עיריית הרצליה תשקיע 30 מיליון שקלים בהפיכתה לעיר חכמה

"בשלוש השנים הקרובות נשקיע 25-30 מיליון שקלים בהפיכתה של העיר לעיר חכמה". כך חשף משה פדלון, ראש עיריית הרצליה.

פדלון היה הדובר הראשי בפאנל של בכירי הרשויות המקומיות, במסלול ערים חכמות, שהתקיים במסגרת כנס Bynet Expo 2016 בשבוע שעבר, בגני התערוכה בתל אביב. את המסלול, בהפקת אנשים ומחשבים, הנחה אורי בן ארי, יועץ מחשוב בכיר לתחום ערים חכמות.

לדברי פדלון, העיר בראשותו מונה 110 אלף תושבים, כאשר הצפי הוא שבעוד עשור היא תעמוד על 150 אלף. "אנו רשות איתנה, עם דירוג סוציו-אקונומי של 8 בסולם 10", אמר. "התקציב השנתי עומד על 1.5 מיליארד שקלים – ואנו בעודף תקציבי".

המטרה שלנו, אמר פדלון, "היא להעניק שירות מיטבי לתושבים, בכל תחומי עשייה. קבעתי ארבעה יעדים: האחד, מינוף תחומי החינוך, התרבות והערכים. השני, דיור בר-השגה. השלישי, ניצול פוטנציאל העיר למינוף העסקים, התיירות והכלכלה. והרביעי – השקעה בתחום הרווחה, וטיפול בניצולי שואה ובילדים בסיכון".

השקעה במדע וטכנולוגיה

לדבריו, "אזור התעשייה בעיר מלא וחברות בינלאומיות נוספות רוצות להתמקם בו". בתחום החינוך, ציין פדלון,  כי "הכיוון הוא השקעה במדע וטכנולוגיה. נמשיך להשקיע ברובוטיקה, סייבר, חלליות ולוויינים. בעוד ארבעה חודשים תלמידי העיר ישגרו לוויין לחלל. זה העתיד. כבר לפני שנתיים הנחיתי להשקיע בלימוד של חמש יחידות מתמטיקה, והרצליה היא בין שתי הערים המובילות בארץ בתחום, ומדורגת ראשונה בארץ בתחומי  סייבר ורובוטיקה. הקמנו מרכז מדעים בבתי ספר בעיר, בהשקעה של 80 מיליון שקלים. בחודשים הקרובים נקים מרכז מדעים לגיל הרך".

לגבי הפיכת הרצליה לעיר חכמה, אמר פדלון כי "אנו משדרגים את האפליקציה העירונית, פועלים לפרסום מכרזים באינטרנט, ומקצרים תהליכים בתחומי ההנדסה והבינוי, על ידי ניהול זימון תורים באופן מקוון וחשיפת נתונים בתחומי הבינוי ונתונים ממערכות מידע גיאוגרפי – ברשת". הוא הוסיף כי "יש לנו כבר כמה ק"מ של סיבים אופטיים, ונרצה שיהיו עשרות ק"מ. נקים מרכז שו"ב (שליטה ובקרה) עם מוקד עירוני, מצלמות אבטחה, מצלמות חנייה, בקרת רמזורים ופינוי אשפה".

"לצערי הרב, הממשלה לא חושבת כמו שצריך לחשוב על תחום ערים חכמות", סיים פדלון. "בנושא זה הממשלה מצויה בהלך מחשבה של שנות ה-50' וה-60'".

שינוי תפיסתי וטכנולוגי בערים

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו (Cisco) ישראל, אמר כי "עיר חכמה הוא מושג תפיסתי-תרבותי. בעולם ובארץ חל תהליך עיור מואץ, במסגרתו ראשי הערים מתמודדים עם יותר ויותר תושבים – על אותם משאבים. תחרות זו גוררת שינוי תפיסתי וגם טכנולוגי בערים".

אורן שגיא, מנכ"ל סיסקו ישראל. צילום: "יש אווירה"

סיסקו, אמר שגיא, "עושה דיגיטציה של מדינות וערים רבות בעולם. במרבית הערים הפעילות נעשית באופן נפרד בתפיסה של 'עמודים': יש מערכות תחבורה, יש טכנולוגיה, יש תברואה. אלה שנדרש חוט המקשר בין המערכות, נדרש פתרון הוליסטי המחבר את הנקודות השונות למימוש המעבר לעיר חכמה".

המידע העירוני, אמר שגיא, "נמצא בכל רחבי העיר, ויש לחבר אותו. סוגיה נוספת שנדרש להתייחס אליה היא הסייבר: אי אפשר לדבר על עיר חכמה בלי טיפול בהגנת הסייבר. אם האקר פורץ מצלמת אבטחה, הדבר יוצר גם הפרה של הפרטיות – אבל אם האקר פורץ למערכת רמזורים, העיר עלולה להיות מושבתת. לכן, נדרשים פתרונות הגנה לא רק בדטה סנטר, אלא גם בנקודות הקצה".

"עיר חכמה 'רוכבת' על תשתיות IT ומהווה אתגר – בחיבור בין מערכות ה-Legacy והעולם החדש", ציין שגיא. "צריך להגיע לקצוות שאותם מחבר הענן לסוגיו. יש ליצור אגרגציה של כל אותם רכיבים לפלטפורמה אחת".

סיסקו, סיכם שגיא, "בנתה מערך טכנולוגי הנותן פתרון כולל ומלא להפיכת עיר חכמה. תקשורת נתונים היא הכרחית להפוך את העיר לחכמה. הפתרון כולל כמה שכבות: רישות, ענן, ניתוח מעמיק (Analytics) ושיתופיות. מערך הפתרונות 'רוכב' מעל תשתית פיזית ו-וירטואלית. עיר שלא תתחיל את המסע הדיגיטלי – תישאר מאחור. ערים הופכות להיות מרכזים טכנולוגיים, ובשל כך, תפקיד המנמ"ר השתנה – מניהול רשת עירונית, לאחריות דיגיטלית כוללת".