המסקנה מדו"ח ועדת נגל: אנחנו יכולים לשכוח מהובלה בתחום ה-AI
האמריקנים, הסינים והסעודים משקיעים מאות מיליארדי דולרים ב-AI, והוועדה ממליצה להשקיע הרבה פחות מזה - 25 מיליארד שקלים ● גם אם בעידן של הגדלת הגירעון ובזבוזים מיותרים יימצא התקציב, מדובר בלעג לרש
אתמול (ג') הגישה ועדת נגל להאצת תחום הבינה המלאכותית בישראל את מסקנותיה לראש הממשלה, בנימין נתניהו. מסקנות הוועדה לא מפתיעות אף אחד: השורה התחתונה היא שישראל נמצאת הרבה מאחור בתחום ה-AI.
לפי הדו"ח של ועדת נגל, בראשות פרופ' תא"ל (מיל') יעקב נגל, אין אסטרטגיה לאומית מתוכללת בתחום הבינה המלאכותית, ויש פיצול בין גופים ממשלתיים, תת תקצוב קשה, וכן חוסר חמור בכוח אדם, מחקר, מחשוב על ורגולציה מותאמת. והכי חמור: אנחנו מידרדרים במדדי החדשנות והפיתוח העולמיים ובריחת המוחות.
בשעה שמדינות כמו סין, ארצות הברית ומדינות המפרץ הפרסי משקיעות מאות מיליארדי דולרים בתחום, בישראל ישנים על האף. הסכנה, לפי הדו"ח, היא כבירה, ועלולה להביא לכך שישראל תידחק הצדה ותאבד את מעמדה כאומת הסטארט-אפ, כמדינה שהיא סמל לחדשנות.
בנוסף, אין לישראל תשתיות אנרגיה מתאימות עבור מרכזי נתונים של בינה מלאכותית ולא נראה שיש תכנון מסלולי לבניית מתקני ייצור חשמל שיספקו את התיאבון הגדול של ה-AI לחשמל. מספיק להעיף מבט על מדינה כמו פורטוגל, הדומה בגודל האוכלוסייה שלה לישראל, שבה הולך ומוקם אחד ממרכזי הנתונים הגדולים והירוקים באירופה עבור בינה מלאכותית כדי להבין עד כמה אנחנו מאחור בתחום תשתיות האנרגיה הזולה והירוקה.
אבל הבעיה הכי חמורה, לפי הדו"ח, היא בריחת המוחות והחוסר בהון אנושי שמותאם לעידן ה-AI. באוניברסיטאות בישראל פועלים כיום רק 120 חוקרים בתחומי הליבה של הבינה המלאכותית. לשם השוואה, מציינת הוועדה שבאוניברסיטת ברקלי שבקליפורניה לבדה יש 70 חוקרים. ועדת נגל מצביעה גם על היעדר חינוך מתאים – במערכת החינוך הממלכתית ובצבא.
מה מציעה הוועדה לעשות? חבריה ממליצים להקים מיידית מטה לאומי לבינה מלאכותית, שיהיה כפוף ישירות לראש הממשלה, לבנות מחשב על לאומי בבעלות המדינה עם 60 אלף יחידות GPU (יחידות עיבוד גרפי) בתוך שנתיים עד שלוש לשימוש המגזר הציבורי, עם הקצאה של 50% לפחות לאקדמיה, להשקיע בהון אנושי עם תוכניות מצוינות מהתיכון ועד לדוקטורט, להקים מסלולים להשבת מוחות מחו"ל, וליצור תוכנית אנרגיה לאומית ל-AI, כולל הקמת חוות שרתים בפריפריה. התקציב המוצע: 25 מיליארד שקלים – חמישה מיליארד שקלים בשנה למשך חמש שנים.
מצבנו בתחום הבינה המלאכותית חמור, ואלא אם הממשלה תהפוך זאת לפרויקט לאומי עם תקצוב מתאים, של עשרות מיליארדי שקלים לפחות – ישראל יכולה לשכוח מהובלה בתחום
לא תקציב מוצע, אלא בדיחה עצובה
בדו"ח ועדת נגל נכתב, ובצדק, ש-"הובלת ישראל ב-AI היא הכרח קיומי ולא אופציה". אלא שלשם כך צריך הרבה כסף, ובעוד שההמלצות של הוועדה נכונות, התקציב שהיא מציעה הוא בדיחה עצובה. בשעה שארצות הברית משקיעה 280 מיליארד דולר דרך חוק ה-Chips לבדו, ומיישמת אט אט את תוכנית סטארגייט בעלת מאות מיליארדי הדולרים, סין משקיעה מאות מיליארדים משלה וסעודיה שמה מעל 100 מיליארד דולר בחמש השנים הקרובות, תקציב המשתווה לכשבעה מיליארד דולר בלבד הוא ממש לא מספק.
זאת ועוד, בתמונה ששוחררה בהודעה לציבור, ושמוצגת כאן למעלה, נראה עומד ליד פרופ' נגל שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', כשהוא מחייך. לא ברור מה יש לשר האוצר הכושל שלנו לחייך. מאיפה יושג גם אותו תקציב מועט שעליו ממליצה הוועדה, כשיעד הגירעון שוב עומד להיפרץ וכשאנחנו תקועים במלחמה בלתי נגמרת, שעלתה ותעלה למשלם המיסים הישראלי עוד עשרות מיליארדי שקלים? מאיפה יימצא התקציב לדחיפת עגלת הבינה המלאכותית המקרטעת כששר האוצר מחלק מאות מיליוני שקלים בכספים קואליציוניים, כשהחינוך הממלכתי והמדעי מקוצץ, וכשהצמיחה לנפש בישראל היא שלילית?
אני בטוח שוועדת נגל עשתה עבודה נאמנה והמלצותיה טובות, אבל תקציב מוצע של שבעה מיליארד דולר מול התחרות הוא פשוט לעג לרש.
מצבנו בתחום הבינה המלאכותית חמור, ואלא אם הממשלה תהפוך זאת לפרויקט לאומי עם תקצוב מתאים, של עשרות מיליארדי שקלים לפחות – ישראל יכולה לשכוח מהובלה בתחום. יישאר לנו רק להתפעל מההישגים של האמריקנים, הסעודים והסינים, כשהזדמנות הפז הזו ומה שהוועדה מגדירה "יסודות הכוח הלאומי במאה ה-21" פשוט יחמקו מידינו. אם לסכם זאת במשפט אחד, הדו"ח הזה והמלצותיו הם בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי.











צריך כסף להאכיל את התושבים בעזה, אז אין כסף לתושבי המדינה.