מגולות לרולבלוקס: פער הדורות הטכנולוגי על הבמה בתל אביב

לא בכל יום קורה אירוע כזה: "האבא של ההיי-טק הישראלי" וילד בן 10, נציג הדור הבא של הענף, נפגשים על במה אחת. אתמול (ד') זה קרה: ד"ר יוסי ורדי, שהקים חברות, השקיע ושם את אבני הבניין והיסודות (לא לבד, כמובן) לאומת הסטארט-אפ, שוחח מול קהל עם מיכאל לוין, תלמיד כיתה ד' בבית הספר לאומנויות בתל אביב, שמשתמש יום יום בטכנולוגיות ובפלטפורמות החדשות והחדישות, ורוצה לעבוד בענף כשיהיה גדול.

המפגש הזה התרחש בכנס החדשנות Sparks תל אביב, שד"ר ורדי יזם ומקיים מזה שנים בעיר העברית הראשונה, שהיא גם בירת החדשנות של ישראל. הרזומה של ד"ר ורדי עשיר: הוא סייע לבנו, אריק, בהקמת מיראביליס – החברה שפיתחה את תוכנת המסרים המיידיים ICQ, השקיע בעשרות סטארט-אפים, בהם כמה שנרכשו על ידי חברות גדולות כיאהו וסיסקו, והוא זה שמייסדי גוגל אמרו שהמציא עבורם את "נוסחת הקסם" שהפכה את הפופולריות של מנוע החיפוש של החברה לרווחים. וזה רק חלק מרשימת ההישגים הרחבה שלו.

שימוש ב-AI – הסבים והסבתות לעומת הנכדים

הפערים הטכנולוגיים הבין דוריים לא רק שאינם נסגרים, אלא הם הולכים ומתחדדים בעידן ה-AI. לפי מחקרים, נכון שמספר בני ה-65 ומעלה מהעולם המערבי שמשתמשים בבינה מלאכותית גדל במהרה, אבל הנתונים עדיין נמוכים: בארצות הברית הם עומדים על בין 10% ל-19% (תלוי לפי איזה מחקר) ובאיחוד האירופי על 12.5%. בישראל, בין 12% ל-15% מהאזרחים הוותיקים משתמשים ב-ChatGPT, ג'מיני או כלי AI אחר. לעומת זאת, שיעור הילדים הישראליים בני 7-12 שמשתמשים בבינה מלאכותית הוא 57%. רובם, אגב, לא משתמשים בצ'טבוטים (השיעור של אלה עומד על 22%), אלא בכלי AI אחרים.

זה לא פלא, משום שהילדים של היום נולדו לעידן הדיגיטל והבינה המלאכותית, בעוד שהמבוגרים רואים ב-AI עוד כלי טכנולוגי שהם צריכים ללמוד. בנוסף, הילדים הרבה יותר סקפטיים לגבי מה שהם רואים על המסך ולא אכפת להם לשתף נתונים עליהם אונליין, ולעומתם, הסבים והסבתות זהירים יותר, לרבים מהם יש חרדה מהטכנולוגיה כ-"אח גדול" והם חשופים הרבה יותר מבני גילאים אחרים להונאות שמקורן בבינה מלאכותית.

"חניכה הפוכה" בפעולה. צילום: Marina April, ShutterStock

לשאלת ורדי, לוין חושב שגם "הזקנים", כלשונו, צריכים ללמוד איך להשתמש ב-AI. המחקרים מראים שמי שלא מעט פעמים עושים את זה הם הילדים: יש תופעה שנקראת "חניכה הפוכה" – במקום שהסבא והסבתא ילמדו את הנכדים, הם מלמדים אותם את רזי הבינה המלאכותית.

שתי עובדות שמתמצתות את הפער הבין דורי

הנה לכם שתי עובדות שמתמצתות את ההבדל הבין דורי: ד"ר ורדי בן ה-83 אמר שהוא ראה מחשב בפעם הראשונה בשנות ה-60, כשלמד בטכניון. לוין ראה מחשב – או יותר נכון סמארטפון – כשהיה בגיל הרך. ד"ר ורדי יודע מה זה AI, אבל לוין מתמצא בכלים שבן שיחו המבוגר לא שמע עליהם, כגון כלי עריכת הסרטונים Capcut. אם תרצו, ד"ר ורדי ובני דורו, בארץ ובעולם, שמו את אבני הפינה ולאחר מכן בנו את הבניין הטכנולוגי, ובני דורו של לוין "גרים" בו, גם אם הם לא יודעים מי הקבלנים (ולמען האמת, זה לא ממש מעניין אותם).

נמצא הילד שאוהב את בית הספר

מה עם המשחקים? בעוד ש-ורדי שיחק בגיל הילדות בגולות, חמש אבנים ותופסת, בני דורו של לוין משחקים ברובלוקס. בכלל, לוין הוא ילד סקרן, שמשתמש ב-AI, צופה ביוטיוב, "מנווט" בין סרטונים בטיקטוק – ומשחק ברובלוקס. הרבה ילדים עושים את הדברים האלה, אבל אחד הדברים המיוחדים בו הוא שבניגוד לרוב התלמידים, הוא אוהב את בית הספר. כן, כן, מה ששמעתם, או יותר נכון קראתם. "רוב הילדים חושבים שבית הספר הוא בית כלא. לא אני. אני אוהב ללמוד", אמר התלמיד.

כמו שקורה אצל הרבה בני גילו, הוריו של לוין מגבילים אותו בזמן המסך – לשעתיים ביום. הוא לא אוהב את זה, ומציע הגבלה אחרת: שההורים יתנו לילדים טווח של שעות שבו הם יכולים להשתמש בטלפון, במחשב הנייד ובכל מסך אחר, והילדים יבחרו כמה זמן להשתמש. בנוסף, הוא עושה שימוש חיובי בצ'טבוט ה-AI – לשיעורי בית.

לוין לא חושב שהוא מכור לסמארטפון שלו. עובדה שיש מצב שתומכת בכך היא שיש בטלפון החכם שלו 67 אפליקציות, בעוד שאצל בן דור Z ממוצע הנתון יכול להגיע ל-120 (בסמארטפון של הבגיר הממוצע יש בין 80 ל-100 אפליקציות). לשאלת ורדי, הוא זכר כמה מהן בלבד. למען האמת, זה לא מפתיע, וקורה גם אצלנו, המבוגרים. כמה מאתנו זוכרים את שמות האפליקציות בטלפון שלהם שהן לא, נניח, אאוטלוק, אינסטגרם, ChatGPT וכרום? (בחרתי את השמות האלה באופן לגמרי אקראי).

התלמיד בן הדור הטכנולוגי קורא לשימוש מושכל ברשתות החברתיות: "צריך להיזהר מהתכנים, בעיקר בטיקטוק, כי אתה לא יכול להחליט מה התוכן שאתה רואה. בנוסף, כדאי להשתמש בחוכמה בבינה המלאכותית ביוטיוב. היא יצרה לי סרטונים מוזרים, של דברים שאני לא עושה – רוקד ורוכב על סקייטבורד".

בהמשך, כשיהיה גדול, לוין רוצה לקחת את הידע שצבר, ושעוד יצבור בעתיד, ו-"לעבוד במחשבים, כמו אבא". שנאמר, וסליחה על הקלישאה: התפוח לא נופל רחוק מהעץ.