פינוי אשפה חכם, זיהוי מפגעים – שילוב AI במערכות שפ"ע מוניציפליות

"כמעט ואין מקום שלא ניתן למחשב ולקבל נתונים בתחום של מערכות שפ"ע. אנחנו התחלנו בגני תקווה בהיבט של פינוי אשפה, עם מערכת צילום שמורכבת על המשאיות ונותנת לנו אינדיקציות כמו מתי הפח פונה, באיזו שעה, ואם זה פח ירוק או צהוב. את המידע הזה אנחנו מנתחים, ואם צריך קונסים את הקבלנים בהתאם. זו מערכת שחסכה אלפי שקלים לרשות קטנה כמו גני תקווה שבה כל שקל חשוב", כך סיפר ניר אריאל, מנהל אגף חזות פני העיר בגני תקווה, במסגרת פאנל "שילוב בינה מלאכותית בניהול מידע במערכות שפ"ע", שנערך כחלק מכנס Smart Cities 3.0 של אנשים ומחשבים שהתקיים לאחרונה.

בפאנל, שהנחה רן גולדשטיין, יועץ בתחום הערים החכמות וחדשנות, התבקשו המשתתפים להתייחס ליישומים שבהם שולבו יכולות AI, לטובת אילו פרויקטים ואילו קשיים, ובהמשך גם להתמודדות שלהם עצמם, ושלהם מול העובדים, לגבי הפחד שה-AI תשתלט על מקומות העבודה.

מערכת אחרת שאליה התייחס אריאל במסגרת התשובות שלו היא מערכת לזיהוי מפגעים באמצעות מצלמות על רכבים. "המידע נאסף ומגיע למוקד, שיודע להפיק מזה קריאות לטיפול ולהפוך לתוכנית עבודה כדי לשלוח צוותים. חיפשנו טכנולוגיה שמתאימה לתקציב שלנו, שממש ספור על השקל, והיכולת לפעול נכון ולחסוך מאוד חשובה לנו. זה יוצר סוג של דיווידנד. הצילום גם הוריד באופן משמעותי מאוד את פניות הציבור בנושא הפחים ופינוי האשפה, וזה עוד חיסכון במשאבים וכסף", הוא אמר.

הוא הדגיש שהשילוב של מערכות חדשות לא נועד לפגוע במצבת העובדים. "לא באנו לחפש אף אחד, זו קידמה. לא מחפשים לקצץ, אלא לעשות את מה שצריך טוב יותר בלי לפחד מהמערכות. היה קושי בהתמודדות עם הקבלן שהבין, שאנחנו ממש לומדים את העבודה שלו, אבל יותר חשוב, לשמור על רצף. נכנסות מערכות חדשות, ולפעמים יש נטייה לחזור אחורה, למה שמוכר. היה קושי לרתום את כל עובדי האגף וכל המנהלים, וממש לא היה חסר להם שאני אשב להם על הראש, אבל עשינו את זה ואנחנו נותנים שירות מאוד רציני וממשיכים הלאה", סיכם אריאל.

פינוי אשפה חכם

גם במועצת עמק חפר הבינה המלאכותית אומצה למערכות פינוי האשפה, כפי שסיפרה שמרית בשן, מנהלת מחלקת שפ"ע ואיכות הסביבה במועצה. "הבנו שאנחנו צריכים מערכת טכנולוגית שמשפרת את איכות השירות לתושב, ואנחנו יכולים כעת לעקוב בזמן אמת אחר מערכת פינוי האשפה באמצעות מצלמות: פח שלא פונה, פח שלא חזר למקום, פחים שנמצאים במקומות מפריעים וכדומה. בנוסף, רצינו לטפל בפניות עצמן, גם להקטין את כמות הפניות וגם לספק להן מענה מהיר יותר, ואכן צמצמנו את הזמן מ-13 שעות לפנייה לשלוש וחצי. אנחנו מספקים רמה הרבה יותר גבוהה ואנחנו גם יכולים לבחון כעת טוב יותר תלונות של תושבים לגבי משאיות שאנחנו יכולים לראות בזמן אמת אם זה קרה או לא. זהו פתרון שצמח מתוך השטח, ומשם זה גובש לתוכנית עבודה והתקדם הלאה", היא אמרה.

לגבי ההתמודדות עם העובדים, היא טענה, כי "צריך מראש להתחיל עם עובדי השטח. הם רואים את הבעיות והליקויים. אפשר לשבת איתם, לקבל רעיונות וללמוד מהם מה יקל עליהם ואז לצרף מנהלים ובכירים יותר, ובכל מקרה המערכת צריכה לשפר, ולא לפגוע בקבלן – אם נפגע בו הוא לא יעבוד", היא סיכמה.

מערכת שבודקת את צבירי העצים בעיר

רועי דביר אבידור, מנהל אגף שפ"ע בעיריית רמת גן, אמר כי ההסברה חשובה מאוד במגע מול העובדים לאחר השילוב של מערכות חכמות. "בסופו של דבר מישהו צריך לקום ולעשות את העבודה. צריכים את העובדים והם עובדים טובים, חורף קיץ, כל הזמן. המערכות הטכנולוגיות לא מאיימות עליהם אלא מנסות להקל על העבודה כדי להיות יותר מדויקים ולהביא תוצאות יותר טובות. צריך את מאות העובדים שעושים את עבודתם, אז מסבירים בהתמדה וזה מחלחל לאט עד אחרון העובדים", הוא אמר.

הוא סיפר בקצרה על שתי מערכות ששולבה בהן AI לצורך שיפור העבודה: "האחת זו מערכת שמשתמשת ברכבי שירות שמסתובבים בעיר ויודעים לנטר ולזהות את המפגעים באופן צילומי ויודעים להתממשק אוטומטית עם ה-CRM. כך גוזרים את תוכנית העבודה ליום המחרת, וכן נקבעת רמת הדחיפות של הטיפול. מערכת נוספת מתקשרת אל משבר האקלים, והיא סוג של בייבי שלי. יש מערכת שבודקת את צבירי העצים בעיר. היא מבינה  אילו עצים מתאימים בכל מקום, כמה זמן עד שהעץ ייתן צל בגובה הנכון, עם תכנון לעשר שנים קדימה ויותר, וגם מצד שני למנוע גידול לא נכון שיוצר בעיות, ואז זה יורד חזרה לשטח לעבודה מול העובדים והאגרונומים, עד הגיזום ועד הטיפול בעצים".