להצליח בזוגיות עם קונפליקט

אירועי התקופה האחרונה הוכיחו לכולנו עד כמה פריכה התשתית עליה מתקיים הדו-קיום ערבי-יהודי בישראל. עם זאת, חשוב לזכור שמדובר בפעולות מיעוט קיצוני, ובשטח יש מציאות אחרת שחייבת להמשיך להתקיים, להתפתח ולהפרות את כולנו. כל אחד מאיתנו פוגש את המציאות האחרת כמעט בכל צומת אפשרי בחיינו המשותפים, והיא חזקה יותר מאותה מציאות שגורמי טרור מנסים לכפות עלינו באמצעות חוליות חלשות במרקם האנושי הערבי-יהודי הסבוך.

מנקודת מבטנו האישית, כמנהלים שותפים שעובדים יחד במשך שנים רבות בקרן וחממת NGT בנצרת, כבר לא מדובר בדו-קיום. מבחינתנו זו שגרה יומיומית טבעית, שבה אנשים עובדים יחדיו למען מטרה משותפת, והדת אינה מהווה פקטור בה. במרוץ לקידום תעשיית החדשנות הרפואית העולמית, יש לנו מטרה חברתית מוצהרת והיא מינוף היזמות הרפואית בחברה הערבית. ברוח זאת, גם המשקיעים שלנו מייצגים דתות ותרבויות שונות, כאשר חלקם מגיעים מהמגזר הערבי, חלקם יהודים וחלקם משקיעים זרים מכל קצוות העולם.

פועלים יחד לשיפור והצלת חיי אדם

במיקרוקוסמוס שלנו, הכולל 23 חברות סטארט-אפ צעירות, מועסקים 30% ערבים (לעומת 3% בהיי-טק הישראלי) ומעל 18% נשים ערביות במשרות טכנולוגיות וניהוליות בכירות (לעומת 0.1% בהיי-טק הישראלי). היומיום שלנו מורכב מהשלמת משימות מחקר ופיתוח, דיונים עם רופאים מובילים מהארץ ומהעולם, ביצוע ניסויים קליניים, קבלת אישורים רגולטוריים, גיוסי הון ועוד. כולנו, נשים וגברים, מכל חלקי הארץ, יהודים – דתיים וחילונים, ערבים – נוצרים ומוסלמים, ודרוזים, פועלים יחד לשיפור והצלת חיי אדם, באמצעות פיתוח טכנולוגיות רפואיות פורצות דרך.

מקום משכנה של NGT הוא בנצרת, קרוב לעיר העתיקה. בימים כתיקונם מתנהלות במשרדים שלנו שיחות מסדרון וישיבות בערבית ובעברית בו-זמנית. במעבדות ובמשרדים יושבים יהודים וערבים, אנשים מצוינים בעלי יכולות ורעיונות יוצאי דופן בתחומי הכימיה, הביולוגיה, הפיסיקה, הביוטכנולוגיה וההנדסה. הם רופאים, יזמים, אנשי עסקים, אנשי צבא לשעבר, שכבר חוו וראו דבר אחד או שניים בחייהם בכל הקשור לקונפליקט הערבי-יהודי. עדיין, מה שמאחד אותם וקובע את סדר יומם זו התשוקה להתגבר ולפתור בעיות הנוגעות לחיי אדם, בלי הבדל דת, גזע ולאום.

להמשיך לחיות בזוגיות ערבית-יהודית, לצד הקונפליקטים המובנים. צילום אילוסטרציה: BigStock

הפוליטיקה נשארת בחוץ

אנשים שאלו אותנו איך עבדנו במהלך גל האלימות. אז קודם כל, פוליטיקה נשארת בחוץ. אין שיחות מסדרון פוליטיות. בפועל, לא ממשיכים לגמרי כרגיל, ומכבדים את כולם, ובעיקר את הפחדים הלגיטימיים משני הצדדים – יש את אלו שמפחדים לבוא לנצרת, בעיקר בגלל הנעשה בכבישים ובצמתים, ובין הערבים שמענו קולות דומים על פחד להגיע לקניון בעפולה, מחשש לאלימות של יהודים. אבל בסוף הפחד הוא נקודתי, היומיום והשותפויות והחברויות חזקים יותר. אנחנו כמה שבועות אחרי גל האלימות, והחיים חזרו למסלולם. האנשים אצלנו מייצגים את הרוב הדומם – זה החפץ חיים, חיים משולבים, עם תוכן ועשייה, עם עתיד טוב יותר לילדים.

המציאות שלנו, הנורמה אצלנו ב-NGT, היא זו של אנשים החיים יחד ופועלים יחד. לא מדברים על אידאולוגיות, ועל דו-קיום וחברה משותפת, אלא פשוט חיים כך. ואנו יודעים בביטחון רב ומהיכרות מעמיקה עם השטח, שחברה משותפת מתקיימת במקומות רבים נוספים, מרמת הרחוב והשכונה ועד רמת התעשייה.

אנו לא מנסים לייצר תמונת מצב אידיאלית, בכל זאת אנו מחזיקים בדעות ובתפישות שונות, אנו מתמודדים עם אתגרים תרבותיים וחברתיים שונים, וכל אחד מאיתנו סוחב מטען ומורשת משלו. אבל, מה שמשותף לכולנו בימים אלה הן תחושות התסכול, האכזבה והכאב לנוכח המראות בערים ובכבישים של ארצנו, שגרמו לנו להיות כמעט נצוּרים בבתינו מחשש לפגיעה, ולא מטילים. ללא ספק זו תחושה של מגדל קלפים מורכב שמתמוטט לנגד עינינו, אבל אסור לנו לחוש חוסר אונים, כי יש מה לעשות!

האירועים הקשים שכולנו חווינו לאחרונה כבר די התמוססו, אבל ללא ספק הותירו את רישומם על חלקים נרחבים באוכלוסייה. אנחנו כקרן בעלת זיכיון להפעלת חממה, נהנים מתמיכה מצוינת ומאוד מאוד משמעותית של רשות החדשנות, אשר באופן כללי תומכת בסטארט-אפים בהיקפים חסרי תקדים לעומת מדינות אחרות. יחד עם זאת, היזמות הטכנולוגית בחברה הערבית היא מועטה, לעומת היזמות בחברה היהודית, מסיבות רבות – תרבותיות, חברתיות, והיסטוריות. בפועל, בהסתכלות כלכלית גרידא, כאשר 21% מהאוכלוסייה תורם לתל"ג רק 8%, יש צורך מהותי בשינוי.

יש לקוות כי הממשלה המתהווה תשכיל לגבש בהקדם האפשרי תכנית כוללת עם השקעות ותמיכה נרחבת במיזמים ובתשתיות שיקדמו את היזמות והטכנולוגיה בחברה הערבית בישראל. יש חשיבות אדירה לספק אופק חינוכי ותעסוקתי ולבנות צעדים בוני אמון, כי ערבים ויהודים כנראה תמיד יחיו פה יחד.

בעולם החדשנות הרפואית יש להעמיק ולהגדיל את התמיכה התשתיתית בפריפריה, לאור העובדה כי מרכז החברה הערבית הינו בפריפריה. כספים שיוזרמו בחכמה לתשתיות וחינוך בחברה הערבית, ישפרו את הכלכלה הישראלית, את החוסן החברתי, ויהוו את הסיכוי הטוב ביותר של כולנו להמשיך לחיות בזוגיות לצד הקונפליקטים המובנים בנו.

הכותבים הם מנהלים שותפים בקרן וחממת NGT בנצרת