"מערכות ה-IT צמצמו בעשרות אחוזים את הבנייה הבלתי חוקית"

מספר עבירות הבנייה בישראל נמצא בירידה בשנים האחרונות. על פי נתוני רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) ל-2023, שהם הנתונים האחרונים שפורסמו, אנשי הרשות איתרו בשנה זו 23 התחלות בנייה לא חוקיות משמעותיות לכל 1,000 קמ"ר לעומת 80 ב-2017 (יש לציין שנתוני 2023 לא כוללים את הרבעון האחרון שלה, שבו רבים מאנשי הרשות היו במילואים).

לדברי מנכ"ל רמ"י, ינקי קוינט, יש לטכנולוגיה חלק לא מבוטל בהורדת עבירות הבנייה. "יש כמה אלפי מקרים של עבירות בנייה בשנה", אמר בראיון לאנשים ומחשבים. "אנחנו פועלים בכל הארץ, לרבות בצפון ובדרום, בין היתר בפזורה הבדואית, שם ביצענו מבצעי אכיפה עם מאות צווים, וזה התאפשר בזכות מערכות ה-IT שלנו. יש ירידה מסוימת בעבירות הבנייה במגזר הבדואי, כי הם מבינים שכיום אנחנו מזהים מהר יותר את העבירות ושלא כדאי להם להתעסק איתנו. באופן כללי, מערכות ה-IT צמצמו בעשרות אחוזים את הבנייה הבלתי חוקית בכל הארץ".

עשור לפרויקט הטרנספורמציה הדיגיטלית של הרשות

רשות מקרקעי ישראל עוברת בשנים האחרונות לא פחות ממהפכה טכנולוגית. אחד הפרויקטים הבולטים, אם לא הבולט ביותר, הוא פרויקט הטרנספורמציה הדיגיטלית של הרשות – רמיטק. זו קיבלה בטקס מצטייני המחשוב IT Awards של אנשים ומחשבים, שנערך באמצע פברואר, אות הוקרה מיוחד לציון עשור לפרויקט. זהו אחד מפרויקטי הליבה המחשוביים הראשונים בראשות, ששינו את תהליכי העבודה שלה ושיפרו את רמת השירות שהיא נותנת ללקוחותיה.

קוינט סיפר בראיון על מהפכה דיגיטלית נוספת שמתחרשת ברשות, שנוגעת לכל אחת ואחד מאיתנו. עיקרה הוא אוטומציה מואצת וחכמה של תהליכי עבודה, והתוצאה הישירה שלה היא העלאת שורה של שירותים, כגון נסח טאבו והערכות שומה, לדיגיטל. אלה היו תהליכים בירוקרטיים, שגזלו שעות רבות מלקוחות הרשות, כולל זמן המתנה ארוך בלשכות שלה, וכיום אפשר לעשות אותם בלחיצת כפתור.

עו"ד קוינט החל את דרכו ברשות מקרקעי ישראל ב-2001, כשעוד הייתה מינהל מקרקעי ישראל – כסגן היועצת המשפטית. ב-2008 הוא מונה ליועץ המשפטי של הרשות – תפקיד שאותו מילא במשך שמונה שנים. ב-2017 הוא מונה למנכ"ל רשות החברות הממשלתיות ובדצמבר 2020 חזר לרשות מקרקעי ישראל ומונה לתפקידו הנוכחי, כמנכ"ל שלה. בינואר אשתקד, תוך כדי הכהונה כמנכ"ל רמ"י, הוא היה במשך תקופה קצרה ממלא מקום מנכ"ל רשות החברות הממשלתיות.

לדבריו, "רמיטק היה פרויקט מרכזי להחלפת מערכות ליבה, שבמסגרתו העובדים היו צריכים לשנות תהליכי עבודה ואת התרבות הארגונית, שהייתה ברמ"י במשך שנים, בגלל המערכות הישנות. המעבר היה מורכב יותר מאשר ההסתגלות שלהם לאוטומציה של השירותים שהטמענו בשנים האחרונות. עם זאת, העובדים מבינים שהמערכות האלה מסייעות להם ומאפשרות להם להתמקד בתחומי התמחותם".

רביד שמואלי, מנמ"ר רשות מקרקעי ישראל. צילום: ניב קנטור

לאורך כל הראיון קוינט הדגיש את המרכזיות של אגף מערכות המידע והמחשוב ברשות, שבראשו עומד רביד שמואלי. לדבריו, "במפגשים הראשונים שלי עם שמואלי, לאחר שמוניתי לתפקיד המנכ"ל, ביקשתי לברר איך אפשר ליישם מערכות דיגיטליות שישרתו בקצה את האזרח. רמיטק שינתה תהליכים פנים ארגוניים, ורציתי לקדם את המהפכה כדי לפשט תהליכים ולהקל על הלקוחות שלנו – האזרחים".

למה אתה מתכוון?
"לדוגמה, להוציא נסח טאבו באופן דיגיטלי, על סמך נתונים במערכת, ללא צורך לבצע חיפוש פיזי בתיק. זה היה כרוך אצלנו בלא מעט חששות, וכמי שבא מהייעוץ המשפטי, הייתי מודע לזה. הקמתי צוות, הוריתי לחבריו לעשות פיילוט על 500 תיקים ואם הם מגלים טעויות בשיעור של פחות מ-5% – שלא יחזרו אליי בכלל. כמובן שהם לא חזרו, ועד היום לא ידוע לנו על טעויות מהותיות בעקבות הדיגיטציה של נסח הטאבו. מי שמכיר את הנושא מבין כמה זמן וכמה משאבים זה חסך לנו וללקוחות שלנו".

במה בא לידי ביטוי השינוי של התרבות הארגונית שהמהלך הצריך?
"התפיסה הייתה שכדי לבדוק בקשה לנסח טאבו צריך לפתוח כל תיק, לבדוק כל מסמך – ורק אז לתת אישור. המערכות הדיגיטליות שינו את התפיסה ואת התהליכים, וכולם מרוצים".

יש לך דוגמאות נוספות לפרויקטים בולטים?
"כן. ביצענו תהליכי אוטומציה של שירותים בשלוש החטיבות שלנו: העסקית, השמירה על הקרקעות ושירות הלקוחות. בחטיבה שאחראית של שמירת קרקעות, מניעת בנייה בלתי חוקית ופלישה הטמענו מערכת שראיתי איך היא פועלת ברפאל, בתקופה הקצרה שבה כיהנתי כממלא מקום מנהל רשות החברות הממשלתיות. המערכת הזו יודעת לזהות שינויים בקרקע באמצעים דיגיטליים, מבוססי מערכות שיש בהן גם מרכיבים של בינה מלאכותית".

איך זה עובד?
"המערכות שלנו מוציאות אלפי התראות, בעקבות צילומים בשטח ופעולות נוספות שהפקחים עושים. אבל לא כל גדר שזזה או תלולית עפר היא עבירת בנייה, ולכן היה צריך מערכת שתדע לזהות ולהתריע באופן נכון יותר. גייסנו קבוצת עובדים שהם על הספקטרום האוטיסטי, שעבדו על המערכות האלה ברפאל, והם אימנו את המערכות שלנו".

מה עוד?
"בחטיבה העסקית הטעמנו מערכת בינה מלאכותית שיודעת לבצע שמאות לקרקע, מבוססת נתונים. קיבלנו גישה לנתונים ממספר משרדי ממשלה, שסיפקו לנו בסיס מספיק טוב כדי לנתח את הדאטה ולאפשר ביצוע שמאות מרחוק – שוב, יותר במהירות וביעילות מאשר התהליכים שהיו בעבר. כיום, מי שזקוק להערכות שמאות, היתרי בנייה וטפסים דומים עושה זאת מהבית, בלחיצת כפתור, בתהליך מובנה שנוגע בכל הצדדים, כולל תשלום באמצעות האינטרנט. בעבר זה לקח חודשים".

אז הלשכות שלכם נותרו ללא קהל?
"יש עדיין פעולות רבות שדורשות הגעה פיזית, וגם על זה אנחנו עובדים, אבל ללא ספק, הפעולות שביצענו עד עתה חסכו עשרות אלפי הגעות של אזרחים ללשכות שלנו".

כאן העיר קוינט כי "מעבר להתייעלות, הדיגיטציה של השירותים מונעת שחיתויות ותופעות של מאכרים. היא מקצרת תהליכים ומסייעת לזירוז בניית דירות".

האם אתם עושים סקרי שביעות רצון?
"אנחנו עובדים קשה כדי לשפר את התדמית שלנו, שעדיין לא טובה בעיני חלקים מהציבור. יש לכך הרבה סיבות, חלקן פוליטיות, שקשורות בממשלה. תמיד מטילים עלינו אחריות לבעיות מבניות שונות. אבל כשאנחנו שואלים את אלה שמקבלים מאיתנו את השירות, אנחנו מקבלים תשובות חיוביות ומרגישים את השינוי".