דו"ח קודר: בעוד שנתיים ה-AI תגרום לקריסה כלכלית עולמית

שוקי המניות בארצות הברית חוו באחרונה טלטלה עזה ופתאומית שלא נבעה מנתוני אינפלציה מאכזבים, מהחלטות ריבית או מהסלמה ביטחונית, אלא מפרסום ויראלי וספקולטיבי שראה אור בפלטפורמת התוכן סאבסטאק. 

המסמך, שפורסם תחת הכותרת המאיימת "משבר הבינה המלאכותית העולמי של 2028", נכתב על ידי ג'יימס ואן חלן, מייסד חברת המחקר סיטריני (Citrini Research), בשיתוף עם אלאפ שאה, שותף מנהל בקרן לוטוס טכנולוגיות.

I spent 100 hours over the past week researching, writing and editing the piece we just put out.

It’s a scenario, not a prediction like most of our work. But it was rigorously constructed, dismissing it outright requires the kind of intellectual laziness that tends to get…

— Citrini (@Citrini7) February 22, 2026

למרות שהכותבים הדגישו במפורש כי מדובר בתרגיל מחשבתי ולא בתחזית מוחלטת שעתידה להתגשם בוודאות – המשקיעים הגיבו בבהלה מיידית.

עם פתיחת שבוע המסחר, יממה בלבד לאחר שמייסד חברת סיטריני פרסם את הדו"ח המדובר ביום א' האחרון, מדד ה-S&P 500 רשם ירידה של למעלה מאחוז, ומניות של חברות ספציפיות שאוזכרו בדו"ח בתור נפגעות פוטנציאליות, ביניהן אובר, מאסטרקארד, אמריקן אקספרס ודורדאש, איבדו בין ארבעה לשישה אחוזים מערכן בתוך זמן קצר. 

גם חברת התוכנה סרוויס נאו הוזכרה במסמך וספגה ירידות, על רקע החשש הגובר שהמודלים העסקיים של חברות הטכנולוגיה המבוססות כבר נמצאים בסכנה קיומית.

icymi pic.twitter.com/V0C3e8tnxb

— Substack (@Substack) February 23, 2026

מה טענו בסיטריני?

הליבה של תזת סיטריני מבוססת על תרחיש כלכלי הכתוב מנקודת מבט עתידית בדיונית ומתייחס אל חודש יוני 2028. התרחיש מתאר מעגל קסם אכזרי, שחוזר על עצמו ורק הולך ומחמיר שבמסגרתו סוכני בינה מלאכותית אוטונומיים הופכים לכה מתקדמים וזולים, עד שהם מסוגלים להחליף לחלוטין מגוון רחב של עובדי צווארון לבן, כגון מתכנתים, מנהלי מוצר, יועצים ואנשי שיווק. לפיכך, לפי הכותבים, חברות שממהרות לאמץ את הטכנולוגיה החדישה מפטרות המוני עובדים במטרה לחסוך בעלויות התפעול, מה שמוביל לעלייה חדה ברווחיותן ולזינוק במניותיהן בטווח הקצר. אולם, אותם עובדים מקצועיים מרוויחים שכר גבוה, ולמעשה אחראים למרבית ההוצאה הצרכנית בארצות הברית. כשהם מאבדים את מקור פרנסתם המרכזי ונאלצים לעבור לעבודות מזדמנות בשכר נמוך, במסגרת כלכלת החלטורות (Gig), הביקוש הצרכני במשק קורס במהירות. בתגובה לירידה הדרסטית בביקושים, החברות נלחצות להגן על שולי הרווח שלהן ומחליטות לקצץ עוד יותר בהוצאות על ידי גלי פיטורים נוספים והשקעה מוגברת ב-AI, מה שמאיץ ספירלה דפלציונית מסוכנת.

חוקרי סיטריני אף טבעו את המונח "תמ"ג רפאים" (Ghost GDP) כדי לתאר מצב שבו התפוקה הכלכלית ורווחי התאגידים נראים מצוין על הנייר, אך העושר האדיר מצטבר אך ורק אצל בעלי התשתיות ואינו מחלחל לכלכלה האמיתית, שכן סוכני תוכנה יעילים אינם רוכשים בתים, לא יוצאים לחופשות משפחתיות ולא מבזבזים כסף במסעדות.

הדו"ח המעמיק מפרט כיצד המשבר התיאורטי אף זולג במהירות מההיי-טק אל ענפים מסורתיים בהרבה. כותבי המסמך טוענים כי הכלכלה המודרנית כולה בנויה על מונטיזציה של "חיכוך" אנושי – חוסר יעילות, עצלנות, או נאמנות להרגלים – וכי סוכני בינה מלאכותית יכחידו ללא רחם מתווכים שגובים עמלות גבוהות. כך למשל, במקום לשלם עמלות סליקה של אחוזים בודדים לחברות כגון ויזה ומאסטרקארד, סוכני התוכנה שינהלו את הקניות יבצעו עסקאות אוטומטיות וישירות באמצעות מטבעות קריפטו ורשתות בלוקצ'יין מבוזרות כדי לחסוך כסף לבעליהם. 

בנוסף נטען כי חברות המציעות שירותי תוכנה מבוססי מינוי (SaaS) יקרסו כאשר לקוחותיהן העסקיים יבינו שסוכני תוכנה חכמים יכולים לקודד ולבנות עבורם מערכות פנימיות מותאמות אישית בשבריר מהעלות השנתית, תוך ביטול מוחלט של הצורך בחידוש חוזים יקרים. 

והזעזוע לא צפוי לעצור שם, אלא מאיים למוטט גם את שוק המשכנתאות האמריקני, המוערך בכ-13 טריליון דולרים – לפי הדו"ח, ההלוואות האיכותיות הללו ניתנו לאנשי מקצוע מבוססים בהנחת יסוד שהכנסתם תישאר יציבה לעד, אך אם המערכת הכלכלית תשלול מהם את כושר ההשתכרות – הלווים לא יעמדו בהחזרים החודשיים, ללא כל קשר לירידות ריבית מצד הבנק המרכזי. כתוצאה מכך, שוק האשראי הפרטי – שהשקיע כספים רבים במינוף עסקאות רכישה של חברות תוכנה שצפויות כעת לאבד את הכנסותיהן – עלול לעמוד בפני גל פשיטות רגל ואובדן חסכונות של משקי הבית.

רשת גועשת וכלכלנים שמכבים שרפות

פרסום המסמך הפך בתוך ימים ספורים לתופעה ויראלית חסרת תקדים ברשתות החברתיות, וגרף מיליוני צפיות לצד דיונים סוערים בפורומים מקוונים בכל רחבי העולם. ניתוח שבוצע על ידי חברת גלובל-דאטה חשף נתון מדהים, לפיו 77 אחוזים מה משפיענים הפעילים ברשת X הסכימו עם המסקנות הקודרות של חוקרי סיטריני, והביעו חרדה עמוקה ופומבית מפני קריסת כוח הקנייה האנושי וסופה המוחלט של כלכלת המתווכים שבה הם שקועים עד צוואר.

And you think I’m bearish.

https://t.co/NJoFlHUxBd pic.twitter.com/54tcgl7XNX

— Cassandra Unchained (@michaeljburry) February 23, 2026

משתמשים מודאגים רבים במדיה החברתית ציינו כחיזוק לכך, שחברות שירותי התוכנה המסורתיות בהודו כבר מראות סדקים ממשיים וביטולי חוזים בעקבות התקדמות טכנולוגיות האוטומציה. המשקיע המפורסם מייקל ברי, הידוע מהספר והסרט "מכונת הכסף", שיתף את הדו"ח בחשבון האקס שלו וכתב לעוקביו את העקיצה: "ואתם חושבים שאני bearish (פסימי בהקשר של ירידות מניות – ג"פ)".

קהילות פיננסיות בולטות באתר רדיט געשו גם הן באותה העת, כאשר משתמשים רבים הסכימו שהדו"ח הצליח לנסח בבהירות פחדים כלכליים קיומיים שהיו קיימים מתחת לפני השטח ממילא, אצל כל מי שעוקב אחר התפתחות הטכנולוגיה.

עם זאת, מיעוט קולני של כ-23 אחוזים מהמגיבים ברשתות סירב להיכנע לפאניקה הקולקטיבית, בטענה שמדובר ב"כשל בכמות העבודה הקבועה" (Lump of labor fallacy) – הם הסבירו שהרצונות האנושיים הם למעשה אינסופיים, ועובדים שיאבדו את עבודתם פשוט יעברו בהדרגה לתפקידים חדשים ומפתיעים, שידרשו יותר יצירתיות, אמפתיה ויחס אישי. מעבר לכך, המתנגדים הצביעו על העובדה שמגבלות בעולם הפיזי, כמו הקצב האיטי יחסית של בניית חוות שרתים, פריסת קווי חשמל ופריסת תשתיות אנרגיה, ימנעו בהכרח מהבינה המלאכותית להשתלט על הכלכלה בין לילה.

"פורנוגרפיה של יום הדין"

בתוך תעשיית הפיננסים והטכנולוגיה הממוסדת, הדו"ח חולל סערה והתקבל בתערובת של תדהמה, זלזול והכרה מטרידה במציאות המשתנה. כפי שדווח בגרדיאן, ניל וילסון, אנליסט בכיר בחברת סאקסו קפיטל מרקטס, בחר לכנות את המסמך המאיים "פורנוגרפיה של יום הדין… שקוראים, פרשנים והתקשורת תמיד קופצים עליה", אך יחד עם זאת הודה בגילוי לב כי זוהי קריאת השכמה חשובה לכך שהכלכלה המודרנית כבר אינה דומה כלל לזו שהכרנו.

סטפן אינס, שותף מנהל בחברת SPI Asset Management, הביע את פליאתו העמוקה בכלי התקשורת על כך ששווקים פיננסיים שספגו בעבר מלחמות גלובליות ואינפלציה דביקה במשיכת כתף אדישה, הוטו ממסלולם באלימות אך ורק בעקבות מאמר רעיוני ויראלי אחד.

בתוך כך, עובד רשמי לשעבר בענקית טק הגיב למאמר וציין בהדגשה כי למרות ההיסטריה, יכולות ה-AI בכתיבת קוד למערכות מורכבות רחוקות שנות אור מההייפ הנוכחי, אולם הוא הוסיף נקודה קריטית למחשבה – עצם האמונה הפסיכולוגית של מנהלי חברות שהם באמת מסוגלים להחליף את הספקים שלהם בעזרת כלים אוטומטיים, מספיק כדי להרוס את כוח התמחור והמונופול של חברות התוכנה הקיימות במשא ומתן עסקי. 

כדי לעצור את הסחף, מוסדות פיננסיים גלובליים מיהרו לפרסם דו"חות נגד תקיפים, בניסיון מוצהר להרגיע את המשקיעים. כך למשל ענקית המסחר סיטאדל סקיוריטיס שחררה תזכיר אסטרטגי נרחב שבו הדפה את התיאוריה של סיטריני סעיף אחר סעיף. כלכלני סיטאדל הסבירו בפירוט כי מבחינה היסטורית, כל אימוץ טכנולוגי מתפשט בציבור בצורת עקומת S הדרגתית ולא בקו לינארי אקספוננציאלי מהיר, ולכן קצב ההטמעה הנוכחי יואט משמעותית עקב עלויות ארגוניות כבדות, מחסור קבוע בחומרה ורגולציה ממשלתית נוקשה.

"שפע דפלציוני" חסר תקדים ולא משבר הרסני

יתרה מכך, במאמר שפורסם מטעם פלטפורמת TechFlow, הוגה הטק העצמאי דיוויד מאטין פרסם תגובה נחרצת בה קבע חד-משמעית כי חוקרי סיטריני טועים משום שהם מודדים "כלכלה פוסט-אנושית" בעזרת כלים ומדדים ששייכים למאה הקודמת. לגישתו המהפכנית של מאטין, המדד היחיד שחשוב כיום לבחון הוא "תפוקת אינטליגנציה ליחידת אנרגיה", ובעוד שמשכורות במקצועות רבים בהחלט יכולות לרדת באופן אבסולוטי, טכנולוגיית האוטומציה המוחלטת תרסק בדיוק באותו הזמן את כל עלויות המחיה באופן דרסטי – החל משירותים משפטיים ורפואיים ועד פיתוח אפליקציות וחינוך פרטי. מאטין דווקא סבור כי האנושות עומדת כעת בפתחו של עידן "שפע דפלציוני" חסר תקדים ולא בפני משבר הרסני, וכי דווקא טכנולוגיות מתקדמות אלו נחוצות כעת עד מאוד כדי למלא את המחסור העצום בכוח אדם יצרני שנוצר עקב הזדקנות האוכלוסייה והצניחה בילודה במדינות המפותחות בעולם.

בסופו של יום, ואן חלן מחבר הדו"ח המקורי שעורר את המהומה, היה המום ומבולבל מעוצמת המכירות שנרשמו בשווקים רק בעקבות דבריו, ומיהר להבהיר בכלי התקשורת כי מטרת המאמר שלו הייתה אך ורק לעורר שיח חיוני, מעמיק ונוקב בחברה האנושית, לגבי ההשלכות הבלתי-מתוכננות וארוכות הטווח של בינה מלאכותית, מתוך רצון אמיתי למנוע מתרחיש הקיצון המתואר להתממש אי פעם במציאות.