"צה"ל היה כושל ב-7 באוקטובר גם בלי AI"

"יש לי הערכה רבה לטכנולוגיה. אלא שבמקום לשאול 'האם ה-AI גרמה לשגיאות בתפקוד צה"ל לפני ה-7 באוקטובר?', השאלה הנכונה לשאול היא: 'לו לא הייתה לצבא בינה מלאכותית – האם גם אז הוא היה שוגה?'. לצערי, התשובה היא חיובית. לכן, אף על פי שאני מסכים עם התפיסה שלפיה הייתה הסתמכות גדולה מדי על AI בצבא – לא היא שהביאה לטראומה. היו סימנים מעידים למה שהתרחש ב-7 באוקטובר שלא הגיעו ממערכות מבוססות בינה מלאכותית", כך אמר אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל, ראש סדנת יובל נאמן וראש מרכז הסייבר באוניברסיטת תל אביב.

פרופ' בן ישראל התראיין לאנשים ומחשבים ברקע ועדת החקירה הממלכתית, שנכון לעכשיו נראה שלא תוקם, ובעקבות הפרסום של צה"ל בשבוע שעבר את ממצאי 18 התחקירים הצבאיים על המחדל והטבח של ה-7 באוקטובר.

הוא אמר כי "בלילה שלפני ה-7 באוקטובר הייתה שגיאה חשובה – בשיחות הליליות של בכירי צה"ל והשב"כ לא הועלתה הכוננות באוגדה. לו הכוננות הייתה עולה והיו בשטח יותר כוחות – לא הייתה מתקפה. לא ה-AI היא שהביאה לכך. מדובר בקיבעון מחשבתי: יציאה מהנחה שלפיה, לא משנה מה יקרה, החמאס לא יתקוף אותנו, כי אם הוא יעשה זאת, נחריב את עזה. ההיגיון שלנו גרס שהם לא יעזו לעשות משהו שיביא לחורבנם".

"כבר הייתה על ישראל מתקפה בסדר גודל דומה של ארגון טרור"

"אנחנו חיים במציאות שכזו כבר 120 שנים", אמר פרופ' בן ישראל, "ואני מזכיר לקוראים.ות את מה שנשכח מזמן: כבר הייתה מתקפה של ארגון טרור על ישראל שבה נהרגו יותר מ-1,300 אזרחים. קוראים לה האינתיפאדה השנייה ולארגון קוראים חמאס – יחד עם הג'יהאד האסלאמי, גדודי חללי אל אקצא ועוד. 'איכשהו' שכחנו אותה".

אלוף (מיל') פרופ' יצחק בן ישראל. צילום: פלי הנמר (ארכיון)

פרופ' בן ישראל התייחס עוד לאחד הגורמים החשובים למחדל – זה המודיעיני. "אנחנו חיים עם הקיבעון המודיעיני הזה ושוכחים שהוא נובע מהשאלה איך להעריך מה הצד השני יעשה", אמר. "זה חלק מהטבע האנושי – של לא לחשוב בצורה נכונה על מה יכול לקרות".

"עד לפני עשור", ציין, "היה מאוד קשה להשיג ידיעות מודיעיניות. הטכנולוגיה סייעה להגדיל את הידוע, את ה-'שטחים הלבנים' – ולצמצם את ה'שטחים השחורים', של הבלתי ידוע. תפקיד הערכת המודיעין היה להביא לחיבור בין מעט ה-'נקודות הלבנות', פיסות המידע הידועות. בשנים האחרונות, כיוון שלכל משתמש יש מחשב וטלפון, כמות הידיעות צמחה – מה שגרם לערעור במעמד של תפקיד המחקר וההערכה. אנשים אמרו: 'אני יודע מה קורה – ואיני זקוק להערכה לטובת השלמת פערי המידע'. ההערכה הפכה ללא חשובה. זוהי אחת הסיבות הבולטות למחדל המודיעיני, שהוביל לכישלון הכולל של ה-7 באוקטובר".

"הטכנולוגיה התגלתה במלוא תפארתה, אבל רק ב-8 באוקטובר"

מנגד, ציין פרופ' בן ישראל, "הטכנולוגיה התגלתה במלוא תפארתה – אבל רק ב-8 באוקטובר. הטכנולוגיה הינה רכיב מאוד חשוב בפעילות של צה"ל, ובלעדיה הוא לא היה משיג את כלל ההישגים שלו במלחמה, בהיבטי הפגיעה באויבים ומניעת הפגיעה בצבא. פגענו בכ-20 אלף אנשי חמאס, חיסלנו מנהיגים של הארגון ושל החיזבאללה, מנענו פגיעות נרחבות בחיילי צה"ל ובטנקים – כל זאת, בעזרת הטכנולוגיה".

לסיכום הוא אמר: "אם אפשר לסכם את הכישלון של המודיעין במשפט אחד, הייתי אומר שהכול נובע מקיבעון מחשבתי לגבי מהי התרעה מודיעינית ומי מביא לה. במובן זה, הטכנולוגיה הינה חיונית – אבל זה לא אומר שאתה יכול להשתמש בה באופן שיענה על כל מאווייך. היקף הידיעות שהצלחנו להביא אודות האויבים הגדיל את הקיבעון. טכנולוגיה וקיבעון מחשבתי הן שתי ישויות נפרדות, כי בני אדם הם משתמשי הטכנולוגיה. לא משנה מה יהיה היקף הטכנולוגיה, השאלות שצריכות להישאל אינן פרי של טכנולוגיה – אלא של הערכה של מה שעומד מאחוריה".