גרינפיס נגד יצרניות הטק: לא מתאמצות די להפחתת פליטות CO₂

גרינפיס (Greenpeace) יוצאת נגד יצרניות הטכנולוגיה והאלקטרוניקה הגלובליות. לפי הארגון הסביבתי, הן פשוט לא עושות מספיק מאמצים להפחית את פליטת הפחמן הדו-חמצני.

בדו"ח שפורסם על ידי קבוצת הקמפיין הסביבתי של הארגון, החוקרים בחנו את מאמצי הפחתת הפחמן של 11 מהענקיות הגדולות בתחום.

חמש מהיצרניות הגדולות – אינטל (Intel), פוקסקון (Foxconn), יצרנית הרכיבים הסינית Luxshare Precision, סמסונג (Samsung) ו-TSMC – לא רק שלא צמצמו את הנזק, אלא שהגדילו את היקף הפליטות שלהן במהלך 2022 בהשוואה ל-2020, כך לפי ממצאי הדו"ח. לדברי גרינפיס, ניתן לייחס את הנתון – בחלקו – לעלייה בייצור באותה תקופה.

שמונה מתוך 11 החברות התחייבו להשיג אפס פליטות פחמן עד שנת 2050, אולם אף לא אחת מהן התחייבה להפחית במחצית את הפליטות שלה עד 2030, צוין בדו"ח. הפחתת הפליטות במחצית היא המינימום הדרוש כדי לשמור על היעד שנקבע בהסכם פריז. ההסכם, שאושרר ב-2015 במהלך ועידת האקלים בפריז ונחתם ב-2016, קובע שיש להביא להגבלת ההתחממות הגלובלית לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום-תעשייתית. השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף המאה ה-21 ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד.

פעלה בכדי לצמצם פליטות, אבל לא באמת צמצמה? אינטל. צילום: ShutterStock

אינטל – צוינה לחיוב בדו"ח, עם הסתייגות

אינטל מצויינת לחיוב בדו"ח, כספקית האלקטרוניקה הגדולה היחידה, שהתחייבה בפומבי לעבור לפעול על 100% אנרגיה מתחדשת עד 2030, יעד שהחברה עצמה הדגישה בתוכנית העבודה המתוכננת שלה. אבל, כך טוענים בגרינפיס, "אינטל ממשיכה להסתמך במידה רבה על שיטות שיש להן השפעה מועטה על הסביבתיות, כגון 'תעודות אנרגיה מתחדשת' (RECs) – כדי להשיג מטרה זו".

אנליסטים הסבירו כי החיסרון של רכישת תעודות אלו טמון בכך שהן לא בהכרח מעודדות ייצור של חוות רוח או שמש חדשות. האנרגיה הנצרכת עשויה גם להגיע מאנרגיות מזהמות "רגילות", כגון דלקים מאובנים – בימים שבהם יש ייצור נמוך של רוח או אנרגיה סולארית. "כך", הסבירו, "השימוש ב-RECs מאפשר לחברה להצהיר שהיא הפחיתה במחצית את היקף הפליטות שלה, בעוד שמה שהיא עשתה בפועל היה לכתוב צ'ק, ולהמשיך לפלוט גזי חממה כבעבר".

ענקית השבבים הטיוואנית TSMC, קיבלה הכרה מגרינפיס על הקדמת יעד האנרגיה המתחדשת של 100% שלה: מ-2050 ל-2040. זאת, בעוד סמסונג דבקה בתוכניות לעבור ל-100% אנרגיה מתחדשת עד 2050. לפי גרינפיס, "זהו תאריך יעד רחוק מדי, וככזה, אינו יכול לעזור למנוע את ההשפעות הקטסטרופליות ביותר של שינויי האקלים".

סמסונג דורגה בתחתית בין כל יצרניות השבבים המצויינות בדו"ח, מכמה סיבות: בשל ציר הזמן האיטי יחסית שלה למעבר לאנרגיה מתחדשת; היעדר יעד להפחתת פליטות לשנת 2030; וההסתמכות הרבה שלה על שיטות מיקור, המשפיעות רק במעט על צריכת אנרגיות מתחדשות.

גם חברות טכנולוגיה נדרשות להיאבק בו. משבר האקלים. צילום: BigStock

פוקסקון – הכי הרבה פליטות פחמן וצריכת חשמל

ענקית הייצור הטאיוואנית פוקסקון, יצרנית מכשירי ה-iPhone ומוצרים אחרים של אפל, צוינה על ידי גרינפיס כחברה שיש לה את פליטות הפחמן הגבוהות ביותר והכי הרבה צריכת החשמל. הדו"ח טוען כי צריכת החשמל המתחדשת שלה היוותה רק 8% מכלל הצריכה הכוללת של אנרגיה שביצעה במהלך 2022. כך, נכתב, "פליטת ה-CO₂ של פוקסקון הייתה גבוהה יותר מזו של איסלנד בשנה שעברה".

עוד נכתב כי "חברות כמו אפל ומיקרוסופט לא צריכות לקדם את המוצרים שלהם כ'ירוקים', כאשר שרשראות האספקה ​​שלהן עדיין מופעלות על ידי פחם וגז. בהחלט אפשרי עבור כל ספק להשיג 100% אנרגיה מתחדשת בתוך העשור. אבל הצעד הראשון לכך הוא הצבת יעדים שאפתניים".

דו"ח דומה של גרינפיס שיצא בשנה שעברה מתח ביקורת על חברות דוגמת אמזון, מיקרוסופט, גוגל וסוני – על שהן ממשיכות להסתמך, במידה רבה, על דלקים מאובנים בכל שרשראות האספקה ​​שלהן – למרות שהציבו יעדי אנרגיה מתחדשת שאפתניים לפעילותן. עוד נכתב באותו דו"ח כי אמזון, מיקרוסופט, גוגל, HP וסוני קבעו יעדי אקלים שכללו את שרשראות האספקה ​​שלהן, אך לא קבעו מסלולים להשגתן.

הדו"ח מסתיים בקביעה כי "כדי להישאר במסגרת יעדי הסכם פריז, ספקיות האלקטרוניקה צריכות להגיע ל-100% אנרגיה מתחדשת בכל שרשרת האספקה ​​שלהם עד 2030. מומלץ לעשות זאת באמצעות שימוש בשיטות מיקור בעלות השפעה גבוהה יותר על היקף צריכת האנרגיה המסורתית והמזהמת".