כמעט כל עובד בענף ההיי-טק בישראל עושה שימוש בכלי GenAI

כמעט כל עובד בענף ההיי-טק עושה שימוש בכלים מבוססי בינה מלאכותית יוצרת (GenAI), והחדירה הזאת אינה משנה רק את האופן שבו המתכנתים עובדים, אלא גם מתחילה לשנות מיהו עובד. זאת, לצד עובדים טכנולוגיים, המביעים גם חשש גובר מהשפעת הכלים על עתידם התעסוקתי.

כך עולה מסקר חדש של רשות החדשנות, בשיתוף מכון ברוקדייל, החושף נתונים על שימוש נרחב ועמוק ב-AI למגוון גדול של משימות בתחומי הפיתוח ומחוצה לו, המגביר את איכות התוצרים ואת פריון העובדים.

לפי הסקר, 95% מהעובדים משתמשים בכלי בינה מלאכותית בעבודתם ו–78% מהם מדי יום. השימוש הגבוה ביותר נמצא בקרב בני 25 עד 34, שמתוכם 86% מדווחים על שימוש יומיומי, ואילו בקרב עובדים מבוגרים יותר שיעור השימוש פוחת. מדובר במהפכה דרמטית, שכבר אינה מוגבלת למפתחים בלבד ומקבלת משנה תוקף אצל אנשי שיווק, משאבי אנוש ומנהלי מוצר, המשלבים את הכלים בשגרת עבודתם.

הסקר מצא גם, כי העובדים אינם מסתפקים בשימוש בכלי אחד, אלא משלבים את הבינה המלאכותית במגוון רחב של משימות. עובדים טכנולוגיים משתמשים בכלי GenAI בעיקר כחלק מתהליכי הפיתוח, ואילו עובדים שאינם טכנולוגיים משתמשים בהם לכתיבת תוכן מקצועי, חיפוש מידע ולמידה עצמית. כ-82% מהמשתמשים היומיומיים נעזרים בכלים בשלושה סוגי משימות או יותר ורבע מהם ביותר משישה סוגי משימות. ככל שעולה תדירות השימוש, כך גדל גם היקף השימוש במגוון תחומים – תופעה המעידה על התפשטות אורגנית של הכלים בתוך סביבת העבודה.

מעבר להשפעה על היעילות, המחקר מצביע על שינוי באופי התפקידים בהיי-טק הישראלי. עובדים מדווחים, כי הכלים משנים את אופי המשימות, מחזקים יכולות למידה עצמית ומרחיבים את תחומי האחריות. תופעה זו ניכרת במיוחד בקרב עובדים צעירים בתפקידים טכנולוגיים, שמובילים באימוץ הכלים ומפתחים שילוב יומיומי בין מיומנויות אנושיות לטכנולוגיות.

מחליפה משימות ומגבירה פריון

רוב העובדים מזהים תרומה מובהקת לפריון העבודה: 70% מדווחים על שיפור רב באיכות התוצרים, 50% על קיצור משמעותי בזמן העבודה ו-40% על קיצור של יותר ממחצית מזמן הביצוע. הסקר פיתח מדד ייחודי למדידת התרומה לפרודוקטיביות, הכולל את שני המשתנים האלה וקיבל מהימנות גבוהה במיוחד. לפי המדד, כ-75% מהעובדים חווים עלייה ממשית בפרודוקטיביות ללא הבדל בין סוגי תפקידים או חברות.

הסקר מעיד על הבדלים מעניינים בין קבוצות שונות. עובדים בראשית דרכם המקצועית (ג’וניורים וצעירים) מובילים באימוץ הכלים הן בעבודות תוכן והן בפיתוח קוד, ו-74% מהעובדים הצעירים בתפקידים טכנולוגיים משתמשים בכלים ייעודיים לקוד, כמו GitHub Copilot ו-Cursor. לעומתם, עובדים בכירים וותיקים משתמשים פחות בכלים ואף מביעים תחושת איום גבוהה יותר על עתידם התעסוקתי. 37% מבין העובדים המנוסים (הסניורים) מדווחים על חשש גבוה, לעומת שיעורים נמוכים בהרבה בדרגים אחרים.

בנוסף, נמצא קשר בין גיל להשפעת הכלים על דפוסי העבודה: ככל שהגיל עולה, השימוש בכלי GenAI מתמעט, אך התרומה הנתפסת לאיכות התוצרים נותרת גבוהה בקרב כל קבוצות הגיל. הממצא מצביע על כך, שכלי ה-AI הפכו לחלק קבוע בפרודוקטיביות של כלל העובדים – ללא תלות בדרג או בתפקיד.

פערים ניכרים נרשמו גם בין סוגי החברות: דווקא בסטארט-אפים, שבהם היה ניתן לצפות לחדשנות מהירה, רק 64% מהעובדים הטכנולוגיים משתמשים בכלי AI ייעודיים לכתיבת קוד – לעומת 77% במרכזי מו"פ בינלאומיים ובחברות שירותים ובתי תוכנה. הנתון עשוי להעיד על כך, שחברות צעירות זהירות יותר בשימוש בכלים שעלולים להשפיע על הקוד הייעודי שהן מפתחות.

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, צין עם פרסום הדו"ח, כי "סקר הבינה המלאכותית חושף את עומק השינוי שעובר על ההיי-טק הישראלי. כמעט כל עובדי הענף כבר משתמשים בה –  זו אינה תחזית עתידית אלא מציאות עכשווית, שמעצבת מחדש את תעסוקת ההיי-טק. תעשיית ההיי-טק הישראלית מגיבה במהירות, מאמצת את הכלים, בוחנת מודלים חדשים של עבודה ומשלבת בינה מלאכותית בתהליכי פיתוח, שיווק וניהול. זוהי עדות לחוסן ולגמישות של הענף, אך גם תזכורת לכך, שהובלה טכנולוגית מחייבת יכולת הסתגלות מתמדת. המהפכה הנוכחית מחייבת ניהול מדויק של האיזון בין פריון גובר וצמיחה מהירה לבין השפעת השינוי על שוק העבודה. לצד עלייה ביעילות ובחדשנות נוצרות הזדמנויות חדשות, תפקידים משתנים ומקצועות חדשים מתגבשים, אבל מקצועות אחרים עלולים להתבטל. על מנת למנוע פערים גדולים עוד יותר בין ההיי-טק לשאר הכלכלה הישראלית, נכון לוודא שה-AI מאומצת בצורה נרחבת בכל ענפי הכלכלה ובשטחי הפעולה של הממשלה, כגון חינוך, בריאות ועוד".

פערים בתפיסות על השפעתה העתידית של הטכנולוגיה

בעוד שהסקר מעיד על אימוץ נרחב ועמוק של כלי הבינה המלאכותית על ידי עובדי ההיי-טק בכלל המגזרים והחברות, הוא גם משקף פערים באופן שבו תופסות קבוצות אוכלוסייה שונות את השפעתה העתידית של הטכנולוגיה: עובדים בפריפריה חשים איום תעסוקתי גדול יותר מתושבי המרכז: 40% לעומת 24%. בעלי השכלה לא אקדמית מדווחים על תחושת איום גבוהה כמעט פי 1.5 בהשוואה לבעלי תואר אקדמי (39% לעומת 26.5%). במילים אחרות, הבינה המלאכותית עלולה להעמיק פערים קיימים בין מרכז לפריפריה ובין בעלי הכשרה גבוהה לנמוכה אם לא יושקעו מאמצים ייעודיים בהנגשת כלים ובהכשרות לכלל העובדים.

הפערים המגדריים בשימוש בכלי AI הם מצומצמים יחסית ומתגלים בעיקר בדפוסי השימוש: 31% מהגברים המועסקים בתפקידים טכנולוגיים משתמשים בכלים בהקשר ל-6 סוגי משימות או יותר, בהשוואה ל-18% מהנשים. בתפקידים שאינם טכנולוגיים ההמגמה הפוכה: 12% מהנשים לעומת 7% מהגברים. עם זאת, אין פערים מגדריים בתחושת האיום או ההזדמנות – ממצא המעיד על שוויון תפיסתי מובהק בין נשים וגברים בעידן ה-AI.

עובדי ההייטק אופטימיים לגבי השפעת הבינה המלאכותית על עתידם התעסוקתי – רוב העובדים רואים בבינה המלאכותית הזדמנות להתפתחות תעסוקתית: 68% מהנשאלים רואים בה הזדמנות לעומת 27% בלבד הרואים בה איום. עם זאת ההבדלים בין קבוצות שונות בולטים: עובדים טכנולוגיים חשים מאוימים יותר, בעוד עובדים שאינם טכנולוגיים חשים מועצמים יותר. עובדים צעירים בני 25 עד 34 רואים בכלים גם איום וגם מנוף, ומגלמים את הסתירה שמאפיינת את עידן ה-AI, שבו עובדים חווים במקביל פחד והתרגשות.

98% מהנשאלים שענו על הסקר הם יהודים חילונים ומשכילים – כך שהממצאים משקפים בצורה טובה את התמהיל הדמוגרפי (95%) של אוכלוסיית המועסקים בענף ההיי-טק, אך ייתכן שהפערים החברתיים ביתר ענפי המשק כולו אף גדולים יותר.