דרושה רגולציה חכמה, שתפחית את הביורוקרטיה

דו"ח הרגולציה מעלה כשלים וביורוקרטיה רבה בגופים הממשלתיים שמפקחים על התחומים השונים ● רגולציה חכמה הייתה יכולה לפתור חלק מהבעיות, אלא שהיא לא מיושמת

רגולציה היא דבר טוב - כל עוד היא נעשית באמצעים חכמים. צילום אילוסטרציה: BigStock

היום (ג') פורסם דו"ח הרגולציה, שגובש על ידי צוות בינמשרדי של משרדי הממשלה. הצוות עבד בחצי השנה האחרונה וגיבש המלצות כיצד לעגן את הרגולציה במסגרת חוק, להפעיל עליה בקרה ולייעל אותה. המטרות של המהלך הן הגדלת הפריון במשק הישראלי, משיכת יותר משקיעים והגדלת הסכומים שהם שמים כאן.

הדו"ח נוגע בעיקר בצדדים המבניים והמשפטיים של הרגולציה, בתפיסות עולם ובהצעות כיצד לנהל אותה. הוא כולל התייחסות לשני נושאים חשובים, שמהווים את החסמים לייעול הרגולציה: הביורוקרטיה והחדשנות הדיגיטלית, שמוגדרת כרגולציה חכמה.

ככלל, השיח על vרגולציה מעט מטעה, מאחר שהוא בדרך כלל שלילי. אלא שתעשיינים, מנהלי עסקים ויזמים יגידו לכם שרגולציה היא לא תמיד דבר רע. להיפך – היא צריכה להיות מצפן שמתווה דרך, מסתכל על היבטים רחבים ביותר בכל תחום, לרבות הסתכלות בעיניים של מי שכפוף לה.

אנשים טובים שהתייאשו באמצע הדרך

אחת הבעיות המרכזיות במדינה היא הביורוקרטיה בשירות הממשלתי. כאשר הרגולציה הופכת להיות שחקן מרכזי בביורוקרטיה, נוצרת התופעה שקיימת במדינה בעשורים האחרונים: חוסר אחידות, כפילויות, בקרה לא מידתית ולא מלאה, והעיקר – העובדה שכל אלה מונעים תחרות, מבריחים יזמים וגורמים לקריסת עסקים. התופעה הזו מוכרת היטב בענף ההיי-טק, שלמרות הרגולציה והביורוקרטיה אחראי לכ-40% מכלל היצוא מישראל, ושעובדיו, שמהווים פחות מ-10% מהמשק, משלמים 25% מהמיסים.

יש מספר לא מועט של יזמים ומשקיעים, שהחלו לבחון השקעות בישראל והתייאשו באמצע הדרך. כאשר מענה לבקשה להקמת עסק, ולא משנה מהו, אורך 10 חודשים, אין פלא שזו התוצאה. כאשר רבים מהמשקיעים שחשבו או אף רצו להשקיע בישראל נתקלים בביורוקרטיה הממשלתית או שומעים מחבריהם אילו תלאות הם עברו כדי לקבל רישיון עסק מהרשות המקומית, הם מוותרים ומממשים את היזמויות שלהם במדינות אחרות. הדבר עולה מדו"ח הרגולציה.

שלח פקס! בעצם – שלח מכתב!

צמצום ביורוקרטיה הוא מהלך מורכב בשירות הממשלתי. לשם כך דרושה ממשלה יציבה, וכזו שנחושה בדעתה למצוא פתרון לבעיה – מה שנמצא במחסור במדינת ישראל. מי שיחפש את האשם בעובדים בשירות הממשלתי וייגרר לסיסמאות אודות "הפקידות הלא יעילה", לא יגיע לשום מקום. יש בהחלט משקל למוטיבציה של העובדים, אבל כאשר לא נותנים להם את הכלים המתאימים והסמכויות, כאשר מקימים משרדים רק כדי לספק צרכים פוליטיים, מחמירים את מחלת הביורוקרטיה והרגולציה, ואין חיסון בעולם שיציל אותנו מפניה.

הדו"ח מתייחס לכך בפרק שעוסק ברגולציה חכמה – כזו שרואה את מי שאמור להיפגע ממנה, והיא מאפשרת קבלת החלטות על סמך נתונים, המבוססים על מערכות חכמות.

ואולי במשרדי הממשלה מעדיפים את הצלילים המעצבנים של הפקס? צילום אילוסטרציה: BigStock

ואולי במשרדי הממשלה מעדיפים את הצלילים המעצבנים של הפקס? צילום אילוסטרציה: BigStock

מחברי הדו"ח ברורים מאוד בניסוח המסקנות בהקשר זה: "אמצעי התקשורת עם הרגולטורים הם מיושנים ולא יעילים, כמו שימוש בפקסים, בדואר רשום או בהגעה פיזית למשרדים", נכתב בו. וגם: "ריבוי הדרישות הביורוקרטיות ותהליכי עבודה לא מקוונים מטילים עומס ועלויות של זמן וכסף על המפוקחים ועל הרגולטורים עצמם".

חוסר היעילות הזה גורם לכך שמי שצריך לקבל החלטות כורע תחת העומס, רמת השירות היא ירודה ובמקרים מסוימים, כמה גופים רגולטוריים בכמה גופים ממשלתיים עוסקים באותו הנושא, כאשר כל משרד מנסה להטביע את חותמו על התחום.

השורה התחתונה: רגולציה לכשעצמה היא דבר מבורך ומתבקש בעולם כלכלי חופשי ותחרותי. הבעיה היא היישום שלה, שנעשה בדרכים לא יעילות, ללא השקעה בכלים חכמים, בדיגיטל ובסביבות עבודה שיגבירו את הפריון. או, בקיצור, ביורוקרטיה. התעשייה בישראל, כולל ההיי-טק, משוועת להשקעות ולהתחדשות. רגולציה חכמה ומתחשבת יכולה לשנות את התמונה – ויפה שעה אחת קודם.

תגובות

(0)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, דיבה, וסגנון החורג מהטעם הטוב

אירועים קרובים