שירת הסירנה, גרסת ה-IT

דקותיים לאחר סיום מלחמת המפרץ הראשונה, ב-1991, יצא לאור הספר "שירת הסירנה", של עירית לינור. "היא תפסה רגע במציאות הישראלית בשנות ה-90': דיסוננס בין זוהר, הצלחה, רוח נעורים ומסיבות פרועות, לצד אובדן תחושת שליטה והגנה – ופחד". בכיר לובש מדים במערך ההגנה האזרחית, שתיאר את התפתחות מערך ההתרעות של המדינה מ-91', אמר: "הייתי אז בגן שולה".

ההגנה האזרחית היא יצור היברידי: יושבת בצבא – אבל מגינה על העורף; מתקשרת עם ומול מערכת הביטחון מצד אחד, ועם גופי החירום וההצלה מצד שני. אבל הממשק העיקרי והמוכר שלה הוא מול תושבי המדינה. היא נדרשת לתפעול דיגיטלי מורכב, עם מערכות תקשורת שרידות ויתירות של המערכות, לטובת חוסן בסייבר. ההיברידיות היא גם ב-IT: המערכות מפותחות ברובן פנימית, יחד עם גוף הפיתוח בלוט"ם שבאגף התקשוב וההגנה בסייבר – מחלקת "תוכנית העורף" –  לצד פיתוחים עצמאיים והתאמת מערכות מדף אזרחיות. היברידיות נוספת היא בתצורת העבודה: בקרקע, ובסביבה מרובת עננים, אלה של נימבוס, גוגל קלאוד ו-AWS, לצד Azure של הענקית מרדמונד. האתגר הוא כפול: הרצון למרב חיבוריות, חלקה ייחודית, עם ממשקים קבועים לעשרות מערכות צבאיות ואזרחיות, לצד הפרדה רשתית ובקרות מחמירות של גישה וזהויות – מטעמי ביטחון מידע. כל זאת – בעננים וגם בקרקע. בסופו של יום, הסביר הבכיר, צריך לסדר ארכיטקטורה מסובכת כדי שתעבוד בכל מצב ותיתן התרעה סלקטיבית – ממוקדת, אמינה ורלוונטית.

אפליקציה לצד 3,000+ צופרים

כך, בשנים האחרונות עמלו בפיקוד העורף על פיתוח והקמת מערכת "מסר אישי", להפצת התרעות בחירום באמצעות הרשת הסלולרית. זו משלימה את ההתרעה למערך של יותר מ-3,000 הצופרים, ועובדת בטכנולוגיית Cell Broadcast (שידור תאי), המאפשרת שליחת הודעות לטלפונים – בלא צורך בהתקנת אפליקציה. המטרה של כלל הפיתוחים היא להגיע לכמה שיותר תושבי ואזרחי המדינה – בתצורה רב-ערוצית – החל בסירנות ותקשורת מסורתית, ועד יישומון, פורטל והודעות במדיה החברתית, כגון טלגרם. ליישומון ההתרעה יש כיום יותר מ-4 מיליון משתמשים, המשקפים כ-70% מהבתים בארץ (מה שכונה בעבר "בתי אב"). במהלך המלחמה המשיכו אנשי פקע"ר לעשות פיתוחים רבים נוספים. אחד האתגרים בהיבט הארכיטקטורה היה לשלב ממשקים וחיבורים עם מערכות גילוי של איומים בליסטיים של ההגנה האווירית שבחיל האוויר. הם פיתחו גרסאות חדשות, עדכנו את המערכות, בלא להשבית אותן וגם שדרגו גרסאות של מערכות התחקור של ההתרעה, כדי להבין טוב יותר כיצד פועלים האיומים. אתגר נוסף שחוו אנשי ה-IT של ההגנה האזרחית הוא לפעול תוך כדי תנועה, לתחזק את המערכת, להוסיף לה רכיבים ויכולות, ולעשות זאת "תחת אש", משמע איומי סייבר. לשם כך, פיקוד העורף נעזר באנשי חטיבת ההגנה בסייבר באגף, עם אנשי מצו"ב, וכן גופי ממשלה, ביניהם במערך הסייבר הלאומי. כיוון שהשרידות היא יעד מרכזי בפיתוח כל מערכת ותת-מערכת, המפתחים עובדים בתפיסת DbD (ר"ת Secure by Design), לתעדוף היבטי אבטחה וטיפול בהם כבר בשלב התכנון ההתחלתי.

כטב"מים עלייך, ישראל

אתגר נוסף צץ בשל השתנות הזירה: בעוד בעבר נדרש להתריע מפני טילים לסוגיהם, הרי שמתחילת העשור נוסף איום חדש, הכתב"מים, שגם מפניו נדרש להתריע, כפי שראינו במחצית אפריל 2024, שלצד טילים, איראן שיגרה אז מאות כטב"מים לישראל.

עוד אתגר הוא המעבר של המערכות לתפקוד "מאפס למאה קמ"ש" בזמן אפס, בשל הגידול בשימוש ביישומון במאות אחוזים, מאז טבח ה-7 באוקטובר.

אתגר שרידות נוסף הוא בהיבט התקשורת. הפיקוד נדרש לחלופות לתקשורת סלולרית, אם התשתיות שלה יושבתו וייפלו, ופועל לחלופות: החל בתקשורת מסורתית, כולל "ווקי טוקי", דרך רדיו על אינטרנט (RoIP) ועד תקשורת לוויינית.

ב-2021 גובשה בענף ההתרעה בפיקוד העורף תוכנית רב-שנתית עד 2030, שהגדירה עקרונות לפיתוח מערכות עתידיות: מעבר מהפצה בפלטפורמות להפצה לפלטפורמות; רתימה ושימוש בטכנולוגיות אזרחיות ישימות להפצה; צמצום נכסים ומקסום חשיפה. פיקוד העורף זיהה את תשתיות ה-IoT כטכנולוגיה רלוונטית להפצת התרעה, כי יש רכיבים חכמים במרחב הפרטי והציבורי, עם תשתיות תקשורת ומרכזי שליטה ובקרה. לכן, במסגרת שכלול ההגנה, אנשי פקע"ר רותמים את הטכנולוגיה לטובתם, כי רכיבי IoT פרוסים בכל אחד מהמרחבים, ואפשר לשלב את המידע המתקבל מהם במערכת מידע גיאוגרפית, ולהציף אותו כשכבת מידע, כך שזו תוכל לסייע בהכוונת האוכלוסייה במקרה חירום. שכבה זו יכולה גם לאפשר ניווט או איכון במצב של היעדר קליטת אותות GPS באמצעות יישום המזהה את החפצים האלו בקרבתו. המערכת תעלה לאוויר ב-2026.

בהיבט הפיקוד והשליטה (C&C – פו"ש, בלשון הצבא), לפיקוד העורף יש שתי מערכות מרכזיות: האחת, לטובת ניהול הכוחות בכל הרמות, נפה, מחוז וגדוד, ושינוע כוחות החילוץ, עם תמונת מצב שלהם. המערכת השנייה היא שו"ב אזרחי. היעד – שעדיין לא הושג, הוא שכלל גופי החירום וההצלה יתקשרו ביניהם באופן מלא. הדרך לשם התקצרה, כי בחודשים האחרונים אנשי ה-IT עשו למערכות לא מעט "מתיחות פנים". כך, באפריל השנה יצאה משלחת חילוץ לתאילנד בעקבות רעש אדמה במדינה, ומערכות ה-IT שלהם כללו יכולות הדמיות תלת-ממד לטובת איתור ניצולים.

"אין מדינה בעולם שחווה את מה שאנו חווים", סיכם הבכיר, "עם תרחישים שחלקם נלקח מתוך סרט מדע בדיוני. אבל דבר לא ישתווה לסיפוק ולגאווה שהחיילות והחיילים שלי חשים כשהטכנולוגיה מצילה חיים".