המנמ"ר שטיפל בגז – בא לכבות אש

ניר צנטנר - שהיה עד באחרונה ובמשך כעשור ראש אגף בכיר לטכנולוגיות דיגיטליות ומידע במשרד האנרגיה - עלה שוב על מדים בתפקידו החדש, ראש חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה לישראל ● הוא מסכם את ימיו במשרד

ניר צנטנר, ראש חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה לישראל.

"הגעתי לתפקיד לפני תשע שנים. נחתתי בארץ שוממה ולא נודעת. עבדתי תחת ארבעה שרים וחמישה מנכ"לי משרד, כאשר לכל אחד מהם סדר יום משלו, צרכים ורצונות. התחלתי את עבודתי תוך כדי העיסוק במתווה הגז הראשון, ב-2015. שאול מרידור, המנכ"ל הראשון שפגשתי במשרד, היה מתפעם ואומר לי: 'כשאני מגיע למשרד והמחשב נדלק, מדובר בנס – אם גם יוצא נייר מהמדפסת, אז מדובר באחד משבעת פלאי תבל'. ה-IT פה לא היה מפותח בלשון המעטה, היו שלושה עובדים ובלא מנמ"ר. כיום מערך המחשוב מונה עשרות רבות של עובדים, לרבות 40 מפתחות חרדיות בבית תוכנה קטן של המשרד, עם עשרות פרויקטי IT מדי שנה", כך סיפר ניר צנטנר, עד באחרונה ראש אגף בכיר, טכנולוגיות דיגיטליות ומידע, במשרד האנרגיה.

מסכם עשייה בעשור האחרון במשרד האנרגיה

כעת, עם מינויו של צנטנר לראש חטיבת התקשוב בנציבות כבאות והצלה לישראל, הוא סיכם את עשייתו בעשור האחרון במשרד.

"עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל", אמר, "המשרד הוגדר כגוף חיוני בחירום, בבחינת 'מאפשר המאפשרים', ונדרשנו לספק לו יכולת לפעול ברציפות, כי כולם מבינים את חשיבות אספקת האנרגיה לכלל המשק בחירום. מאז מתווה הגז הראשוני, המשרד מצוי בצמיחה רבה, והוא הפך לשחקן מרכזי בעולמות האנרגיה. המשרד קיבל חיזוק נוסף עם פרוץ המלחמה באוקראינה, אז רוסיה סגרה צינורות גז ונפט לאירופה. לצד גילוי מאגרי הגז, אתגרים נוספים באים מהצורך להלום את ההתחייבויות למעבר לשימוש באנרגיה ירוקה ומהפיכת כלי הרכב החשמליים".

סיפק שלל אתגרים למשרד ולניר צנטנר. תחום האנרגיה.

סיפק שלל אתגרים למשרד ולניר צנטנר. תחום האנרגיה. צילום: אילוסטרציה. מקור: BigStock

"ה-IT שהובלתי", ציין צנטנר, "עוסק בארבעה עולמות תוכן מרכזיים – דלק, גז טבעי, אוצרות טבע, אנרגיה מתחדשת והתייעלות אנרגטית, וכן – עולם המערכות התפעוליות. בשנתיים האחרונות הובלנו, בשיתוף ארנסט אנד יאנג, תהליך לבניית אסטרטגיית מחשוב, תוך הבנה שבעולם מוגבל משאבים – אי אפשר לעשות הכל וצריך לתעדף נכון. בנינו חזון תקשובי חדש למשרד, שיענה לדרישות כלל ה'לקוחות'. תגברנו את משאבי ה-ICT שלנו, ובהתאמה, התקציב שלנו גדל משמעותית במהלך השנים: ערכנו פרויקטים בני עשרות מיליוני שקלים".

"בכל אחד מעולמות התוכן", הוסיף, "אנו עוסקים בניהול המשק, ברגולציות, ברישוי, פיקוח ובביקורות על המשק. למשל, כל תחנת דלק המוקמת במדינה – מקבלת רישוי דיגיטלי: עליה לבצע הליך שלם של רישוי, התאמה, תפעול ופיקוח".

המערכות 'מגדל', 'מפרש', 'המרחב' ו'מעוף'

"השנה", המשיך ואמר, "נתמקד בשני תחומים מרכזיים: האחד, משק הגז הטבעי והשני – אנרגיה מתחדשת, בדגש על התייעלות אנרגטית, שליטה על דיווחי הצריכה ודירוג מבנים להתייעלות אנרגטית". לדבריו, "בחלוף השנים הפכנו ממשרד המביט פנימה, לגוף המעניק שירות לציבור צרכני האנרגיה ולחברות הפועלות בתחום. כך, בעולם הדלק, בנינו בעשור הקודם מערכת בשם 'מגדל', לניהול התהליכים בנושאי גז ודלק, לרבות רישוי למתקנים ולספקים, פיקוח ואכיפה, דיווחים מקוונים, ניהול וביצוע חקירות וטיפול בעיצומים כספיים. בשנה החולפת הוספנו לה כמה מודולים, ונמשיך בכך בשנים הבאות".

"עוד מגה פרויקט שעשינו הוא מערכת 'מפרש'", הסביר, "זו מייצרת סביבה אחידה לתהליכי העבודה השונים במשק הגז הטבעי ומביאה לצמצום לוחות הזמנים בטיפול בבקשות. זאת, בהתאם לחקיקה והרגולציה במשק הגז הטבעי, עם תהליכי עבודה שוטפים, ניהול ובקרה, הגשת בקשות מקוונות ושיח דיגיטלי משותף עם השחקנים במשק".

עוד סיפר צנטנר על מעשיו במשרד האנרגיה: "הקמנו את מערכת 'המרחב', המהווה פלטפורמה אחידה לניהול ובקרה של כלל פעילות החטיבה לאנרגיה מקיימת במשרד, כולל הצגת נתוני צריכת אנרגיה לפי חברות ואתרים, דיווחי צריכת אנרגיה לחברות ורשויות מקומיות, ממשקים לניהול תהליכים, הכשרת בעלי תפקידים בתחום האנרגיה, ומעקב אחר מענקים". הוא הוסיף כי "מערכת 'מעוף' שפיתחנו, מהווה מענה דיגיטלי אחיד לכלל הפעילות של יחידת המדען הראשי שבמשרד".

"עולם האנרגיה הוגדר כמשק בסיכון למתקפה"

בעולם הגנת הסייבר, אמר, "המשרד הוסמך לתקן ISO27001 לפני כארבע שנים. אנו חווים יותר מאלף אירועי סייבר בשנה, והנתונים גדלו מאז פרוץ המלחמה: עולם האנרגיה הוגדר כמשק בסיכון למתקפה". בעולם הענן, הוסיף, "התחלנו עם AZURE כבר ב-2017. לגבי נימבוס, אני בדעת מיעוט: יש להבחין בין משרד שלא היה בענן ובין מי שהוא כבר בענן – ולכן ההגירה הינה טכנית בעיקרה עבורנו. לא בטוח שהיא תקדם את המגזר הממשלתי ואולי ההגירה אף תייקר את השימוש בו". 

"כחלק מלקחי הקורונה", ציין צנטנר, "עשינו רבות למעבר לעבודה היברידית, ולכן עם פרוץ המלחמה היינו כבר ערוכים לעבודה משולבת".

צנטנר, 54, שירת שלושה עשורים בצבא והיה באגף התקשוב והגנה בסייבר במערך הטכנו-מבצעי. בתפקידיו האחרונים היה מג"ד (ר"ת מפקד גדוד) קשר באוגדה צפונית וראש ענף אימונים והדרכה באגף. לפני ימים אחדים צנטנר עלה שוב על מדים בתפקידו החדש. "אני מביא עימי ניסיון מעשי", סיכם, "ומעריך שהניסיון הזה יסייע לי להצליח בתפקיד הנוכחי ולהוביל את מערך הכבאות לפסגות טכנולוגיות חדשות. אני מגיע לכב"א עם הרבה ציפיות ומקווה להצליח בו לפחות כמו מה שעשינו במשרד האנרגיה".

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים