למרות הנסיגה בגיוון והכלה: נמשך המאמץ לגייס יוצאי אתיופיה להיי-טק

ה-"צינון" של המאמצים לגיוון והכלה, שאפיינו את ההיי-טק בפלוס מינוס עשור האחרון, לא פסח גם על ישראל. מקורה של המגמה הזו בנשיא ארצות הברית, דונלד טראמפ, ובמהלכים שלו בתחום, אבל חלק ניכר מההיי-טק הישראלי מושתת על חברות רב לאומיות, ששואבות את המדיניות שלהן מאמריקה. גם בישראל, וגם כשזה נוגע לגיוון והכלה.

אף חברה לא תודה בזה בקול רם, אבל מתחת לפני השטח כבר ניתן לראות ביטול או השהייה של תוכניות גיוון והכלה, וחוסר רצון להתעסק בנושא הזה, שכמעט בבת אחת הפך מקונצנזוס ואחלה יח"צ לתפוח אדמה לוהט. אלא שיש ארגונים שלא מוותרים, וגם בתקופה הולכת ומתקדרת זו ממשיכים לנסות לגוון את תעשיית ההיי-טק הלא מאוד מגוונת.

אחד מאותם ארגונים הוא טק קריירה, שמתמקד בישראלים יוצאי אתיופיה. למרות שינוי הכיוון, הארגון ממשיך במאמצים שלו לשלב את בני אוכלוסיה זו בענף, שבו היא "זוכה" לתת ייצוג. הוא עושה זאת כבר יותר מ-20 שנה, דרך הכשרות להיי-טק לצעירים בגילאים של אחרי צבא (אם כי זה לא תנאי להתקבל) ועד גיל 45, ואחר כך מאמצי השמה שלהם. הקורסים מועברים בלוד, ורובם בתנאי פנימייה.

טק קריירה הוקמה על ידי אשר אליאס, מתכנת בהיי-טק, שלא ראה במקום העבודה שלו יוצאי אתיופיה, ורצה לשנות את המצב. עד כה סיימו את הקורסים של העמותה 1,200 בוגרים ושיעור ההשמה שלהם עומד על 85%. בין החברות שמשתפות פעולה עם טק קריירה יש תאגידים רב לאומיים כמו סיסקו, אנבידיה ו-AT&T, וחברות ישראליות כגון BigID, פיוניר, וויקס וצ'ק פוינט.

"נתנו לי הרגשה שאני כמו כולם"

אלינור אינגדאו סיימה לא מכבר את קורס הסייבר של טק קריירה, ועומדת להתחיל בקרוב תפקיד בצה"ל. כמו רוב מכריע של יוצאות ויוצאי אתיופיה, היא לא באה מרקע של היי-טק ולא של השכלה אקדמית – שזה חסם די משמעותי לקבלה לעבודה בענף. "אין לי חברים ומשפחה שעובדים בהיי-טק. אני אחות בכורה ודור ראשון להשכלה. אני מקווה ורוצה להאמין שבעתיד, השכלה תהיה 'חובה' בקהילה האתיופית, כי כרגע, חברות שלי לא רואות השכלה אקדמית אפילו כאופציה. השכלה אקדמית תביא ליותר עובדים מהקהילה שייכנסו לתעשיית ההיי-טק", היא אמרה בראיון לאנשים ומחשבים.

אלינור אינגדאו. צילום: פרטי

אינגדאו סיפרה על החוויה שלה בטק קריירה: "נרשמתי לתוכנית שבה אתה טועם קצת מכל דבר, מכל תחום בעולם ההיי-טק, ואחר כך בוחר באיזה מהם אתה רוצה להתמקד. בחרתי את תחום הסייבר, עשיתי קורס שמכין לכמה תפקידים בעולם הזה, בהם הלפדסק, אנליסט.ית SOC ו-PT – בדיקות חדירה. לאחר מכן למדנו הגנת רשתות, כלים ואת הפעילות של ונדורים בתחום, כגון סיסקו וצ'ק פוינט".

"הקורס הזה נתן לי את כל מה שאני צריכה לדעת כדי להכין את הקרקע לעבודה בהיי-טק", ציינה. "אנשי טק קריירה הכינו אותי לראיונות עבודה ונתנו לי בוסט לביטחון העצמי, הרגשה שאני כמו כולם. אני יכולה ללמוד ולהגיע לרמה מקצועית שווה לכולם, אבל הביטחון העצמי שלי לפני שהגעתי לטק קריירה היה מאוד נמוך, ולא מיתגתי את עצמי נכון. זה קושי גדול של כל יוצאי אתיופיה, ואנשי טק קריירה שמים על זה דגש".

לא מכבר הלכה אינגדאו לראיון עבודה – כאמור, בצה"ל, והיא סיפרה על החוויה: "יישמתי בראיון העבודה כישורים שלמדתי בטק קריירה, בעיקר איך למתג את עצמי נכון. למשל, בעבר, במשך שלוש שנים, הייתי בקבע, נגדת בצה"ל. אלמלא מה שלמדתי בטק קריירה לא הייתי מדגישה את זה, כי לא חשבתי שזה קשור לתחום. זה בהחלט עזר לי בראיון, ועכשיו אני חוזרת לקבע".

"תחנה אחרונה לפני החיים האמיתיים"

"אנחנו לא רק מעבירים הכשרה טכנולוגית", הדגישה שושי טסמה נגוסה, סמנכ"לית שותפויות ופיתוח עסקי בטק קריירה. "אנחנו מאמינים שכל מי שמגיע אלינו מגיע לתחנה האחרונה לפני החיים האמיתיים, ולכן אנחנו צריכים להכין אותו בצורה מיטבית".

טק קריירה פועלת בכמה צירים, כאשר ההכשרות – לתחומים כמו ניהול תקשורת נתונים ואבטחת מידע, סייבר, מדעי נתונים, DevOps, פיתוח תוכנה, אוטומציה ו-QA – הן הציר העיקרי. צירים נוספים הם הכוון לימודי, שמסייע לצעירים ישראלים יוצאי אתיופיה למצוא את המוסד האקדמי המתאים עבורם, התמחויות בחברות היי-טק והעברה של כישורים רכים כגון מה לעשות בראיונות עבודה, כולל סימולציות, וכיצד להשתלב בתרבות הארגונית.

"ציר נוסף הוא זהות – הזהות האתיופית-ישראלית", אמרה טסמה נגוסה. "יש לקהילה היסטוריה ארוכה ועשירה, וחשוב לדבר עם המשתתפים על החוויות שלהם לפני שהם הולכים לראיון העבודה. אנחנו מפתחים אצלם חוסן ערכי, כדי שיוכלו להתמודד עם שאלות כמו ששאלו אותי בראיונות עבודה בעבר – למשל על ההפגנות של יוצאי אתיופיה, שזה נושא שלחלוטין לא קשור לעבודה, ויש מי שיתפרצו כשישמעו את זה. אנחנו מלמדים אותם איך להתמודד עם האתגרים האלה".

מה המשובים שאתם מקבלים מהחברות שאתם עובדים איתן?
"המשובים ממש טובים. יש לנו לא מעט לקוחות חוזרים, שמבינים שאנחנו יודעים מה אנחנו עושים, שאנחנו ממלאים הן את הצרכים של המועמדים והן את הצרכים של החברות. אנחנו מבינים מה המוטיבציה של כל חברה ויודעים לתפור את הפתרון הספציפי לה".

למשל?
"אפספלייר צריכה דאטה אנליסטים, אז אנחנו עומדים לפתוח איתה קורס שיכשיר עובדים לתחום. עוד דוגמה: עשינו כמה האקתונים עם וויקס, שבסופם הסטודנטים התקבלו לחברה. יש 16 בוגרי טק קריירה בוויקס. או קורס למילואימניקים שעשינו איתם, שאמנם לא היה בו יוצא אתיופיה אחד, אבל ביצענו אותו כתרומה לחברה".

אבי צח, מגייס בכיר ב-BigID. צילום: יח"צ

אז מה אומרות החברות? כדי לקבל מושג על זה צורף לשיחה אבי צח, מגייס בכיר ב-BigID. "אני מכיר את טסמה נגוסה מתפקידי הקודם וכשהגעתי ל-BigID, ההתחברות לטק קריירה הייתה אחת המטרות שלי. זה מתחבר לערכי החברה, שעובדת לאורך שנים עם קהילות שונות בתוך ישראל, במגוון רחב של אוכלוסיות", אמר.

BigID קיימה בחודש שעבר מיט-אפ עם טק קריירה, וראיינה כמה וכמה מבוגריה לתפקידים בחברה. "אנחנו רוצים לתת לאנשים את האפשרות להיכנס לתעשיית ההיי-טק, וספציפית לתחום האבטחה, כדי לפתח את ישראל כאומת סייבר. השותפות הזאת יחסית צעירה ואנחנו עובדים עליה ביחד. אין לי ספק שהיא תקרום עור וגידים בהמשך", ציין צח.

למה כדאי לחברת היי-טק לקבל בנות ובני אוכלוסיות מגוונות?
"גיוון והכלה זה להכניס קולות נוספים לחברה. אנשים מרקעים שונים יכולים לתת עוד מבט, נוף אחר על החברה ועל המוצר שלה. זה תורם לביזנס כשיש אנשים עם זוויות אחרות.

כמגייס, אני רואה את הערך בלקבל להיי-טק אנשים שהם לא שכפול של העובדים הקיימים, לא חבר מביא חבר. ברגע שחברה שמה את הפוקוס וחורטים על הדגל גיוס של אנשים מקהילות מגוונות – זה לגמרי ישים ולגמרי תורם לה, כולל בהיבט הכספי".