מסתמנת תבוסה במאבק של שרה סילברמן מול OpenAI

הקומיקאית האמריקנית, תבעה את מפתחת כלי ה-GenAI המפורסם ChatGPT, אחרי ש-OpenAI הדגימה כיצד הוא מסכם את ספרה במהירות ● בתביעה נטען שהתוכן "אומץ" בידי החברה ללא אישור - אבל בית המשפט לא התרשם מטענה זו

נראה שתפסיד בתביעה שהגישה נגד OpenAI. הכותבת והקומיקאית שרה סילברמן.

שרה סילברמן – סטיריקנית, קומיקאית, סופרת ושחקנית טלוויזיה אמריקנית – תבעה ביולי האחרון את החברות OpenAI ומטא בטענה להפרת זכויות יוצרים שלה. לטענת סילברמן בתביעתה, OpenAI – החברה שפיתחה את כלי ה-AI הפופולרי ChatGPT – השתמשה בספרים שלה ושל כותבים אחרים, השותפים לתביעה, באופן לא חוקי וללא רשות, כדי לאמן את ChatGPT ומודל השפה הגדול שמגבה אותו, GPT. התביעה הייתה חלוצית למדי, ולכן קיבלה מיד מהמדיה ומהציבור תשומת לב רבה, מתוך חשיבה שהיא יכולה להוות מקרה תקדימי שישנה לחלוטין את התנהלות כלל החברות המפתחות ומאמנות LLMs וכלי GenAI. התביעות הנפרדות נגד שתי ענקיות הטק הוגשו בקיץ בידי סילברמן ושני כותבים אחרים, ריצ'רד קדריי וכריסטופר גולדן, אבל אחרי אירועי המשפט האחרונים – מצב הדברים לא נראה טוב במיוחד דווקא עבורם. 

אם אומן שלא כחוק? כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית ChatGPT מבית OpenAI.

אם אומן שלא כחוק בתוך גניבת זכויות יוצרים? כלי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית ChatGPT מבית OpenAI.

הכל התחיל כי ChatGPT הודגם מסכם ספר של סילברמן

הפרשה החלה כשבתצוגות יכולות של ChatGPT הופיע ספרה של סילברמן, The Bedwetter, כספר הראשון שסיכום שלו הודגם כיכולת של הכלי החדשני. גם בספריהם של גולדן (Ararat שמו) ובספרו של קאדרי (Sandman Slim) נעשה שימוש דומה שכלל לא הוסתר. הטענה בתביעות המקוריות הייתה שהצ'טבוט מעולם לא טרח "לשחזר כל מידע מהאינפורמציה על ניהול זכויות היוצרים שהתובעים כללו ביצירות שפורסמו".

אלא ש-צו שהוצא השבוע (ב') על ידי השופטת המחוזית של ארה"ב, ארסלי מרטינז-אולגוין, דחה את טענות המחברים. השופטת מצאה כי לא חלה, כפי שטענה התביעה, הפרת זכויות יוצרים שילוחית (Vicarious copyright infringement) – שמשמעותה היא שהחברה ידעה על ההפרה, לכאורה, והרוויחה ממנה. כמו כן פסלה מרטינז-אולקוין גם את הטענות בדבר שיטות עסקיות בלתי חוקיות, אשר באו לידי ביטוי בהפרת חוק זכויות היוצרים ששמו 'חוק המילניום הדיגיטלי' (DMCA – ר"ת Digital Millennium Copyright Act), וכן טענות להתנהלות רשלנית ולהתעשרות לא הוגנת, על חשבון התובעים.

המקרה כולו נתלה בעצם בשאלה האם ChatGPT מעתיק ישירות אלמנטים המוגנים בזכויות יוצרים מיצירותיהם של המחברים – אם לאו. לפי הדיווחים, בית המשפט סבור כי טרם הוצגו ראיות משכנעות לכך. בנוסף, OpenAI מצידה טוענת שהשימוש בתכנים של הקומיקאית ויתר התובעים לשם אימון הבוט החכם שלה נופל תחת הקטגוריה "שימוש הוגן", וזאת בהתבסס על דוקטרינה משפטית המאפשרת העתקה מוגבלת למטרות טרנספורמטיביות. בנוסף, עורכי הדין של הנתבעת טוענים שיצירות המוגנות בזכויות יוצרים מהוות חלק קטן מכלל הנתונים שעליהם הוכשר מודל השפה הגדול שלה – דבר המחליש את טיעוני התביעה נגדה.

סילברמן ושותפיה העלו תחילה טענות רחבות יותר, והאשימו את OpenAI בשלל היבטי הפרה של זכויות היוצרים שלהם, לכאורה. אך בית המשפט דחה את רוב הטענות הללו בטענה שאין מספיק ראיות המגבות אותם.

האם תביעתו נגד OpenAI תזכה במענה דומה מבית המשפט? הניו יורק טיימס.

האם תביעתו נגד OpenAI תזכה במענה דומה מבית המשפט? הניו יורק טיימס.

האם לקביעות תהיה השפעה תקדימית על תביעות דומות אחרות?

יצוין כי ההתפתחויות האחרונות סביב התביעה של סילברמן הגיעו חודשים לאחר שבית המפשט קיבל חלקית את טענות הנתבעת השנייה בפרשה, מטא – החברה האם של מספר רשתות חברתיות שגם היא מפתחת AI כיום. מטא ביקשה אז לדחות את התביעה שהגישו סילברמן ושותפיה בנוגע לשימוש בחומר המוגן בזכויות יוצרים שלה בידי כלי ה-GenAI של מטא, Llama שמו. בנובמבר 2023, מתח השופט המחוזי של ארה"ב, וינס צ'הבריה, ביקורת על אופי התביעה, אם כי איפשר לתובעים זמן לתקן את טענותיהם בה. הוא אף הצהיר כי ישוב וידחה את הטענות, אם התביעה לא תצליח להוכיח שפלט של Llama אכן דומה לתכנים שלהם.

נראה כי התקווה היחידה של התובעים כעת היא סביב טענת "חוסר ההוגנות" שנכללת בתיק, ושמתבססת על הפרשנות הרחבה של מדינת קליפורניה לחוקי תחרות בלתי הוגנים. אבל גם סוגיה זו לא תהיה פשוטה להוכחה – כדי לחזק טענה זו שלהם, לסילברמן ולכותבים האחרים ניתנה ארכה עד ה-13 במרץ לתקן את תלונתם, לספק ראיות מובהקות יותר לתלונותיהם, ובמיוחד – לנסות להוכיח העתקה ישירה שביצע ChatGPT.

נזכיר כי בשלהי 2023 ספגו OpenAI ושותפתה העסקית מיקרוסופט תביעת זכויות יוצרים דומה אבל משמעותית בהרבה מהניו יורק טיימס. גוף המדיה הענק הגיש אז תביעה נגד OpenAI והספונסרית שלה, מיקרוסופט, העוסקת בטענה להפרת זכויות יוצרים פרועה שבוצעה לשם פיתוח דגמי הבינה המלאכותית הג'נרטיבית שלה החברות, כשהטיעון העיקרי של הטיימס היה שמיליוני מאמרים שלו, המוגנים בזכויות יוצרים, שימשו להכשרת מודלי הבינה המלאכותית של החברה, לכאורה ללא רשות או פיצוי.

כעת לא ברור אם התבוסה המסתמנת והולכת של סילברמן בתביעתה הדומה והמוקדמת תקרין על התביעה של הטיימס, והאם תוצאותיה יחשבו כתקדימיות בתיק זה או בתיקים נוספים ותביעות זכויות יוצרים אחרות שספגו החברות בחודשים האחרונים.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים