת 66% בלבד מהערבים. כמו כן, עולה מהסקר שהתמיכה ברגולציה על הרשתות החברתיות גבוהה יותר בקרב תומכי השמאל – 94% לעומת 87% במרכז ו-85% בימין.

מנתוני הסקר עולה כי 74% מהציבור תומכים בהגבלת השימוש ברשתות החברתיות לבני 16 ומעלה. רוב מכריע, של מעל 80%, תומכים בחיוב הרשתות החברתיות לנקוט צעדים כדי למנוע התמכרות של ילדים אליהן; לסמן בוטים; לוודא שמאחורי כל חשבון בסושיאל מדיה עומד בן אדם; ולחייב הטלת אחריות על הרשתות על תכנים שהן מבליטות וממליצות עליהם.

מה ענו המפלגות שטרחו להשיב?

כל המפלגות שהשיבו לשאלון – ישר, יחד, הדמוקרטים, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת והמילואימניקים-הכלכלית – תומכות בחקיקה ייעודית. עורכי השאלון פירקו זאת לנושאים, ומצאו כי כלל המפלגות המשיבות תומכות בהחלת חובת סימון של חשבונות לא אותנטיים ברשתות החברתיות; הקמת נציגות שלהן בישראל, שתהווה כתובת זמינה לציבור, בעברית ובערבית; והחלת חובות מוגברים על הפלטפורמות להגנה על קטינים. כלל המפלגות תומכות בנוסף בחובת דיווח של הרשתות לציבור על האופן שבו הן מפיצות למשתמשים תכנים פוליטיים – למעט ישראל ביתנו, שמסרה כי טרם גיבשה עמדה בנושא. רק מפלגת יחד של בנט ולפיד תומכת באיסור על שימוש ברשתות החברתיות מתחת לגיל 16. שאר המפלגות טרם גיבשו עמדה בנושא.

המפלגות נשאלו גם על נושאים שלא נכללו בסקר עמדות הציבור. כולן תומכות בשקיפות בפרסום פוליטי, סימון תוכן פוליטי שנוצר באמצעות בינה מלאכותית, הטלת חובה על הרשתות החברתיות לטפל בתוכן פוגעני ואלים, ופעולה להרחבת ההגנות על המשתמשים.

הצעת החוק של ח"כ מיכל וולדיגר

הציונות הדתית אמנם לא השיבה לשאלון, אך ח"כ מיכל וולדיגר ממפלגה זו דיברה בכנס. היא ציינה כי "הגשתי הצעת חוק לאסדרת הפיקוח על הרשתות החברתיות. הצעת החוק מטילה אחריות על הפלטפורמות וקובעת שהכתובת לדיונים משפטיים בנושאים אלה היא בתי המשפט בישראל, ולא באירופה או ארצות הברית".

עוד היא אמרה כי "יש בהצעת החוק שלי הגנה על קטינים. הוא מאפשר להורה לנטר את הפעילות של הבן או הבת ברשתות החברתיות, ליידע משתמשים שיש כאן קטין ולמנוע חשיפה לנושאים שהוא.היא לא צריך.ה להיחשף אליהם. החוק קובע קנס של 150 אלף שקלים שהרשתות ישלמו על כל הפרת חוק".