מנכ"ל פאלו אלטו: "המחשוב הקוונטי יהפוך לאמיתי בתוך 4-7 שנים"

ניקש ארורה, מנכ"ל פאלו אלטו, פתח אתמול (ב') את המפגש שלו עם עיתונאים בישראל בטון שמנסה לחבר בין שני קצוות: מצד אחד, עידן הבינה המלאכותית, עם הרעב הבלתי פוסק לעוד ועוד תשתיות, מודלים וכלים. מהצד השני, השאלה היותר פרוזאית שריחפה באוויר הייתה: "מי אמור לאבטח את כל הדבר הזה, כשכל חידוש טכנולוגי מגיע עם עוד חור בגדר?". בהקשר זה, ארורה מיקם את ישראל לא כתחנת ביניים, אלא כמרכז העצבים של פעילות החברה: לדבריו, כאן "נולדים" חלק מהמוצרים שמובילים את השוק. הוא קשר את זה לחוסן של העובדים המקומיים וליכולת לגייס כאן טאלנטים. מאז ביקורו הקודם ב־2022, אמר, פאלו אלטו גדלה בישראל במאות עובדים והכפילה את הצוות המקומי.

כשהדיון עבר לשאלת המחויבות לישראל, במיוחד על רקע העובדה שניר צוק, מייסד החברה, כבר לא נוכח בה, ארורה היה ישיר: “האחריות היא שלי” (The buck stops at me). הוא תיאר כיצד, דווקא אחרי שהמלחמה בעזה פרצה, שאלו אותו האם פאלו אלטו שקלה להאט את ההשקעות שלה בישראל או האם יש לו "תוכנית ב׳", והוא אמר שהוא לא חשב על זה עד לאותו רגע, ומיד השיב בשלילה. מבחינתו, התוכנית נשארה אותה התוכנית, ללא קשר מהו המצב בישראל. כדי להמחיש, הוא סיפר שברמת המבנה הארגוני, החברה העבירה את פעילות Prisma Cloud מקליפורניה לישראל כדי שזו תנוהל תחת צוות Cortex המקומי, על אותה פלטפורמה, והדגיש שהמחויבות לשוק הישראלי לא תשתנה.

פורש. ניר צוק, מייסד פאלו אלטו. צילום: ניב קנטור

ה-AI – תנופה כלכלית ותשתיתית לצד אתגר אבטחתי

לדברי ארורה, הבינה המלאכותית היא לא מילת באזזז, אלא כוח שמייצר תנופה כלכלית ותשתיתית, ומכאן גם אתגר אבטחתי. הוא דיבר על הפער בין הביקוש ליכולות AI ליכולת המחשוב הזמינה בעולם והוסיף שבארגונים, קצב האימוץ של הבינה המלאכותית איטי יותר מאשר בשוק הצרכני, בגלל דרישת הדיוק: בארגון אי אפשר להרשות הזיות AI, ולכן אימון, בחירת מקרי שימוש ופריסה לוקחים זמן. באותה נשימה הוא תיאר איך הבינה המלאכותית כבר מקצרת תהליכים של איסוף מידע, סיכום ותמיכה, והציג אותה יותר כמאיצת עבודה מאשר כמחליפת עובדים.

אחד המקומות שבהם ארורה נשמע הכי חד היה בדיון על סוכנים חכמים, ובעיקר על כך שהמונח עצמו עדיין לא סגור. לדבריו, "הנושא ברור כמו בוץ" – כלומר, לא ברור בכלל, כי לכל אחד יש הגדרה אחרת לסוכן AI. או אז הוא שלף את הדוגמה שמבחינתו היא הדוגמה לסוכן אמיתי: מיזם המכונית האוטונומית Waymo. "זהו לא בוט שמסכם מיילים, אלא מכונית אוטונומית, כלומר סוכן שבפעם הראשונה בן אדם באמת מסר לו שליטה. הוא נוסע לאן שהוא צריך, עוצר כשצריך, מבין את הסביבה ומקבל החלטות. סוכן אמיתי הוא ישות שמקבלת החלטות בעולם, או במערכת, עם אוטונומיה משלה, ולא רק אוטומציה משודרגת שאוספת נתונים ומגישה דו"ח", אמר.

מה סוכן יודע?

כאן נכנסת האבטחה: ברגע שנותנים לסוכן חכם אוטונומיה, חייבים לדבר על הרשאות. ארורה תיאר שתי צורות פעולה: סוכן מואצל, שמקבל את הסמכות של המשתמש ופועל בשמו, מול ישות שעומדת "לידך" עם מרחב החלטה עצמאי. בשני המקרים, שאלת ההרשאות הופכת ללב הבעיה: אם הסוכן יכול לבצע פעולה, מישהו צריך להחליט אילו מפתחות יש לו, איך מאמתים אותו וכיצד מוודאים שהוא לא הופך למשתמש על בלי פיקוח.

סייברארק. צילום: יח"צ

בתשובה לשאלת אנשים ומחשבים, ארורה חיבר את זה ישירות לרכישה שפאלו אלטו ביצעה באחרונה של סייברארק, ולמיקום שלה באסטרטגיית אבטחת הבינה המלאכותית של הרוכשת. הוא תיאר את שוק אימות הזהויות כמפוצל לאינספור קטגוריות וראשי תיבות, והציג יעד של "קונסולידציה של אבטחת זהויות" – כשהרעיון הוא להפוך את סייברארק לעמוד שדרה שיאחד סביבו את התחום. הוא גם סימן סינרגיות "קלאסיות" יותר, כמו חיבור בין ניהול זהות לחומת אש, ושילוב אפשרי בין יכולות ניהול סיסמאות לבין הדפדפן של החברה. אבל, הדגש עבר מהר מאוד לעולם הסוכנים: ארורה ציין שאייג'נטיקס, פלטפורמת הסוכנים של החברה, נבנית בצוות הישראלי ותעבוד בעקביות לרוחב כל הפלטפורמות. לצד זה הוא דיבר על הצורך ב־Agentic IDP – שכבת זהות שתדע לאמת ולהסמיך הרשאות לסוכנים, בדיוק בגלל תרחישי ההאצלה שהוא דיבר עליהם.

אם זה הצד ה-"מסדר" של האסטרטגיה, הצד השני הוא זה הכאוטי: כל סוכן חדש, כל שכבת אוטונומיה וכל תשתית AI חדשה מגדילים את משטח התקיפה. ארורה הסביר ש-"ככל שהבינה המלאכותית דוחפת להקמה של עוד מרכזי נתונים, עוד פריסות מודלים ועוד 'סטאקים', כך גם גדלה החשיפה, והצורך בפתרונות אבטחה עולה בהתאם".

מוכנות קוונטית

או אז הגענו, במסיבת העיתונאים, לנושא שבו ארורה היה הכי קונקרטי טכנולוגית: מוכנות לעידן המחשוב הקוונטי. הוא העריך ש-"המחשוב קוונטי יהפוך 'אמיתי' בטווח של בין ארבע לשבע שנים, ויש מדינות שעשויות להגיע ליכולת הזו מוקדם יותר, גם אם לא בצורה מסחרית או יציבה לחלוטין". הוא דיבר על היכולת שהמחשוב הקוונטי עלול להביא עימו לפרוץ קריפטוגרפיה קיימת, אבל גם הזהיר מהזווית הארגונית: ללקוחות יש הרבה ספקים, ולכן גם אם פאלו אלטו "תעשה שיעורי בית", עדיין ייתכן שהלקוח יהיה חשוף לפגיעויות דרך מערכות אחרות.

מכאן הוא עבר למה שפאלו אלטו עושה בפועל בנושא: לדבריו, חומות האש של החברה כבר "מוכנות לקוונטום" ברמת התוכנה, ובמוצרי ה-SASE החברה תוכל להציע הפעלה של יכולות רחבות יותר עוד בשנת הכספים הנוכחית. אבל, המהלך המעניין יותר שהוא תיאר הוא "היכולת לתת ללקוח 'מלאי' של כל התשתיות בארגון שמשתמשות בקריפטוגרפיה שעלולה להיות פגיעה, גם אצל ספקים אחרים, ולצד זה מעטפת שמגנה על מפתחות שאינם מוגנים בפני יכולות המחשוב הקוונטי, גם בתקופת הביניים". כלומר, הוא לא רק ציין ש-"אנחנו מוכנים" למחשוב קוונטי, אלא תיאר גם ניסיון להפוך את המגננה מולו לשכבה רוחבית, שמכסה גם את בעיית הרב ספקיות.

ולבסוף, כשהשיחה חזרה לישראל עצמה, ארורה זרק כמה אמירות שהן כמעט "תמונת אופי" של האקו-סיסטם הישראלי: "אני לא מתיימר להסביר את הפסיכולוגיה של יזמי הסייבר הישראלים ולמה הם מוכרים את החברות שלהם מוקדם. מה שאני יודע הוא שהמעבר ל-AI הוא המשך טבעי של בעיית האבטחה, לא שינוי ב-DNA. הבינה המלאכותית מביאה איתה 'תחייה' של מיומנויות שלא נלמדות באקדמיה, והיא משנה גם את הדרך שבה חברות מגייסות. אנחנו רואים שיש בישראל גל של סטארט-אפים שקמו בתקופה האחרונה סביב אבטחת AI ואבטחת סוכנים – מה שלא פוגע במומנטום של השוק המקומי, ואולי נהפוך הוא".