"המטרה: להכניס למוזיאון ישראל חדשנות להנגשה לקהלים חדשים"

"החזון שלי הוא לחזק תשתיות ולהכניס חדשנות במערכות המידע, כולל עוד כלי בינה מלאכותית, למוזיאון ישראל, על מנת להנגיש אותו לעובדים ולקהלים חדשים", כך אמרה רבקה חביב, המנמ"רית החדשה של המוזיאון, לאנשים ומחשבים.

מוזיאון ישראל הוא המוסד התרבותי הגדול ביותר בארץ ונמנה עם המוזיאונים החשובים והמובילים בעולם, הן בגלל גודל שטח התצוגה והן בזכות האוספים הייחודיים שלו.

"המוזיאון עושה כיום שימוש בכלי בינה מלאכותית, לצורך קיטלוג ואיתור מידע ביצירות, וחיפוש תמונות באמצעות מילות מפתח. אולם, יש אפשרויות להרחבת השימוש ב-AI, על מנת לייעל את עבודת הצוות ובהמשך לשלב את המבקרים בחוויה וירטואלית", אמרה חביב. בהקשר זה יש לציין שבחודשים הקרבים יעלה האתר החדש של המוזיאון, שיאפשר לקהל הרחב לחוות אותו מרחוק ולצרוך תוכן דיגיטלי אינטראקטיבי.

"יש לשימוש ב-AI פוטנציאל גדול כשזה מגיע להטמעה שלה באוספים ובתערוכות, ולהפיכתם לנגישים יותר. אני מתכוונת לבחון את זה עם אוצרי המוזיאון ועם הצוות המקצועי", ציינה. "בנוסף, אנחנו עובדים על חיזוק מערכת ספירת המבקרים במוזיאון, כדי לקבל תובנות מדויקות יותר על דפוסי הביקורים ולשפר את חוויית המבקרים".

"יש ממשקים רבים בין ה-IT למוזיאון ישראל"

חביב נכנסה לתפקיד לפני כחודש ולדבריה, היא שמה לה למטרה ללמוד בתקופה הקרובה את הארגון ואת מערכות המידע והמחשוב שלו, להכין תוכניות עבודה מסודרות ולעבוד לפיהן. "במקביל, אני פועלת גם להעלות את המודעות של העובדים והמחלקות לגבי הטכנולוגיות והכלים הקיימים. שיתוף הפעלה והידע בין כולם הינו חשוב מאוד, ואני רואה הזדמנויות מעניינות לשיפור", ציינה.

מערכת הליבה של מוזיאון ישראל היא מערכת ERP של תפנית, ויש בו גם מערכות אחרות, כמו CRM של סיילספורס. "אני שואפת למקסם את השימוש בכל התוכנות, לתכנן הדרכות מתמשכות לצוות המוזיאון, לאתגר את ספקי התוכנה ולשלב AI בתהליכי העבודה", אמרה חביב. היא עובדת על בניית תוכנית עבודה אסטרטגית, שתעסוק במיוחד בבינה מלאכותית, לטובת תמיכה בשינויים טכנולוגיים המתאימים לצרכי המוזיאון.

חדשנות ואומנות. מוזיאון ישראל בירושלים. צילום: Roman Yanushevsky, ShutterStock

חביב סבורה שיש ממשקים רבים בין ה-IT לבין פעילות הליבה של המוזיאון, ובכלל זה תכנון וארגון התערוכות, והיא שואפת לחזק את הקשר הזה עם גורמי המקצוע.

אחת הפעולות שחביב כבר עשתה היא התחלה של סריקה ומיפוי של התוכנות והמערכות, כדי לראות האם יש ביניהן מיותרות או כפולות, לייעל תהליכים ולמקסם את התועלת מהמערכות הקיימות.

סגירת המעגל של חביב

מסלול החיים של חביב והקריירה שלה – ייחודיים. "עליתי לארץ מארצות הברית בשנת 1984, ולמדתי פסיכולוגיה ותיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים", אמרה. התפקיד הנוכחי הוא, מבחינתה, סגירת מעגל: "התחלתי את הקריירה פה, בחנות המוזיאון, בעת תקופת לימודיי באוניברסיטה".

חביב היא אוטודידקטית במובן הכי עמוק של המילה. "לאורך השנים למדתי באופן עצמאי שפות וכלים טכנולוגיים רבים, כמו ויז'ואל בייסיק, SQL וג'אווה, מתוך עניין ותשוקה", אמרה. אל התחום ה-IT היא נחשפה כאשר עבדה בחברת סטארט-אפ בירושלים בשם סופר סטודיו, ובהמשך בחברת ה-ERP פריוריטי, בתפקידי כתיבה טכנית, וניהול לקוחות ושותפים בינלאומיים. לאחר מכן היא גויסה לעבוד ב-LR Group, ובין היתר שימשה במשך שנתיים כמנהלת ה-IT באחת מהחברות הבנות של הקבוצה, באנגולה.

"חזרתי לארץ לקראת גיוסו של הבן שלי, ששירת בתפקיד קרבי, לצה"ל, והמשכתי לעבוד בתחום ה-ERP, במטרלי", הוסיפה חביב. לתפקיד מנמ"רית מוזיאון ישראל היא הגיעה לאחר שעבדה בחטיבת ה-Microsoft ERP של אברא טכנולוגיות, שם היא הייתה מנהלת פרויקטים בכירה, ארכיטקטית פתרונות ומנהלת המיישמים.

חביב רואה בתפקידה הנוכחי אתגר מרתק שמשלב את הרקעים שלה – לימודי פסיכולוגיה ותיאטרון, וניסיון רב שנים בתחום ה-IT. "בשיחות שהיו לי עם מנהלי המוזיאון הם אמרו לי שהם מחפשים מישהו עם ראש פתוח וחשיבה קדימה, וזה מאוד התאים לי, ומתאים מאוד לאופי המוסד החשוב הזה", ציינה.

היא מודעת לכך שמימוש החזון שלה דורש מקורות תקציביים והמוזיאון הוא מלכ"ר (מוסד ללא כוונות רווח), אבל היא דווקא רואה בכך פוטנציאל. "אני רוצה למנף את מעמד המוזיאון כמוסד עם כובד ומוניטין וגם כמלכ"ר, לנצל הצעות של חברות תוכנה לארגונים ללא מטרות רווח ולפנות באופן יזום לחברות טכנולוגיה, שמאוד רוצות לעבוד איתנו. צריך פשוט לנהל את זה", אמרה חביב.