תוכן פרסומי
ראשי » בראש הכותרות » דרוש קבינט היי-טק לטיפול בהון האנושי
דדי פרלמוטר, ראש ועדה בינמשרדית לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בהיי-טק. צילום: פיני חמו

דרוש קבינט היי-טק לטיפול בהון האנושי

הקמת ועדה בינמשרדית חדשה, בראשית סגן נשיא אינטל לשעבר, דדי פרלמוטר, שתעסוק בסוגיית כוח האדם בהיי-טק מעודדת בהחלט, אולם אל לה להסתפק רק בהמלצות - הגיע הזמן למהלכים מיידיים

מאת 30 בספטמבר 2021, 17:17 א+ / א- הדפסה הדפסה
פייסבוק טוויטר ווטסאפ פינטרסט לינקדאין דוא״ל

ההיי-טק אינו מיקשה אחת, והוא נוגע כיום כמעט בכל תחום של החברה הישראלית, והבעיות או האתגרים שהענף מתמודד איתם כבר מזמן אינם הבעיה של חברות ההיי-טק בלבד, אלא של כל המשק והחברה הישראלית

שרת המדע, אורית פרקש הכהן, מינתה השבוע את דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל, לעמוד בראש ועדה בינמשרדית, שתפקידה לגבש המלצות לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בענף ההיי-טק.

במבט ראשון מתבקשת השאלה – לשם מה צריך עוד ועדה שתעסוק בנושא הכאוב הזה? הרי הבעיות ידועות, הסיבות למחסור בכוח אדם בענף כבר פורטו ונבחנו על ידי שורה של ועדות, שהגישו גם הן המלצות למשרדי ממשלה שונים, וגם בעבר לראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו. רוב הפתרונות תלויים בממשלה, בתקציבים, במשאבי כוח אדם ובמדיניות כוללת.

אז מה ההבדל? ההבדל הוא שהוועדה שפרלמוטר יעמוד בראשה, תהיה בינמשרדית, שההרכב שלה נקבע בהחלטות הממשלה, במסגרת דיוני התקציב.

לפי אותה החלטה, אמורים להשתתף בוועדה מנכ"לי משרד החדשנות, משרד הכלכלה, רשות החדשנות, נציגי משרד העבודה, ממונה על אגף התקציבים במשרד האוצר, נציגי הות"ת, נגיד בנק ישראל וראש המל"ל. אם תרצו, הפורום הזה צריך להגדיר את עצמו כקבינט היי-טק, בדומה לקבינט הקורונה והקבינט המדיני-ביטחוני. כי זה מה שדרוש כרגע.

הסיבה לכך היא שאחד הגורמים המרכזיים, אם לא העיקרי, שמנע מהממשלה לתת מענה אמין וישים לבעיית כוח האדם, הוא היעדר גוף מתכלל שמסתכל על ענף ההיי-טק במבט רחב, ויודע ליישם פתרונות ולא רק להציע אותם. כי ההיי-טק אינו מיקשה אחת, והוא נוגע כיום כמעט בכל תחום של החברה הישראלית, והבעיות או האתגרים שהענף מתמודד איתם כבר מזמן אינם הבעיה של חברות ההיי-טק בלבד, אלא של כל המשק והחברה הישראלית.

אנחנו מאבדים זמן יקר

הוועדה מוקמת בעיתוי קריטי ביותר, כי אנחנו מאבדים זמן יקר, בעיית ההון האנושי רק מחריפה, ויש כבר לא מעט תחומים שישראל הובילה בהם בעבר, לעומת מדינות מערביות, וכיום אנחנו בעמדת נחיתות.

כדי לתת מענה לאתגר ההון האנושי, צריך שיתוף פעולה ממשי בפועל בין כל אותם גורמים שמרכיבים את הוועדה שפרלמוטר יקים. משום שלדוגמה, כדי לדאוג לכמות מספקת של בוגרים בפקולטות מדעיות באוניברסיטאות ובמכללות נדרשת השקעה רחבה יותר בגילאים צעירים יותר, בבתי הספר העל-יסודיים ובחינוך הטכנולוגי.

בוגרים אלו מזינים בתחילה את היחידות הטכנולוגיות של צה"ל שגם הן משוועות לכוח אדם איכותי, ונאלצות לעיתים להכשיר חיילים בעצמן, כולל כאלו שמגיעים ללא שום רק ולא בטוח שזה התחום המעניין אותם. ולא מדובר רק ב-8200, אלא ביחידות וחילות אחרים, שגם שם הטכנולוגיה והחדשנות הן חלק מכלי הנשק בארסנל של הלוחמים.

בהכשרת הון אנושי נכנסת המשוואה של שוויון הזדמנויות ועידוד צעירים מהפריפריה להתאמץ וללכת ללמוד חמש יחידות מדעים ואחר כך לאוניברסיטה. וכאשר הם מסיימים ללמוד תואר ראשון, מתחיל המירוץ לחיפוש עבודה.

לפעול מיידית לצמצומו. המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי. אילוסטרציה: אלפא פוטו, BigStock

לפעול מיידית לצמצומו. המחסור בכוח אדם בהיי-טק הישראלי. אילוסטרציה: אלפא פוטו, BigStock

בשוק הישראלי יש אנומליה שהיא כנראה פטנט ייחודי לנו: מצד אחד מנהלי החברות זועקים על מחסור בכוח אדם, מצד שני, בכל פעם שמעלים לדיון את המחסור בכוח אדם, מייד צצה שורה ארוכה של תגובות ומיילים של צעירים שסיימו את לימודיהם ולא התקבלו לעבודה. זאת מפני שמבנה התגמול לעובדים צעירים לא מגובש עד הסוף, מעסיקים לא נוטים לקחת על עצמם להכשיר מקצוענים, ואם כן – הם מקבלים אותם כג'וניורים לתקופת ניסיון שמסתיימת מהר מאוד, וחלק מהעובדים הצעירים מוצא עבודה במקום אחר.

זוהי שרשרת האספקה של הזנת כוח אדם לענף, שלא מספיקה לייצר את הביקושים. כל אחת מהתחנות האלו היא באחריות משרד או גוף ממלכתי אחר: חינוך, בידי משרד החינוך, צה"ל, באחריות משרד הביטחון, הסבה והשמת כוח אדם באחריות משרד העבודה, ועידוד ופיתוח סטארט-אפים, שמייצרים תעסוקה, באחריות משרד הכלכלה. לכל אחד מהם יש תכניות לטיפול בהון האנושי, אבל אף אחד מהגורמים האלו אינו חבר בשום פורום שמתכנס אחת לתקופה ומנסה להתמודד עם האתגרים ביחד מתוך ראייה כללית. זה יהיה תפקידו של קבינט ההיי-טק, שפרלמוטר הולך להקים.

האתגר הבא של הוועדה

האתגר הבא של הוועדה הוא לייצר מנגנון מתכלל שיידע להוציא לפועל את המסקנות שהיא תציע. יש לקוות שהוועדה תעסוק יותר ביישום וביצוע פתרונות, מאשר בכתיבת המלצות, שכאמור ידועות לכולן וחבל על הזמן שיוקדש לניסוחן והגשתם לגורמים המתאימים.

בערב שמחת תורה הופיע ראש הממשלה נפתלי בנט בעצרת האו"ם. הוא הקדיש כמה פסקאות לנושא החדשנות הישראלית והאתגרים שהמדיה החברתית מציבה בפנינו. בנט כידוע צמח בענף ההיי-טק, הוא מכיר היטב את הדינמיקה של עבודת צוות בתוך הארגון, את הצורך להשקיע ולתחזק את זה כדי שהרעיונות גם ייצאו לפועל ולא ישארו על הנייר. פרלמוטר, הגיע מאינטל, אחת מענקיות הטק שיש לה משנה סדורה מאוד של תהליכי קבלת החלטות ועובדה. בספרו החדש של פרלמוטר "מוליכים להצלחה", שיצא לאור לא מכבר, הוא מתייחס גם לשיטות ניהול שמקובלות בחברות היי-טק ולדרכים לממש אתגרים. כעת הוא יצטרך לראות כיצד מיישמים את התפישה הזו בוועדה שהוא הסכים לעמוד בראשה, ויש לקוות שרמת האכזבה שלו מהפערים בין הממשלה למגזר העסקי לא תשבור אותו.

דרוש קבינט היי-טק לטיפול בהון האנושי Reviewed by on . שרת המדע, אורית פרקש הכהן, מינתה השבוע את דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל, לעמוד בראש ועדה בינמשרדית, שתפקידה לגבש המלצות לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בענף הה שרת המדע, אורית פרקש הכהן, מינתה השבוע את דדי פרלמוטר, לשעבר סגן נשיא אינטל, לעמוד בראש ועדה בינמשרדית, שתפקידה לגבש המלצות לטיפול במחסור החמור בכוח אדם בענף הה Rating: 0

תגובות (1)

  • Yaniv Feldman

    כתבה נהדרת. מסכים שצריך טיפול בנושא. ממליץ למדינת ישראל לעודד למצוינות ולתגמל סטודנטים על הישגים נאותים כמו גם לאתגר את הדור הצעיר ולתת הקלות במס למעסיקים המשלבים חיילים משוחררים שיקבלו הכשרה נאותה ויועסקו במשך מספר שנים במקום העבודה שהכשיר אותם.

הגיבו