"איראן נלחמת בסייבר לא רק נגד ישראל, גם במתנגדי המשטר"

"ללצד ניסיונות לחזק את אבטחת המידע בקרב גורמי ממשל וצבא באיראן, מערכי הסייבר במדינה מנהלים מעקבים אחר אזרחים ומחרימים את מכשירי הטלפון שלהם, מה שמייצר הפחדה שיטתית – במיוחד בקרב מתנגדי המשטר", כך אמר גיא דגן, מנכ"ל קונסיינטה מחטיבת הסייבר של קבוצת יעל.

בראיון לאנשים ומחשבים אמר דגן, כי "מלחמת הסייבר של איראן נעה בין החזית החיצונית לפנימית. היא הפכה בשנים האחרונות לחזית פעילה לא פחות מהחזיתות הקינטיות המסורתיות: עשרה ימים לתוך המלחמה מול איראן, אנחנו עדים לתופעה מעניינת, שמאפיינת דיקטטורות: איראן, אחת מהשחקניות המרכזיות בזירת הסייבר, מבצעת מערכה דיגיטלית-סייברית דו-חזיתית: מחד, היא אחראית למתקפות חיצוניות המכוונות כלפי ישראל ומדינות המערב, ומנגד, מנהלת מערכה פנימית, במטרה להשתלט על הנרטיב בתוך המדינה ולהעלים מידע אמיתי בתוך גבולותיה".

בחזית הראשונה, של מתקפות סייבר נגד ישראל, ציין דגן, "ישנן הפחדות עד ניסיונות פגיעה פיזית. בשבועות האחרונים אנחנו עדים להסלמה ברורה במאמצי הסייבר האיראניים כנגד ישראל. זו מערכה מתוחכמת ומתמשכת, שמטרתה אסטרטגית: לערער את החוסן הלאומי, ליצור בהלה ולהגביר את חוסר האמון הציבורי כלפי מוסדות המדינה. תוקפי הסייבר של איראן פועלים בכמה ערוצים ובתיאום ביניהם: שיחות טלפון מאיימות, מסרוני פישינג וסמישינג שמתחזים לגורמים ממשלתיים או ביטחוניים, ניסיונות חדירה למכשירים ניידים ולחשבונות מדיה חברתית, לעיתים אפילו תוך התחזות לעיתונאים ישראלים או לאנשי ציבור. הכל כשר במטרה להעניק אמינות להפצת פייק ניוז. באחרונה אף תועדו ניסיונות השתלטות על טלפונים פרטיים, במטרה להפיץ תכנים שקריים בקבוצות וואטסאפ, באופן ויראלי".

היבט מדאיג נוסף, ציין דגן, "הוא השימוש בדיפ פייק ובטכנולוגיות בינה מלאכותית מתקדמות ליצירת סרטונים שקריים של 'פגיעות בישראל', 'קריסת מערכות ביטחוניות', או הצהרות מזויפות של גורמי ממשל". במקביל, דווח על ניסיונות חדירה למצלמות אבטחה פרטיות בישראל, כדי לשפר את דיוק הפגיעות של טילים או כתבמי"ם. כך, אנו עדים לשילוב האכזרי בין הקיברנטי, הסייברי והקינטי (העולם הפיסי)".

בתחום המודיעיני, הוסיף, "קבוצות האקרים בחסות המשטר מנסות לאסוף מידע על ישראלים הנמצאים בחו"ל, אולי לצורכי פיגועים עתידיים. לא פחות חשוב: נערכים ניסיונות חוזרים ונשנים לתקוף תשתיות קריטיות בישראל – מים, אנרגיה, בריאות ותחבורה. זאת, תוך התמקדות בפגיעות שיש להן פוטנציאל לשבש את שגרת החיים. הקבוצה המרכזית שמובילה את המתקפות הללו, היא חנדלה (Handala) הפועלת תחת מטריית משמרות המהפכה".

בחזית השנייה, אמר דגן, "ובמקביל, יש מלחמה על התודעה בתוך איראן, מלחמת סייבר פנימית, מול האזרחים. המשטר מבין היטב את כוחן של הרשתות החברתיות ומקשיח את הטיפול בתחום: האטת התעבורה או השבתה מלאה או חלקית של שירותי התקשורת והאינטרנט, צנזורה ופיקוח הדוק על תעבורת המידע. לצד התגברות התקיפות הישראליות והאמריקניות, הממשל מנסה לעצב תודעה המציגה 'תמונות ניצחון' – הרס נרחב בישראל ועמידה איתנה של איראן. ה'התאמות הטקטיות' באינטרנט נועדו להאטת תעבורה או קיצוץ בשירותי התקשורת, וגם להגן מפני מתקפות סייבר".

לדבריו, "אנשים נעצרים ברחוב, טלפונים מוחרמים ונבדקים אם הם מכילים מסרים חתרניים כלפי המשטר. הכל בניסיון למנוע הדלפת סרטונים ומידע מהשטח על ממדי ההרס בתוך איראן, במסגרתו פלטפורמות ותכנים שאינם מתיישרים עם הנרטיב הרשמי – מוסרים לאלתר".

"הפצת חדשות כזב הפכה לכלי אסטרטגי", ציין דגן, "איראן מייצרת תכנים שקריים, לא רק כדי לשכנע את העולם, אלא גם כדי לחזק את הלכידות הלאומית ולבסס את הלגיטימציה של המשטר, בשם המסר של 'עמידה איתנה מול אויב ציוני-אמריקני משותף'".

"בחזית הפנימית", סיכם דגן, "איראן עורכת כמה פעילויות – תשתיתית, אכיפה פנים-מדינית ותודעה חיצונית. האינטרנט מוצג כאיום ביטחוני פנימי, המשמש צידוק לדיכוי ולזיוף מציאות, כחלק מהניסיון לשלוט על הנרטיב הלאומי. זאת, בצד הפחדות עקביות של כלל האוכלוסייה, ובתוכה – מתנגדי המשטר".