"יותר ויותר מאנשי ההיי-טק לא רואים עצמם חלק מהמדינה"

"מאז ה-7 באוקטובר, לא מובן מאליו בכלל שהיי-טק ימשיך להיות תמיד קטר הצמיחה של המשק. יש נתק הולך ומתחזק, הולך וגדל, בין הממשלה להיי-טק, ויותר ויותר אנשים מהענף רואים את עצמם כחלק מהקבוצה שלא מרגישה שייכת למדינה", כך הזהיר פרופ' יוג'ין קנדל, יו"ר מכון המחקר RISE Israel ויו"ר הבורסה בתל אביב.

הוא דיבר אתמול (ג') בכנס אלי הורוביץ לכלכלה וחברה של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שנערך בירושלים – במסגרת מושב על מנועי הצמיחה של המשק. את המושב הנחתה דפנה אבירם ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה ומנהלת הכנס.

פרופ' קנדל, לשעבר ראש המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, אמר ש-"כדי שההיי-טק לא ייכנס לספרי ההיסטוריה נדרשת מעורבות הוליסטית כלל ממשלתית, בדגש על ניהול סיכונים – ולא רק להסתמך על ההנחה ש-'יהיה בסדר' או 'אנחנו אופטימיים'".

"יש יותר מדי נורות אזהרה"

הוא ציין כי "יש יותר מדי נורות אזהרה: ירידה מתמשכת במספר המשקיעים, יותר סטארט-אפים נסגרים מאשר נפתחים, והדבר היעיל ביותר שחברות היי-טק עלולות לעשות, וחלקן כבר עשו, בעקבות המצב הוא להעביר את פעילותן לחו"ל. אם זה יימשך – זה יהיה אסון".

עוד הוא אמר שהשינויים הגלובליים שמתחוללים בשנים האחרונות והאירועים בישראל מחזקים את הצורך בהתערבות ממשלתית, כדי שענף ההיי-טק ימשיך להיות מנוע הצמיחה של המשק. כמו כן, הוא עמד על בעיית המחסור החמור בעובדים, שמונע את התפתחות ההיי-טק ומביאה לכך שהוא לא מממש את מלוא הפוטנציאל שלו. "בשנות ה-90' הייתה עלייה גדולה מברית המועצות, שכללה מהנדסים שתרמו רבות לענף, אבל הם יצאו לפנסיה ואין מספיק אנשים אחרים שמחליפים אותם. בתי הספר לא מנפקים מספיק בוגרים, האקדמיה לא יודעת למשוך טאלנטים, כי היא לא יכולה להתחרות עם השכר בשוק הפרטי – וכך יוצא שהאקו-סיסטם הולך ונעשה קטן יותר", הדגיש פרופ' קנדל.

"ההשקעות הממשלתיות בהיי-טק צריכות להיות הרבה יותר גדולות"

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות, אמר בפאנל כי ההיי-טק הוא עדיין קטר ועוגן מאוד משמעותי בכלכלה הישראלית, ותרומתו לתמ"ג בהשוואה לממוצע מדינות ה-OCED – גבוהה. עם זאת, הוא הזהיר כי "אסור להסתכל רק על העלייה של פעילות הענף בעשור האחרון, כי הרבה דברים השתנו ברמה הגלובלית, הריבית השתנתה ויש סיכונים גיאו-פוליטיים וכלכליים, שמשפיעים גם עלינו".

בהתייחס להשפעת המלחמה אמר בין כי "ב-2023 נרשמה ירידה בהשקעות, אולם ב-2024 החלה התאוששות ויש תקווה שהיא תימשך גם ב-2025. אולם, המספרים עדיין נמוכים".

דרור בין, מנכ"ל רשות החדשנות. צילום: ערן לם

הוא דיבר על שינוי מבני מהותי שמתרחש בתעשיית ההיי-טק, ברמה העולמית, ועל העובדה שממשלות משקיעות בענף הרבה יותר כסף – "מה שמייצר את מרוץ החימוש הטכנולוגי. בישראל, היקפי ההשקעות הממשלתיות בהיי-טק צריכים להיות הרבה יותר גדולים".

בין דיבר בכנס גם על ההליכה של העולם לדיפטק, וציין כי רשות החדשנות מתאימה את עצמה למציאות זו ומפנה חלק ניכר מהמשאבים שלה להשקעה בחברות דיפטק ישראליות. "עד כה השקענו ב-150 חברות כאלה, בהיקף של 400 מיליון שקלים, ובצירוף הכסף שחברות השלימו מהון עצמי, מדובר על השקעה של מיליארד שקלים. זה סכום לא גדול, אבל משמעותי מאוד", אמר.

בפאנל השתתפו גם שלושה יזמי היי-טק שפועלים מעוטף עזה ושהצליחו להתגבר על אתגרי המלחמה: ג'ק (טאטו) ביחיו, מייסד הסטארט-אפ UBQ, עמיר שוקרון, מייסד ומנכ"ל משותף בבריקס, וארז פרייבך, מייסד ושותף בזוטא קור.

כן השתתפה בכנס אתמול שירה לב עמי, ראשת מערך הדיגיטל הלאומי, שאמרה כי "הדיגיטל מאפשר לבנות תשתיות של המגזר הציבורי שקשה להרוס. החלטות מדיניות שמתקבלות הן דבר שאפשר לשנות יחסית בקלות. כשאנחנו בונים פלטפורמות דיגיטליות שמשנות את התהליכים, הן עוברות את הנקודה שממנה קשה לחזור אחורה".